קומודיאנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קומודיאנוס
לידה המאה ה־3? עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־3? עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוֹמוֹדְיַאנוּסלטינית: Commodianus) היה משורר לטיני נוצרי, שפרח בערך בשנת 250 לספירה.[1][2][3]

הסופרים הקדומים היחידים שמזכירים אותו הם גנאדיוס ממסיליה (אנ') (סוף המאה ה-5), בספרו "De scriptoribus ecclesiasticis" (על סופרי הכנסייה), והאפיפיור גלסיוס הראשון בדקרטל "De libris recipiendis et non recipiendis" (על לקבל ולא לקבל ספרים), שבו יצירותיו מסווגות כאפוקריפיים (אנ'),[א] כנראה בגלל הצהרות אפיקורסיות מסוימות הכלולות בהן.[2] קומודיאנוס אמור להיות מהפרובינקיה הרומית באפריקה, על רקע הדמיון שלו לקיפריאנוס, וגם משום שהאסכולה האפריקאית הייתה המרכז הראשי של הנצרות הלטינית במאה השלישית; הועלתה גם השערה שמוצאו מסוריה.

כפי שהוא עצמו אומר לנו, הוא במקור היה עובד אלילים, אך התנצר כאשר התבגר, והרגיש שהוא נקרא להורות לבורים את האמת. הוא היה מחברם של שני אוספי שירה לטיניים ששרדו, "Instructiones" (הוראות) ו-"Carmen apologeticum" (שיר להגנת הדת) שפורסמו לראשונה ב-1852 על ידי ז'אן-בטיסט פיטרה (אנ') ב-Spicilegium Solesmense. כיום באוסף מידלהיל (Middlehill collection), כעת בצ'לטנהאם, שלפי ההשערה הובאו ממנזר בוביו (אנ').[2]

האסופה "Instructiones Adversus Gentium Deos Pro Christiana Disciplina" (הוראות נגד אלילי הכופרים למען הדיסציפלינה הנוצרית), כוללת כ-80 שירים, שכל אחד מהם הוא אקרוסטיכון (למעט שיר 60, שבו האותיות הראשונות בסדר אלפביתי). בקריאה לאחור של תחילת כל שורה בשיר 80 מתקבל המשפט "Commodianus Mendicus Christi" (קומודיאנוס הקבצן של ישו). האסופה "Carmen apologeticum adversus Gentes et Judaeos" (שיר להגנת הדת כנגד היהודים ועובדי האלילים), בקצרה Carmen Apologeticum, היא ללא ספק של קומודיאנוס, אף על פי ששם המחבר (כמו גם הכותרת) נעדר, ואינו מוגבל באקרוסטיכון. הכותרת של שיר מספר 39 היא Nomen Gazaei ולכן יש שהסיקו מכך שקומודיאנוס היה מעזה.[4] החלק הראשון של ההוראות מופנה לעובדי האלילים וליהודים. הוא תוקף את היהודים על דחיית ישו, והתנבא על גאולת עשרת השבטים, "היהודים הקדושים",[4] והוא מגחיך את אלוהויות המיתולוגיה הקלאסית; השני מכיל הרהורים על אנטיכריסט, סוף העולם, תחיית המתים, ועצות לנוצרים, חוזרים בתשובה ואנשי הדת. ב-Apologeticum הוא קורא לכל האנושות לחזור בתשובה, לאור סוף העולם המתקרב. הופעתו של אנטיכריסט, המזוהה עם נירון קיסר והאיש מהמזרח, צפויה במועד מוקדם. אף על פי שהם מפגינים להט דוגמטי לוהט, השירים אינם יכולים להיחשב די אורתודוקסים. את החוקר הקלאסי המשקל לבדו מעניין. אף על פי שהם כתובים לכאורה בהקסמטרים (אנ'), כללי הכמות מוקרבים לשם ההטעמה. ניתן לצטט את ארבע השורות הראשונות של ההוראות לשם המחשה:[2]

Praefatio nostra viam erranti demonstrat
Respectumque bonum, cum venerit saeculi meta
Aeternum fieri, quod discredunt inscia corda:
Ego similiter erravi tempore multo.
 

שורות אלה מראות שהשינוי כבר עבר על הלטינית שהביא להיווצרותן של השפות הרומאניות. השימוש במקרים ומגדרים, בניית פועל ומילות יחס והצורות המילוליות מפגינים אי סדרים בולטים. המחבר, לעומת זאת, מפגין היכרות עם המשוררים הלטיניים הורטיוס, ורגיליוס ולוקרטיוס.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בטרמינלוגיה הנוצרית הקדומה אפוקריפה היא ספרות קודש שערכה מפוקפק

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Catholic Encyclopedia (1913)/Commodianus
  2. ^ 1 2 3 4 5 1911 Encyclopædia Britannica/Commodianus
  3. ^ Baldwin, Barry (1989). "Some Aspects of Commodian". Illinois Classical Studies, Vol. 14, No. 1/2 (Spring/Fall 1989), pp. 331–346.
  4. ^ 1 2 האנציקלופדיה העברית, הערך קוֹמוֹדְיַנוּס, כרך כ"ט, עמוד 331
ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהערך Commodianus מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל