קונג אנגוו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קונג אנגוו
לידה 156 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 74 לפנה״ס (בגיל 82 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שושלת האן המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קוֹנְג אָנְגְווֹסינית מסורתית: 孔安國, בסינית מפושטת: 孔安国, בפין-יין: kǒng ānguó, בערך 156-74 לפנה"ס)[1], המכונה דְזְה-גְווֹ (子國), היה מלומד קונפוציאני, פקיד ממשל בשושלת האן המערבית בסין העתיקה וצאצא של קונפוציוס[2]. הוא כתב את "מסורת אדון קונג על הכתובים הנערצים"[3], פרשנות על גירסת "הטקסט הישן" של הקלאסיקה של המסמכים שכללה גם את טקסט המקור. היצירה אבדה במרוצת השנים, אולם במאה הרביעית הופיע זיוף של טקסט המקור שהופיע בה, והוכר כקלאסיקה קונפוציאנית למשך יותר מאלף שנים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוֹנְג אָנְגְווֹ היה יליד צ'וּ'פֿוּ במדינת לו[4], אחת מהרבה ממלכות חצי-אטונומיות בשושלת האן המערבית. הוא היה בנו השני של קוֹנְג ג'ונְג, וצאצא דור אחד-עשר של קונפוציוס. הוא למד את הקלאסיקה של השירים ואת הקלאסיקה של המסמכים מן המלומדים הקונפוציאניים המפורסמים שֶׁן פֵּי[5] ופֿוּ שֶׁנְג[6][2]. הוא גם שימש מטעם חצרו של הקיסר ווּ מהָאן בתור מומחה הרבצת מוסר (諫大夫)[7], קצין ומושל מחוז, וזכה להערכת הקיסר כמומחה לחמש הקלאסיקות.

על פי המסורת, באחרית ימיו כתב את הספרים "לימוד וניתוח המאמרות"[8], "מסורת הטקסט הישן של קלאסיקת כיבוד ההורים"[9] ו"אמרות מבית מדרשו של קונפוציוס"[10].

"הטקסט הישן" של הקלאסיקה של המסמכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת, הנסיך גונְג מלוּ הרס בניין במתחם משפחת קונג במהלך הרחבת ארמונו, וכמה טקסטים עתיקים התגלו חבויים באחד הקירות, כולל הקלאסיקה של המסמכים. כפי הנראה הם הוסתרו שם כדי להציל אותם משריפת הספרים של הקיסר הראשון. גרסה זו של הקלאסיקה של המסמכים הכילה 16 פרקים יותר ממה שהועבר על ידי פֿוּ שֶׁנְג. מאחר שהטקסטים המוחבאים היו כתובים בכתב החותם העתיק, הגרסה שנתגלתה קיבלה את השם "הטקסט הישן", בעוד שהגרסה של פֿוּ שֶׁנְג קיבלה את השם "הטקסט החדש"[11]. קוֹנְג אָנְגְווֹ כתב פרשנות לגירסת הטקסט הישן, בשם "מסורת אדון קוֹנְג על הכתובים הנערצים" (尚書孔氏傳), וההיסטוריון המפורסם סְה-מָה צְ'ייֵן למד ממנו את הטקסט[12], והתייעץ בו במחקריו על הפרקים שעוסקים בקיסרים הקדומים שון ויו'.

ליצירה הייתה הקדמה מאת קוֹנְג[13].

במהלך שושלת האן המזרחית (25-220 לפנה"ס) אבדה "מסורת אדון קוֹנְג על הכתובים הנערצים"[14]. ובתקופת שושלת ג'ין המזרחית הופעה לפתע עותק-כביכול של יצירתו של קוֹנְג. המלומד מֵיי דְזֶה הגיש לקיסר יְוֵּ'אן מגִ'ין עותק של גירסת "הטקסט הישן" של הקלאסיקה של המסמכים, כולל הקדמה שלכאורה נכתבה בידי קוֹנְג אָנְגְווֹ. חצר הקיסר קיבלה את הגרסה של מֵיי כאותנטית. בשנת 653, בתקופת שושלת טאנג, הפכה גירסת "הטקסט הישן" שהציג מֵיי דְזֶה לגרסה הרשמית של הקלאסיקה הקונפוציאנית. למרות שמלומדים רבים פקפקו באותנטיות שלה במהלך מאות השנים שלאחר מכן, מעמדה כגרסה רשמית נשמר במשך יותר מאלף שנים, עד תקופת שושלת צ'ינג[15]. כיום הגרסה של מֵיי דְזֶה נחשבת זיוף של היצירה של קוֹנְג אָנְגְווֹ[16].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Declercq 1998, p. 169.
  2. ^ 2.0 2.1 孔安國 [Kong Anguo] (in Chinese). Xinhua. 2003-09-24. Retrieved 2013-05-19.
  3. ^ 尚書孔氏傳
  4. ^ 鲁国曲阜
  5. ^ 申培公
  6. ^ 伏生
  7. ^ "Kong Anguo". Chinaknowledge.de. Retrieved 2013-05-19.
  8. ^ 论语训解
  9. ^ 古文孝经传
  10. ^ 孔子家语
  11. ^ "Kong Anguo". Chinaknowledge.de. Retrieved 2013-05-19.
  12. ^ 孔安國 [Kong Anguo] (in Chinese). Xinhua. 2003-09-24. Retrieved 2013-05-19.
  13. ^ Lagerwey (2009). Early Chinese Religion: Part One: Shang through Han (1250 BC-220 AD). Brill. p. 773. ISBN 978-90-04-16835-0.
  14. ^ Underhill 2013, p. 454.
  15. ^ Declercq 1998, pp. 169-170
  16. ^ Underhill 2013, p. 454.