קולנוע רוסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תעשיית הקולנוע ברוסיה ייצרה במהלך השנים מאות סרטים במגוון ז'אנרים, אשר רבים מהם זכו להערכה בארץ ובעולם. מאז תחילת המאה ה-21 התחום נחשב לאחד המפותחים והמצליחים ביותר בעולם כשתעשיית הסרטים מפיקה כיום מאות סרטים בשנה.

הקולנוע הרוסי החל בסוף המאה ה-19, בתקופת האימפריה הרוסית, התפתח מאוד בתקופת ברית המועצות ולאחר פירוקה התפרסמה מאוד והייתה לאחת מתעשיות הקולנוע המוצלחות והמוערכות בעולם. במאה ה-21 הקולנוע הרוסי הפך לפופולרי מאוד וסרטים רוסיים רבים הפכו לשוברי קופות, כדוגמת "משמר הלילה", "סטלינגרד" או להערכה רבה בפסטיבלי הקולנוע, כדוגמת "שמש בוגדנית", "לוויתן" ו"אהבה חסרה".

רוסיה מארחת את פסטיבל הסרטים הבינלאומי של מוסקבה הנחשב לאחד המוערכים ונערך מאז 1935. פרסי האקדמיה הרוסית לקולנוע מכונים בשם פרס ניקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקולנוע באימפריה הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "הגנת סבסטופול" משנת 1911 אודות המצור על סבסטופול

הקולנוע הרוסי החל את דרכו עוד בתקופת האימפריה הרוסית והובא על ידי האחים לומייר שהציגו את סרטיהם במוסקבה ובסנקט פטרבורג במאי 1896 ובאותו החודש הצלם של האחים לומייר, קמיל סרף צילם את הסרט הראשון שנעשה ברוסיה ולמעשה תיעד את טקס ההכתרה של ניקולאי השני בקרמלין. הסרט העלילתי הראשון היה סטנקה ראזין שהופק על ידי אלכסנדר דרנקוב ובוים על ידי ולדימיר רומשקוב.

בתחילת המאה ה-20 נודע השחקן איוואן מוזז'וקין כאחד משחקני הקולנוע הידועים והראשונים ברוסיה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה החלו ליצור סרטים לאומניים שיצאו נגד גרמניה, כאשר רק בשנת 1916 הופקו 499 סרטים, כמות כפולה הרבה יותר ממה שהופק בשלושת השנים הקודמות גם יחד.

המהפכה הרוסית הביאה לשינוי משמעותי יותר והחלו ליצור סרטים בעלי רטוריקה סוציאליסטית שיצאו נגד שלטון הצאר. הסרט המשמעותי האחרון באותה תקופה היה הסרט האב סרגיי שנוצר בשנת 1917 והיה הראשון לצאת בתקופה הסובייטית, לאחר הקמת רוסיה הסובייטית.

קולנוע סובייטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקולנוע הסובייטי

אף שרוסית הייתה השפה הדומיננטית בתעשיית הקולנוע הסובייטית, הקולנוע בברית המועצות הורכב מסרטים שהופקו בארמניה הסובייטית, גאורגיה, אוקראינה הסובייטית ובהיקף קטן יותר גם בליטא הסובייטית, בלארוס הסובייטית ומולדובה הסובייטית. כל הסרטים שהופקו בשנים 19201987 היו כפופים לצנזורה ממשלתית וחרף הישגים משמעותיים בתחום הקולנוע והערכה רבה לפועליהם של הבמאים הסובייטים, כדוגמת סרגיי אייזנשטיין וסרגיי בונדרצ'וק, הייתה קיימת מתיחות רבה בין היוצרים לבכירי המדינה והבמאים נדרשו לתמרן בין יצירתיות עצמאית לצנזורה ממשלתית צמודה.

