קומי צאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיים נחמן ביאליק

קוּמִי צְאִי הוא שיר אהבה של המשורר חיים נחמן ביאליק. התחבר בתרס"ה 1905.
כמו רוב שירי ביאליק, נכתב השיר בהגייה אשכנזית.

הולחן בלחן עממי והושר על ידי הפרברים,[1] ואחר הולחן על ידי נעמי שמר, ועובד על ידי גיל אלדמע[2] ובין מבצעי לחנה הזמרים: יהורם גאון.[3], דודו זכאי ויוני נמרי.

האני השר בגוף ראשון יחיד, קורא לאהובתו ומתאר עלילה אפשרית של טיול עד מפגש עמו בחיק הטבע בעונת האביב. הלשון השירית רצופה בהרמזים לפסוקי התנ"ך, בהם ספר בראשית ושיר השירים, כמו גם הרמזים אל פסוקים בשירתו שלו.

פרקי השיר ותכניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות השירה תכנים ואמירות

"קוּמִי צְאִי, אֲחוֹתִי כַלָּה,
קוּמִי צְאִי, קוּמִי צְאִי –
בְּשׂוֹרַת אָבִיב לָךְ הֵבֵאתִי:
מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי
נִרְאָה צִיץ, נִרְאָה צִיץ,
נִשְׁמַע קוֹל הַדְּרוֹר עַל-בֵּיתִי."

מילות הבית מתכתבות עם מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ט':
" לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּינִי באחד [בְּאַחַת] מֵעֵינַיִךְ בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ" המילים: „מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי” מתכתבות עם יצירתו של ביאליק בפרוזה: מאחורי הגדר.

"מִן הַבֹּקֶר שׁוֹמְרִים סִפֵּךְ
זָהֳרֵי גִיל, זָהֳרֵי גִיל,
נוֹשְׁקִים מְזוּזוֹת פְּתָחַיִךְ;
צְאִי אֲלֵיהֶם, תַּמָּה, בָּרָה,
וּשְׁטָפוּךְ וְחִדְּשׁוּךְ,
וְהִקְרִינוּ אֶת-עֵינַיִךְ."

מילות הבית מתכתבות עם ספר משלי, פרק ח', פסוק ל"ד:
" אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי"; ברכיבי הפסוק שנושאו הוא עבודת ה' ומוסר, עשה המשורר שימוש בתיאור של יחסי אהבה.

"עָבַר חֶסֶד-אֵל בָּאָרֶץ
עַל כְּנַף-אוֹר, עַל כְּנַף-אוֹר –
וּבַפְּלָגִים נָפְלָה רִנָּה:
אָבִיב בָּא! אָבִיב בָּא!
לִבְלְבוּ בַגָּן הָעֵצִים,
הַדֻּבְדִּבְנִיָּה הִלְבִּינָה."

"גַּם-בַּלֵּב שָׁב וַיְחִי
פֶּרַח דּוֹדַי, נָתַן רֵיחוֹ –
צְאִי בָרְכִיהוּ בַּאֲבִיבֵךְ;
אַף אֲנִי, אַף אֲנִי
אֶת-אֲבִיבִי בָּךְ אַשְׁכִּינָה
וַאֲבָרְכֵךְ וַאֲנִיבֵךְ."

מילות הבית מתכתבות עם מגילת שיר השירים, פרק א', פסוקים י"ב-י"ג:
" עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ: צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין:"

"עוֹטָה אוֹר, שִׂמְלַת צְחוֹר,
וּבְצַמָּתֵךְ קִשּׁוּר תְּכֵלֶת,
צְאִי אֵלַי כְּחֶזְיוֹן רוּחַ!
וְנָהַרְתְּ, וְשָׂחַקְתְּ,
וִיהִי שְׂחוֹקֵךְ מָלֵא חֵן,
וִיהִי רֵיחֵךְ כַּתַּפּוּחַ."

מילות הבית מתכתבות עם מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוקים ג'-י"ג:
" כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי: ...הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ קוּמִי לכי [לָךְ] רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ:"

"יַחְדָּו נַפְלִיג אֶל הַשָּׂדֶה
וְאֶל הָהָר וְאֶל הַגַּיְא,
וַאֲלַקְּטָה שָׁם זִכְרִיּוֹת;
אָסֹף אֶאֱסֹף פְּנִינֵי-טַל,
פְּנִינֵי-טָל –
אֶל צַוָּארֵךְ מַרְגָּלִיּוֹת."

זִכְרִיָה הוא הפרח זִכְרִינִי

"אָסֹף אֶאֱסֹף קַרְנֵי אוֹר,
קַרְנֵי אוֹר,
וַאֲלַקְּטָה בֵּין שׁוֹשַׁנִּים;
אֶעֱנֹד מִצְחֵךְ צִיצֵי זִיו,
צְפִירוֹת זָהָב, זֵרֵי פָז,
וְאֶקְשֹׁר לְרֹאשֵׁךְ כְּתָרִים קְטַנִּים."

מילות הבית מתכתבות עם מגילת שיר השירים, פרק ו', פסוק ב':
" דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים:"

"יַחְדָּו נֵרֵד אֶל הַמַּעְיָן,
וְכָמוֹךְ, מָלֵא רֹךְ,
עַלִּיז, בָּהִיר וְאַוְרִירִי,
תַּחַת שְׁמֵי אֲדֹנָי
עִם הַגַּל וְעִם הַדְּרוֹר
יַזְהִיר אַף יְצַלְצֵל שִׁירִי."

.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: קומי צאי, באתר lifemusic.
  2. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : גיל אלדמע, "קומי וצאי", (תווים), 4 קולות, נגינה וזמרה בסולמות שונים, אלדמע גיל, ארכיון, סדרה B
  3. ^ יהורם גאון שר עם קהל, קומי צאי, באתר youtube