קולנוע אורן (באר שבע)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קולנוע אורן
Oren cinema - Beersheba - 01.jpg
קולנוע אורן הנטוש, הממוקם בצפונו של מרכז אורן, באר שבע, צולם ב-2014
מידע על המבנה
סוג בית קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת באר שבע
עיר באר שבע עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
סיום הבנייה 1972
בעלים אורי ניסים, יצחק נחום, עזרא ירוחם ומנשה מאיר
שימוש נטוש
קיבולת 817 מושבים
קואורדינטות 31°16′14.99″N 34°47′51.54″E / 31.2708306°N 34.7976500°E / 31.2708306; 34.7976500
(למפת באר שבע רגילה)
Israel Beersheba location map.svg
 
קולנוע אורן
קולנוע אורן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קולנוע אורן היה בית קולנוע בבאר שבע, ובשנות ה-70 וה-80 נחשב אחד מבתי הקולנוע הפופולריים והגדולים בעיר. הקולנוע נסגר, כמו רוב בתי הקולנוע בארץ[1], בסוף שנות השמונים כתוצאה מהכרסום ברווחי בתי הקולנוע עקב תחילתו של עידן הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל. בשנת 2006, חברה יזמית רכשה את השטח של בית הקולנוע כדי לבנות בניין מגורים רב קומות, אולם התוכניות לא יצאו אל הפועל. כיום המבנה נטוש והרוס ולא נעשה בו כל שימוש, למעט חלקו התחתון, בו נפתחו חנויות מסחר שונות.

פרטי המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה ממוקם בכניסה לבאר שבע (מכיוון צפון), צפון שכונה ד', בכניסה לעיר ובסמוך לשדרות רגר. הקרקע עליה עומד הקולנוע משתרעת על פני שטח של 1.5 דונמים. קולנוע אורן מוקף בחנויות מכיוון שהוא צמוד למרכז אורן ומהווה חלק ממנו. כיום מחצית מהחנויות במרכז אורן לא פעילות, הוא נטוש, ולכן חזית החנויות מלאה בכתובות גרפיטי. החזית הצפונית של הקולנוע פונה לגן יונתן. הכניסה לקולנוע היא דרך החזית הדרומית שבה יש כיכר ציבורית הפונה לחנויות השונות. החזית המזרחית פונה לכיוון שדרות יצחק רגר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הקולנוע הקימו ארבעה משקיעים: אורי ניסים, יצחק נחום, עזרא ירוחם ומנשה מאיר, כשהמנהל בפועל היה יצחק נחום. הם קנו את המבנה שהיה בנוי כקולנוע מוכן ביוני 1972, אז נקרא המרכז בו היה הקולנוע מרכז ו'. לקולנוע הוחלט לקרוא קולנוע אורן ולאחר מכן נקרא המרכז על שם הקולנוע, מרכז אורן. הצגת הבכורה בקולנוע הייתה בספטמבר 1972 ובה הוקרן הסרט "ניו יורק, ניו יורק" בכיכובם של רוברט דה נירו ולייזה מינלי.

המשקיעים היו מבוססים מאוד מבחינה כלכלית והיו גם בעלי קולנוע אשל שבבאר שבע ובתי הקולנוע היכל ודוד בהרצליה. לכן יכלו לרכוש את הסרטים הטובים והמבוקשים ביותר. התשלום עבור סרט התבצע לאחר משא ומתן בו השתתפו המשקיעים ובעלי הסרט ולאחר מכן שולם סכום חד פעמי כלומר תשלום של סכום מסוים שנקבע מראש בזמן המשא ומתן ומאפשר לבעלי הקולנוע להקרין את הסרט לזמן בלתי מוגבל או על פי תשלום באחוזים כאשר מפקח, אותו בחרו בעלי הסרט, סופר את הקהל שנכנס לצפות בסרט.

