לדלג לתוכן

קול יהודי לשלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קול יהודי לשלום
Jewish Voice for Peace
תחום הסכסוך הישראלי-פלסטיני
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי אוקלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
סניפים 70[1]
מייסדים טוני קושנר, נועם חומסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים 60,000[2]
תקופת הפעילות ספטמבר 1996 – הווה (כ־29 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
jewishvoiceforpeace.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קול יהודי לשלום (באנגלית: Jewish Voice for Peace, ראשי תיבות: JVP) היא תנועה יהודית-אמריקאית[3] אנטי-ציונית ושמאלנית, שמטרתה, לפי פרסומיה, היא "לפעול למען שלום, צדק חברתי, שוויון, זכויות אדם, כיבוד החוק הבין-לאומי ומדיניות חוץ אמריקאית הפועלת לפי ערכים אלו". התנועה מבקשת "לסיים את הכיבוש הישראלי בשטחי הגדה המערבית, עזה ומזרח ירושלים" וכן "להבטיח ביטחון והגדרה עצמית הן לישראלים והן לפלסטינים"[4]. התנועה מתנגדת לפעילות צבא ההגנה לישראל בשטחי עזה והגדה המערבית ותומכת בסרבנות גיוס. התנועה תומכת ב-BDS, ופועלת לקידום חרם על ישראל[5].

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"קול יהודי לשלום" נוסדה בספטמבר 1996 בידי ג'וליה קפלן, ג'ולי איני ורייצ'ל אייזנר. לדברי התנועה, רשימת התפוצה שלה כוללת 100 אלף פעילים[6]. חברים בוועד המייעץ לארגון כוללים את ג'ודית באטלר, נועם חומסקי ונעמי קליין[7]. לדברי התנועה, קיימים יותר מ-30 רבנים ותלמידי רבנות במועצת הרבנים של הקול היהודי לשלום[8]. הרבה אליסה וייס, היא סגנית מנהל התנועה.

התנועה קיימה קמפיין נגד חברת הציוד המכני ההנדסי קטרפילר, על כך שהיא מוכרת לישראל דחפורים מסוג די-9 המשמשים את צה"ל, לטענת הארגון, לבצע פעולות המפרות זכויות אדם בשטחים כגון הריסת בתים. התנועה העלתה הצעה לביטול מכירת הכלים לישראל בפני בעלי המניות, אך ההצעה נדחתה ברוב של 97%.

בשנת 2006 הפגינה התנועה נגד ארגון הלובי הפרו-ישראלי בארצות הברית, AIPAC, במהלך כינוס אספה בסקרמנטו, קליפורניה, בטענה כי הארגון אינו מייצג את מגוון הדעות של היהודים בארצות הברית בנושא ישראל. בשנת 2007 החלה התנועה להפעיל בלוג בשם MuzzleWatch, שעוסק במה שהארגון מכנה "התנכלויות וניסיונות השתקה של דעות המבקרות את מדיניות ישראל על ידי הלובי הפרו-ישראלי ותומכיו".

בשנת 2016 פרסמה התנועה עצומת תמיכה בעומר ברגותי, ממנהיגי תנועת ה-BDS, לאחר שמשרד הפנים החליט שלא להאריך את תוקף מסמכי הנסיעה של ברגותי, מה שבפועל מונע ממנו לצאת מישראל[9]. על העצומה חתמו יהודים וישראלים רבים המזוהים עם השמאל הרדיקלי האנטי-ציוני, בהם ענת מטר, נורית פלד אלחנן ומתניה בן ארצי[10].

בשנת 2017 הזמין הארגון את רסמייה יוסף עודה, מחבלת שהייתה חברה בחוליה שרצחה שני ישראלים באמצעות מטען חבלה בסופרמרקט ב-1969, ושוחררה במסגרת עסקת שבויים ב-1979, לנאום בכנס של הארגון במרץ באותה שנה[11]. בנובמבר, הארגון ארגן פאנל שדן בנושא האנטישמיות יחד עם לינדה סרסור בניו סקול, והתעוררה סערה ציבורית לאור זהות החברים בפאנל[12]. ראש הליגה נגד השמצה, ג'ונתן גרינבלאט, אמר בנוגע לפאנל האנטישמיות, כי "הובלת פאנל על אנטישמיות בידי לינדה סרסור וראשת הקול היהודי לשלום, שקול לכך שאוסקר מאייר (יצרן נקניקיות) יוביל דיון על צמחונות. הפאנליסטים הללו מכירים את הסוגיה, אך מהפרספקטיבה של גרימתה ולא מניעתה."[12] ב-2017, הליגה נגד השמצה אמרה ש-JVP "מתקרבת באופן מסוכן לחזרה על השמצות אנטישמיות" עם קמפיין וידאו אשר רמז שארגונים ישראליים ויהודיים אחראים לפשעים לכאורה נגד שחורים ומיעוטים אחרים בארצות הברית[13].