בשנים הראשונות של ברית המועצות, מרבית הסרטים שהופקו היו סרטים בעלי אופי פוליטי וחברתי והסרט החשוב ביותר שנעשה באותה עת היה "אוניית הקרב פוטיומקין" בבימויו של אייזנשטיין ולא רק בשם תיאור האירועים שהובילו למהפכת 1905 אלא בשל טכניקת הצילום החדשנית והשימוש ב"קפיצה בחיתוך" ליצירת סיום פוליטי. סרטים ידועים אחרים היו "אם" (1926) מאת וסבולוד פודובקין ו"איש עם מצלמת סרט" (1929) מאת דז'יגה ורטוב.

ברם, עם עליית סטלין לשלטון, הריאליזם הסוציאליסטי היה למדיניות ממשלתית והשתלטה גם על כל תחום התרבות במדינה והקולנוע הסובייטי היה נתון לשליטת המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. אחד הסרטים הפופולריים באותה תקופה היה "הקרקס" משנת 1930.

בתקופת מלחמת העולם השנייה הופקו סרטים רבים על דמויות היסטוריות ונודעו בעיקר הסרטים "אלכסנדר נבסקי" וטרילוגיית הסרטים "איוואן האיום" מאת סרגיי אייזנשטיין.

בשנות ה-50 וה-60 הופקו סרטים בעלי תקציב ענק שזכו גם להכרה בינלאומית כדוגמת "הבלדה לחייל" שזכה בפרס באפט"א לקולנוע בתור הסרט הטוב ביותר והסרט "מלחמה ושלום" שבוים על ידי סרגיי בונדרצ'וק וזכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ובפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר ל-1968.

בשנות ה-70 הקולנוע הסובייטי ניסה את מזלו בז'אנרים חדשים ובין השאר הופק סרט המדע בדיוני "סולאריס" והתעשייה התפתחה מאוד. בשנת 1981 הסרט מוסקבה אינה מאמינה בדמעות זכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.

בתקופת הפרסטרויקה והגלאסנוסט באמצע שנות 1980 הקולנוע הסובייטי החל בהפקת סרטים בנושאים שהיו מצונזרים בעבר כדוגמת סרטים על סמים ומיניות.

לאחר התפרקות ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקולנוע הרוסי שלאחר נפילת ברית המועצות היה לנועז יותר ובשנות ה-90, בהיעדר צנזורה ממשלתית הופקו סרטי קולנוע רבים שביקרו את השלטון הסובייטי כשאחד המוצלחים שבהם היה "שמש בוגדנית" בבימויו של ניקיטה מיכאלקוב משנת 1994 וזכה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. סרט ברוח דומה הופק גם על מלחמת העולם השנייה, כשהסרט "גנב" משנת 1997 גולל את קורותיה של אם לתינוק המחפשת תמיכה גברית למשק הבית ומוצאת פושע במדי צבא, הסרט גרף 6 פרסי האקדמיה הרוסית לקולנוע והיה מועמד לאוסקר וזכה בפרס מיוחד במסגרת פסטיבל הסרטים של ונציה.

סרטי קומדיות ופארודיות רבים נעשו במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 ואף שהמימון הממשלתי לקולנוע הלך וקטן התעוזה הלכה וגדלה ונוצרו סרטים עצמאיים רבים. לאחר עליית פוטין לשלטון ברוסיה בשנת 2000 גדלה מעורבות המדינה בהפקות סרטים ומימון רב החל לזרום לתעשייה, תחילה באמצעות משרד התרבות של רוסיה ולאחר מכן באמצעות הסוכנות הפדרלית לקולנוע (שהפכה לקרן הקולנוע הרוסי) שהחלה לממן סרטי קולנוע רבים.

תחילת המאה ה-21 התאפיינה בהפקת שוברי קופות רוסיים רבים כדוגמת סרט הערפדים "משמר הלילה" שבוים על ידי טימור בקממבטוב, הסרט זכה גם לסרט המשך, "משמר היום", שהצליח יפה בקופות.