הסרטים שהוקרנו בקולנוע היו הסרטים הפופולריים ביותר באותה התקופה ובנוסף הוקרנו סרטי קולנוע ישראליים. בימי שישי הוקרנו סרטים הודיים וטורקיים ונמכרו כרטיסים בכמות גדולה יותר ב-50% מכמות המושבים בקולנוע. חלק מהצופים ישבו במדרגות שבמעברים ולא ויתרו על הבילוי של ימי שישי.

בקולנוע עבדו שישה אנשים ועוד שני אנשים שניהלו באופן עצמאי את המזנון. קופאית, סדרן בכניסה, שני דיילים שהושיבו את הקהל במקומו, מנקה ומסריט. בשעות לחץ גם אחד המשקיעים היה פותח קופה למכירת כרטיסים. בקולנוע עבד אותו המסריט מהקמתו ועד סגירתו. המזנון, שהיה פעיל מאוד ובמיוחד בימי שישי, הופעל באופן עצמאי על ידי שני שותפים חיצוניים. כרטיסי הקולנוע הונפקו על ידי העירייה ולכן שולם מס שעשועים[2]. מספר הצופים המינימלי להקרנת סרט היה שמונה צופים, וכאשר לא הגיעו הרבה אנשים להקרנת סרט היה מדובר בהפסדים גדולים. כאשר הגיעו פחות משמונה אנשים לסרט לבעלי הקולנוע ניתנה האפשרות לבטל את הקרנת הסרט ולפצותם בכך שניתן להם כרטיס להקרנה אחרת או פיצוי כספי.

מבנה אולם הקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקולנוע בנוי ממספר אולמות: אולם הקרנה אחד שבו 817 מקומות ישיבה. אולם מיזוג ענק שבו הותקנו מזגנים גדולים. אולם הסרטה בו היו 2 מכונות שעבדו על פחם. כל מכונה הריצה גלגל סרט והקרינה אותו, על מנת לשמור על הרצף בסיום הרצת גלגל אחד הופעלה המכונה השנייה. הקולנוע שימש גם להצגות ולכן היה בו חדר הלבשה ששימש את השחקנים בהצגות. ב-1973 נגרם נזק רב לקולנוע משריפה שפרצה בגג, ככל הנראה מקצר חשמלי. בעקבות השריפה הגג שופץ אך הבמה להצגות, שנפגעה גם היא בשרפה, לא שופצה מפאת המחיר הכבד שהיה צריך להשקיע בה. מאז השרפה לא הועלו יותר הצגות בקולנוע. לקולנוע היו ארבע יציאות שנפתחו בסיום ההקרנה, כאשר שתיים מהן שימשו כמקלט ציבורי בזמן מלחמות (היה שימוש במקלטים במלחמת יום הכיפורים ב-1973).

בית הקולנוע כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות השמונים, כמו רוב בתי הקולנוע בארץ, היה גם קולנוע אורן על סף סגירה. בתחילה דנו השותפים באפשרות להפוך את הקולנוע לאולם אירועים, אך העלויות הכבדות לא אפשרו יישום תוכנית זו. בשנת 1994 הופסקה פעילות הקולנוע והמבנה נמכר לחברה גרמנית בסכום של 400,000 $ . מאז נמכר המבנה פעמיים נוספות. בשנת 2006 נרכשה הקרקע עליה עומד הקולנוע בידי קבוצת יזמי נדל"ן. כוונתם הייתה להרוס את מבנה בית הקולנוע ולבנות עליו מגדל מגורים בן 24 קומות, שיכלול 314 יחידות דיור בשטח של 25,800 מ"ר. ליזמים ניתנה האפשרות להקים שטחי מסחר בהיקף של 2,600 מ"ר. התוכנית עדיין לא יצאה לפועל מאחר שאין ליזמים אפשרות לספק מקומות חנייה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דותן לוי, "כיבוי אורות, בתי קולנוע שהיו ואינם", כלכליסט, 31 במרץ 2010
  2. ^ מס עינוגים, מס עקיף המוטל על פעילויות בידור ואמנות, כגון זה המוטל על ידי רשויות מקומיות על כרטיסי קולנוע ותיאטרון, מתוך:"מעות ארגון הכלכלה המינהל והעסקים"