אחרי טבח 7 באוקטובר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר טבח שבעה באוקטובר ב-2023, JVP ייחס את מתקפת חמאס על ישראל ואת מלחמת חרבות ברזל ל"אפרטהייד ולכיבוש הישראלי - ולשיתוף הפעולה של ארצות הברית בדיכוי הזה."[14] הארגון, הביע צער על מותם של אזרחים אבל גם מיהר להאשים את ישראל. דוברת הארגון, סוניה מאיירסון-נוקס, אמרה "עבור כל מי שיש לו אנשים בשטח, שיש לו קרובים אהובים - ישראלים, פלסטינים - זה היה מזעזע מאוד. ובו בזמן, זה היה הרסני לחלוטין לראות את האופן שבו התקשורת המרכזית, פוליטיקאים וארגונים יהודיים מתחילים את הסיפור מ-7 באוקטובר”[15]. ב-8 באוקטובור צעדו כ-50 מתומכי הארגון בניו יורק סמוך לביתו של הסנטור צ'אק שומר בדרישה שממשלת ארצות הברית תפסיק באופן מיידי את הסיוע הצבאי של ארצות הברית לישראל. וכן "להטיל אחריות על ממשלת ישראל בגין הפרות חמורות של זכויות אדם ופשעי מלחמה נגד פלסטינים." הארגון התחייב גם להסלים את המחויבות שלו לקמפיין BDS של חרם והסטת כספים מישראל[15][16]

לאחר המתקפה, הארגון עשה "לייק" לפוסט ברשתות החברתיות שתיאר את הסכסוך כ"גל ההתנגדות חסר התקדים האחרון" של הפלסטינים. כאשר נשאל על כך על ידי The Forward, הארגון הסיר את הלייק מהפוסט המדובר[15]. JVP השתמשה בשפה הקוראת למחוקקים לבחון את "הסיבה השורשית" למתקפת חמאס, שלדבריהם הוא הכיבוש הישראלי. The Forward כתב כי זו הייתה דרך עבור JVP "להכיר בכך שרוב הצופים מצאו את התקפות על אזרחים כמעוררות התנגדות, תוך שמירה על המיקוד שלהם בלחץ על ממשלת ישראל לבצע ויתורים[17].

מאז נובמבר 2023, הסניף של JVP באוניברסיטת קולומביה נמצא בהשעיה. האוניברסיטה הצהירה כי גם סניף JVP וגם סטודנטים למען צדק בפלסטין הפרו את מדיניות האוניברסיטה, כאשר עסקו ב“רטוריקה מאיימת ובהפחדה”, דבר שהוביל להשעיית המועדונים.

בנובמבר 2023, הליגה נגד השמצה (ADL) סיווגה אירועי מחאה נגד המלחמה שהובלו על ידי קבוצות יהודיות, כולל "קול יהודי לשלום" ו-IfNotNow, כ“אנטי-ישראליים”, והוסיפה את המחאות למסד נתונים המתעד עלייה באנטישמיות בארצות הברית. מנכ״ל ADL, ג’ונתן גרינבלט, כינה את הארגונים היהודיים “קבוצות שנאה” והשווה בין אנטי-ציונות לאנטישמיות. הדבר הוביל לביקורת על ה-ADL, כולל מצד עובדיה שלה, שאחד מהם התפטר במחאה ואמר: “אלה היו יהודים שאנחנו [כ-ADL] השמצנו, ולכן זה הרגיש לי מבלבל ומתסכל מאוד מאוד. וזה מקשה לדבר על זה כשכל ביקורת על ישראל, או כל מי שמבקר את ישראל, הופך מיד לטרוריסט.”

ביוני 2024, מתאמת המדיה של JVP, ליב קונינס-ברקוביץ, ביקרה פעילי ימין קיצוני שהביעו תמיכה בפלסטינים במהלך המלחמה. היא אמרה: “בעוד שחשוב שכולם ישמיעו את קולם וישתמשו בפלטפורמות שלהם כדי להתנגד לרצח העם שמבצע הצבא הישראלי בעזה, אנו מודאגים מאלה שמנצלים את הרגע הזה כדי לקדם את הפלטפורמות שלהם, במיוחד כאשר יש להם היסטוריה של קידום עליונות לבנה, אנטישמיות והומופוביה. בעוד אנו מתמקדים בסיום רצח העם, חשוב לקדם מנהיגים ותוכן שמכבדים את כבודם של כל בני האדם.