הגדלת המימון לא הפחיתה מהביקורת שסרטי הקולנוע הפגינו כנגד השלטון הסובייטי או השלטון הרוסי וכך הופקו סרטים שזכו להוקרה רבה, כדוגמת "המגונדרים", "השיבה" מאת אנדריי זוויאגינצב, שזכה בפרס אריה הזהב וביים גם את סרט הביקורת "לוויתן", שזכה בפרסי האקדמיה הרוסית לקולנוע ובפרס גלובוס הזהב.

תעשיית הקולנוע הרוסית של תחילת המאה ה-21 התמקדה גם בהפקת סרטים היסטוריים רבים על תקופת האימפריה הרוסית הנוסטלגית ונודעה יצירתם של סרטי קולנוע כדוגמת "תיבה רוסית" משנת 2003 בבימויו של אלכסנדר סוקורוב, המגולל את תולדות התרבות הרוסית באמצעות סיור מצולם במוזיאון ההרמיטאז' וכן הסרטים "גמביט טורקי", "יועץ ממלכתי", "דו-קרב", "טובול" ו"1612". בעשור השני של המאה ה-21 הופקו סרטים היסטוריים גם על תקופת רוסיה הצארית ורוס של קייב והסרטים הידועים ביותר על תקופות אלה היו "הוויקינג" משנת 2016, "אגדת קולובראט", אם כי גם אירועים מתקופת האימפריה הרוסית לא נפקדו מהקולנוע והידוע שבהם הוא "ברית ההצלה" שהופק לקראת סוף העשור השני של המאה ה-21. באותה תקופה אולפני הקולנוע התמקדו גם בהפקת סרטי מלחמה בתקציבי עתק כ"T-34", "להציל את לנינגרד", "האחווה", "הגבול הבלקני" ואחרים.

תעשיית הקולנוע הפיקה סרטים מז'אנרים שונים, אף כאלה שלא היו נפוצים בשנות ה-90, כדוגמת סרטי המדע הבדיוני "סעיף 78", "האי המיושב", "המאחז", "משיכה" והמשכו וסרטי הפנטזיה "כלב זאב", "הסקיתי", "ברק שחור" "עולם אפל" והסרטים "וויי" והמשכו "סוד חותם הדרקון".

מוסדות וגופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולפני הפצה והסרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסי קולנוע ופסטיבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוברי קופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת שוברי קופות מתוצרת רוסיה שהכניסו יותר ממיליארד רובלים רוסיים[1][2][3][4][5]:

  שוברי קופות שהכניסו מעל 2 מיליארד רובלים
  סרטים שעדיין מוקרנים
שוברי הקופות הרוסיים
דירוג הסרט הכנסות ברובלים שנה ז'אנר פרטים במאי
‏1 ‏Движение вверх
מתקדמים למעלה
‏3,043,672,440[6][7] ‏ 2017 סרט ספורט ‏אודות גמר טורניר הכדורסל באולימפיאדת מינכן (1972) אנטון מגרדיצ'ב
‏2 ‏Т-34
T-34
‏2,764,597,802[8][9] ‏2019 סרט מלחמה סיפורו של צוות טנק T-34 בתקופת מלחמת העולם השנייה אלכסיי סידורוב
‏3 ‏Полицейский с рублевки. Новогодний беспредел
השוטר מרובליובקה: כאוס השנה החדשה
‏1,762,820,350[10][11] ‏ 2018 קומדיה משטרתית סרט על השוטר מרובליובקה איליה קוליקוב
4 ‏Последний Богатырь
הבוגאטיר האחרון
1,732,482,480 ‏2017 פנטזיה מבוסס על דמויות מהמיתולוגיה הסלאבית דמיטרי דיאצ'נקו
5 ‏Сталинград
סטלינגרד
‏ 1,670,283,905 2013 סרט מלחמה סרט מלחמת העולם השנייה המתאר את קרב סטלינגרד פיודור בונדרצ'וק
6 ‏Викинг
הוויקינג
1,534,423,389 2016 סרט היסטורי אודות ולדימיר הראשון, נסיך קייב אנדריי קראבצ'וק
7 ‏Экипаж
הטיסה
1,504,520,668 2016 סרט אסונות מהווה רימייק לסרט סובייטי משנת 1979 ניקולאי לבדב
8 ‏Лёд
קרח
1,501,928,912 2018 קומדיה רומנטית סרט אודות ענף ההחלקה על הקרח אולג טרופים
9 ‏Ёлки 3
עצי אשוח 3
1,245,402,126 2013 קומדיה סרט חג מולד דמיטרי קיסליוב
אלכסנדר קוט ואחרים
10 ‏Ирония судьбы. Продолжение
צחוק הגורל 2
‏ 1,230,612,892 2007 קומדיה רומנטית סרט חג המולד, סרט המשך לסרט הסובייטי משנת 1976 "צחוק הגורל" טימור בקממבטוב
11 ‏Вий
וויי
1,200,263,812 2014 פנטזיה, אימה מבוסס על סיפור באותו שם מאת ניקולאי גוגול, מושפע מהמיתולוגיה הסלאבית אולג סטפצ'נקו
12 ‏Притяжение
משיכה
1,073,307,179 2017 סרט מדע בדיוני סרט פלישת חוצנים הראשון מסוגו ברוסיה פיודור בונדרצ'וק

