קומאני

הנוף התרבותי של הקומאני
ǂKhomani Cultural Landscape
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
בן קומאני ליד מגוריו
בן קומאני ליד מגוריו
מדינה דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2017, לפי קריטריונים 5, 6
שטח האתר 9,591 קילומטרים רבועים
קואורדינטות 25°41′15″S 20°22′28″E / 25.687611°S 20.374583°E / -25.687611; 20.374583

קומאני[1] (ǂKhomani) היא קבוצה אתנית הקשורה לשונית לבני הסאן (בושמנים). שפתם הייתה חלק מקבוצת שפות קויסאן. צאצאיהם של הקומאני כוללים צבעוניים דוברי אפריקאנס בחוות או בעיירות באזור, שביניהם השפות הקדם-קולוניאליות נכחדו לחלוטין או שמעטים בלבד דוברים אותה.

כמו השבטים הקרובים אליהם התרבות של הקומאני הייתה תרבות של ציידים-לקטים. הגברים צדו בקבוצה באמצעות קשתות, חצים ואלות כמו גם מלכודות, ואילו הנשים ליקטו שורשים ופירות שונים. עיקר הצריכה הקלורית הייתה מורכבת מאגוז המונגונגו ומבשר. הקומאני חיו בקבוצות המונות בסביבות 25 איש כל אחת. הם היו נוודים, והתגוררו בעיקר בבקתות ארעיות הנבנות מענפים. הקומאני לא ידעו להכין כלי חרס, אלא השתמשו בביצי יען ושריונות צבים ככלי אוכל.

בני הקומאני חיו במדבר קלהארי, שטח מדברי נרחב המשתרע על פני הרמה הפנימית של דרום יבשת אפריקה ותופס את רוב שטח של בוטסואנה, את הצד המזרחי של נמיביה ואת חלקה הצפוני של דרום אפריקה. הוא כולל צמחייה דלילה, עצים בודדים, ואפיקי הנהרות היבשים של נהרות נוסוב (Nossob) ואווב (Auob). מים זורמים מתחת לאדמה ומספקים חיים לעשבים ועצים הגדלים באפיקי הנהר. כדי להתמודד עם התנאים הקיצונים של הסביבה פיתחו בני הקומאני אסטרטגיות קיום, צברו ידע אתנו-בוטני וגאוגרפי ספציפי, כמו גם מנהגים תרבותיים ותפיסת עולם שבה מאפיינים גאוגרפיים מגלמים קשרים סמליים בין בני האדם, חיות הבר והאדמה.[2]

הקומאני גורשו מחלקים גדולים מהשטחים בהם ישבו כאשר הוקם הפארק הלאומי קלהארי גמסבוק (Kalahari Gemsbok National Park) ב-1931 (כיום חלק מפארק קגאלאגדי חוצה הגבולות (אנ') המשותף לדרום אפריקה ולבוטסואנה), אבל בסוף המאה ה-20 הוקצה להם שטח בקצה הדרומי של הפארק לתרגל ולהחיות היבטים של תרבותם, כגון ציד מסורתי, איסוף צמחי מרפא ומזון, גישה לדיונות וביצוע פעילויות כלכליות אחרות. במסגרת הסדר החזרת שטחים התיישבו הקומאני בחוות דוגמת סונדרווטר (Sonderwater), רולטייס (Rolletjies) וארין (Erin) ובעיירות דוגמת רייטפונטן (Rietfontein).[2]

אתר המורשת העולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2004 הציעה דרום אפריקה לכלול שני שטחים, שבהם חיו בעבר שתי קבוצות אתניות: הקומאני וה-ǀXam, ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו כאזורים המשמרים היסטוריה של פעילות אנושית שכמעט ולא השתנתה מתקופת האבן. השטח הצפוני, "הנוף התרבותי של הקומאני", נוסף לרשימת המורשת העולמית ב-8 ביולי 2017, במהלך המושב ה-41 של ועדת המורשת העולמית של ארגון האומות המאוחדות לחינוך, מדע ותרבות (UNESCO) שהתקיים בקרקוב, בפולין, בין 2 ל-12 ביולי 2017.

תיאור האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר המורשת העולמית משתרע על שטח חולות נרחב בן 9,591 קילומטרים רבועים בצפונה של דרום אפריקה הגובל בבוטסואנה ובנמיביה. השטח מכיל עדויות לפעילות אנושית מתקופת האבן ועד ימינו הקשורה לתרבות הקומאני. הנוף כולל נקודות ציון בהיסטוריה של הקומאני, נדודים, מחייה, זיכרון ומשאבים, אבל כיום לא חי באזור זה אף בן קומאני, והיישוב הקרוב שלהם נמצא 72 קילומטרים דרומית לאתר. אונסק"ו החליט לכלול שטח זה על בסיס שני הקריטריונים הבאים:

קריטריון (v): הנוף התרבותי של הקומאני מבטא באופן ייחודי את אורח החיים של הציד והליקוט הנהוג על ידי אבותיהם של כל בני האדם המודרניים; כך גם הטכנולוגיות הפשוטות, אך המתוחכמות ביותר שבהן השתמשו כדי לנצל משאבים נדירים כמו מים, למצוא מזון צמחי בסביבה עוינת ביותר ולהתמודד עם תופעות טבע כמו בצורת וטורפים.

קריטריון (vi): הנוף התרבותי של הקומאני משקף וקשור לידע האתנו-בוטני ולזיכרונות המוטבעים בשפת Ui-Taa‏! שעדיין מדוברת על ידי כמה אנשים בקהילת הקומאני, מה שממחיש אורח חיים ואמונות כמעט נכחדות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קומאני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תעתיק זה הוא קירוב בלבד של שם הקבוצה האתנית, משום לא ניתן לייצג בעברית עיצורים מצוצים הכלולים בשפתם. התו ǂ שבתחילת שם הקבוצה הוא עיצור כזה
  2. ^ 1 2 Advisory Body Evaluation (ICOMOS)