באוגוסט 2024, אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון השעתה את סניף JVP עד דצמבר אותה שנה, יחד עם שמונה קבוצות סטודנטים נוספות, בשל מחאות לא מאושרות בקמפוס.

לאחר שצה״ל הרג את מנהיג חזבאללה חסן נסראללה בלבנון בספטמבר 2024, אינסטגרם הסירה פוסטים מסניף JVP באוניברסיטת מישיגן שתמכו בנסראללה.

הארגון העריך כי החשיפה אל התכנים שלו גדלה מאד מאז טבח שבעה באוקטובר. בשנה לאחר המתקפה נכנסו לאתר הארגון באנגלית מעל 68 אלף כניסות לעומת 2,500 כניסות בשנה לפני המתקפה. בנוסף הארגון הוזכר 150 פעמים בכתבות בניו יורק טיימס, 49 פעמים בוושינגטון פוסט, 84 פעמים בגרדיאן ו-61 פעמים בלוס אנג'לס טיימס. הפגנות של הארגון זכו לאלפי חשיפות. אנשי הארגון גם פרסמו מאמרי דעה במספר עיתונים כולל הטיימס, The Nation, CNN, הגרדיאן ועוד[18]. במאמר דעה בטיימס במלות שנה לטבח, סטפני פוקס (Stefanie Fox), המנהלת של הארגון ציינה את הפגיעות של ישראל בפלסיטינים במלחמה בעזה וטענה כי ישראל מחריפה כל הזמן את האלימות וכי "חסינות מעונש מולידה חסינות נוספת". היא טענה כי ישראל מבצעת פשעי מלחמה וכי בכך שהממשל האמריקאי מחמש את ישראל הוא מגן על פשעים אלה[19].

באוגוסט 2025, סניף JVP באוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון הושעה שוב עד מאי 2026 בשל "אירוח אירוע בקמפוס ללא אישור יועץ ופרסום פוסט ברשתות החברתיות ב-22 באפריל שיצר ‘סביבה עוינת’ עבור סטודנטים יהודים". חבר בארגון אמר כי הסניף יתנתק מהאוניברסיטה בעקבות ההשעיה, אך כי "סטודנטים יהודים אנטי-ציונים ימשיכו להתארגן ולהפעיל לחץ על האוניברסיטה להתנתק מרצח עם ולהגן על הסטודנטים שלה על רקע מתקפה נגד מהגרים ואנטי-ציונים באקדמיה וברחבי המדינה."

עמדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה דוגלת בסיום הסכסוך היהודי-ערבי בישראל ובקידום זכויות האדם והשלום במזרח התיכון. התנועה מתנגדת למדיניות הממשל בישראל בסוגיות כגון הקמת גדר ההפרדה, ותקיפות ישראליות בעזה. התנועה קוראת לפינוי כל ההתנחלויות[20], סיום הכיבוש ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה וקוראת לממשל בארצות הברית למנוע סיוע צבאי לישראל כל עוד הכיבוש, לדבריהם, נמשך[21]. התנועה גם תומכת בסרבנות אידאולוגית לשירות בצבא ובשטחי יו"ש.

התנועה הביעה תמיכה בדו"ח גולדסטון והביעה את עמדתה ש"הדו"ח מאשים את ישראל ואת החמאס בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ושם דגש יותר גדול על הפרות ישראליות של החוק הבין-לאומי, במיוחד בהקשר של הרג אזרחים". עם זאת, התנועה הודתה ש"זה נכון שוועדת זכויות האדם של האו"ם שמה באופן לא הוגן את ישראל כמטרה ומתעלמת מהפרות זכויות אדם של מדינות אחרות."[22].

הארגון תומך ב-BDS, וממלא תפקיד מרכזי בקמפיין להחרמת ישראל[13][23].

ב-2019 הודיע הארגון שהוא אנטי-ציוני[24].

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה נגד השמצה הכניסה את התנועה לרשימת "עשרת הארגונים האנטי-ישראלים המובילים" בשנת 2010[6].

ב-2016, התנועה הביעה תמיכה בפלטפורמה של חיי שחורים חשובים אשר משתמשת במילה ג'נוסייד לתיאור ההתייחסות של ישראל לפלסטינים. על התנועה הובעה ביקורת רבה מארגונים יהודיים, ו-JVP השיבה שאין זה מתפקידם לבקר את המינוח הספציפי שנבחר ושזה מצער שארגונים יהודיים אחרים מגנים את הפלטפורמה[25].

ב-2018, המשרד לעניינים אסטרטגיים הכניס את התנועה לרשימה שחורה של ארגונים שייאסר על חבריהם להיכנס לישראל[26].

בנובמבר 2023 השעתה אוניברסיטת קולומביה את פעילותם של "סטודנטים למען צדק בפלסטין" ו"קול יהודי לשלום" בעקבות הפגנות פרו-פלסטיניות שכללו "רטוריקה מאיימת והפחדה"[27].