הסרטים היקרים ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת הסרטים בעלי התקציב הגבוה ביותר.

# סרט שנה תקציב בדולרים
1 "סוד חותם הדרקון" 2019 49,168,000
2 "שמש בוגדנית 2: המאבק" 2011 45,000,000
3 "שמש בוגדנית 2: המבצר" 2010 40,000,000
4 "המסע להודו: על סף האלמוות" 2021 40,000,000
5 "האי המיושב" 2008 36,000,000
6 "הספר מסיביריה" 1998 35,000,000
7 "סטלינגרד" 2013 30,000,000
8 "וויי" 2014 26,000,000
9 "מטילדה" 2017 25,000,000[12]
10 "מכת שמש" 2014 24,000,000
11 "אדמירל" 2008 20,000,000
12 "אוגוסט. השמיני" 2012 19,000,000
13 "מונגול" 2007 18,000,000

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קולנוע רוסי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים מובאים מאתר Kinopoisk.ru, אתר kinobusiness.com ופורטל ekinobilet.fond-kino.ru
  2. ^ נתונים מאתר האינטרנט kinobusiness.com
  3. ^ Самые кассовые российские фильмы
  4. ^ בשנת 1995 יצא לאקרנים סרט הקומדיה הרוסי "שירלי-מירלי" (Ширли-мырли) שהרוויח 2 מיליארד רובלים רוסיים, אך מומחי קולנוע רבים לא רואים בשווי ההכנסות דאז השוואה להכנסות הקולנוע של המאה ה-21 מאחר שבהמרה לדולרים סכום ההכנסות מגיע לכדי 231 אלף דולר בלבד על פי נתוני אתר Kinobusiness.ru
  5. ^ סרטי הקולנוע מתוצרת רוסיה הרווחים ביותר באתר kinobusiness.com
  6. ^ הכנסות הסרט באתר kinobusiness.com
  7. ^ מתקדמים למעלה הוא הסרט הרוסי הרווחי בכל הזמנים, אך לא סרט הקולנוע הרווחי ביותר ברוסיה. למעמד זה מגיע הסרט אווטאר שהרוויח 3,643,195,873 מיליארד רובלים רוסים.
  8. ^ Т-34. Сборы
  9. ^ נתוני הכנסות באתר kinobusiness.com
  10. ^ נתוני הכנסות באתר קרן הקולנוע הרוסי
  11. ^ נתוני הכנסות באתר kinobusiness.com
  12. ^ Императора Николая II сыграл актер, известный по откровенным ролям