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קול יהודי לשלום בוויקישיתוף
  • אתר האינטרנט הרשמי של קול יהודי לשלום (באנגלית).

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Chapters, אתר קול יהודי לשלום (אנגלית)
  2. ↑ דניאל אדלסון, ניו יורק, הארגונים היהודיים שמפגינים נגד ישראל - ומטרת העל שלהם, באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
  3. ↑ דניאל אדלסון, ניו יורק, הוסרו מקמפוסים בארה"ב סוכות שהקים ארגון יהודי אנטי-ציוני, באתר ynet, 21 באוקטובר 2024
  4. ↑ JVP Mission Statement | Jewish Voice for Peace(הקישור אינו פעיל, 19.12.2021)
  5. ↑ wpengine, Jewish Voice for Peace on Boycott, Divestment and Sanctions | 2015, JVP, ‏2015-02-21 (באנגלית אמריקאית)
  6. 1 2 James D. Besser, ADL List Fuels Debate Over What’s Anti-Israel, אתר The Jewish Week, ה-20 באוקטובר 2010
  7. ↑ Advisory Board(הקישור אינו פעיל, 19.12.2021), ‏אתר קול יהודי לשלום (אנגלית)
  8. ↑ JVP's Rabbinical Council(הקישור אינו פעיל, 19.12.2021), אתר הקול היהודי לשלום (אנגלית)
  9. ↑ עצומה למען ברגותי: Let Omar Barghouti travel!, באתר קול יהודי לשלום (באנגלית).
  10. ↑ ישי פרידמן, שביעי, היהודים של ד"ר עומר ברגותי, באתר ערוץ 20, 2 ביולי 2016(הקישור אינו פעיל, 19.12.2021)
  11. ↑ ניצן סניור שניאור, ארגון זכויות אדם יהודי יארח מחבלת פלסטינית מורשעת בכנס, באתר מאקו, 26 בפברואר 2017
  12. 1 2 ניו-סקול חוטף ביקורת בשל פאנל אנטישמיות עם לינדה סרסור וראשת הקול היהודי לשלום, ג'רוזלם פוסט, 15 נובמבר 2017
  13. 1 2 אתר למנויים בלבד הליגה נגד השמצה מביעה ביקורת חריפה על קמפיין הווידאו האנטישמי של הקול היהודי לשלום שתומך בBDS, הארץ, 21 יולי 2017
  14. ↑ Luke Tress, US pro-Palestinian groups applaud Hamas terror onslaught, plan support rallies, The Times of Israel, 8.10.2023
  15. 1 2 3 Arno Rosenfeld, Meet the Jews defending Hamas, [[[הפורוורד]], 9.10.2023
  16. ↑ פוסט של קו יהודים לשלום, אינסטגרם,8.10.2023
  17. ↑ Palestinian advocacy groups focus on ‘root cause’ of the Hamas attack. Here’s what they’re trying to convey.,הפורוורד, 10.10.2023
  18. ↑ JVP Media Coverage in Review: October 2023-2024, באתר "קול יהודי לשלום"
  19. ↑ Stefanie Fox, I Run Jewish Voice for Peace. These Are My Reflections on a Year of Unthinkable Horror, הטיימס, 8 באוקטובר 2024
  20. ↑ Gaza is Beautiful, August 2005(הקישור אינו פעיל, 19.12.2021), web site of Jewish Voice for Peace
  21. ↑ Jewish Voice for Peace-Detroit(הקישור אינו פעיל, 19.12.2021)
  22. ↑ JVP Responds to the Goldstone Report(הקישור אינו פעיל, 19.12.2021), web site of Jewish Voice for Peace
  23. ↑ אתר למנויים בלבד הקול היהודי לשלום הוא בלב הקמפיין להחרמת ישראלי, הארץ, 29 מרץ 2017
  24. ↑ Michael Schaeffer Omer-Man January 30, 2019 | Edit, JVP just declared itself anti-Zionist and it's already shifting the conversation, +972 Magazine, ‏2019-01-30 (באנגלית אמריקאית)
  25. ↑ "Jewish pro-BDS group endorses anti-Israel Black Lives Matter platform". The Times of Israel. Jewish Telegraphic Agency. 6 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ↑ אתר למנויים בלבד Israel Says Jewish Voice for Peace on BDS Blacklist, Activists Will Not Be Allowed Entry, Haaretz , January 7, 2018
  27. ↑ אוניברסיטת קולומביה בניו יורק: משעים פעילות של שני ארגונים פרו-פלסטיניים, באתר ynet, 10 בנובמבר 2023
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קול_יהודי_לשלום&oldid=43073342"