קונג אנגוו
| לידה |
156 לפנה״ס  |
|---|---|
| פטירה |
74 לפנה״ס (בגיל 82 בערך) |
| השקפה דתית |
קונפוציאניזם |
| עיסוק |
פילוסוף, פוליטיקאי |
| מדינה |
שושלת האן המערבית |
  | |
קוֹנְג אָנְגְווֹ (בסינית מסורתית: 孔安國, בסינית מפושטת: 孔安国, בפין-יין: kǒng ānguó, בערך 156-74 לפנה"ס)[1], המכונה דְזְה-גְווֹ (子國), היה מלומד קונפוציאני, פקיד ממשל בשושלת האן המערבית בסין העתיקה וצאצא של קונפוציוס[2]. הוא כתב את "מסורת אדון קונג על הכתובים הנערצים"[3], פרשנות על גרסת "הטקסט הישן" של הקלאסיקה של המסמכים שכללה גם את טקסט המקור. היצירה אבדה במרוצת השנים, אולם במאה הרביעית הופיע זיוף של טקסט המקור שהופיע בה, והוכר כקלאסיקה קונפוציאנית למשך יותר מאלף שנים.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
קוֹנְג אָנְגְווֹ היה יליד צ'וּ'פֿוּ במדינת לו[4], אחת מהרבה ממלכות חצי-אטונומיות בשושלת האן המערבית. הוא היה בנו השני של קוֹנְג ג'ונְג, וצאצא דור אחד-עשר של קונפוציוס. הוא למד את הקלאסיקה של השירים ואת הקלאסיקה של המסמכים מן המלומדים הקונפוציאניים המפורסמים שֶׁן פֵּי[5] ופֿוּ שֶׁנְג[6][2]. הוא גם שימש מטעם חצרו של הקיסר ווּ מהָאן בתור מומחה הרבצת מוסר (諫大夫)[7], קצין ומושל מחוז, וזכה להערכת הקיסר כמומחה לחמש הקלאסיקות.
על פי המסורת, באחרית ימיו כתב את הספרים "לימוד וניתוח המאמרות"[8], "מסורת הטקסט הישן של קלאסיקת כיבוד ההורים"[9] ו"אמרות מבית מדרשו של קונפוציוס"[10].
"הטקסט הישן" של הקלאסיקה של המסמכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי המסורת, הנסיך גונְג מלוּ הרס בניין במתחם משפחת קונג במהלך הרחבת ארמונו, וכמה טקסטים עתיקים התגלו חבויים באחד הקירות, כולל הקלאסיקה של המסמכים. כפי הנראה הם הוסתרו שם כדי להציל אותם משריפת הספרים של הקיסר הראשון. גרסה זו של הקלאסיקה של המסמכים הכילה 16 פרקים יותר ממה שהועבר על ידי פֿוּ שֶׁנְג. מאחר שהטקסטים המוחבאים היו כתובים בכתב החותם העתיק, הגרסה שנתגלתה קיבלה את השם "הטקסט הישן", בעוד שהגרסה של פֿוּ שֶׁנְג קיבלה את השם "הטקסט החדש"[11]. קוֹנְג אָנְגְווֹ כתב פרשנות לגרסת הטקסט הישן, בשם "מסורת אדון קוֹנְג על הכתובים הנערצים" (尚書孔氏傳), וההיסטוריון המפורסם סְה-מָה צְ'ייֵן למד ממנו את הטקסט[12], והתייעץ בו במחקריו על הפרקים שעוסקים בקיסרים הקדומים שון ויו'.
ליצירה הייתה הקדמה מאת קוֹנְג[13].
במהלך שושלת האן המזרחית (25-220 לפנה"ס) אבדה "מסורת אדון קוֹנְג על הכתובים הנערצים"[14]. ובתקופת שושלת ג'ין המזרחית הופעה לפתע עותק-כביכול של יצירתו של קוֹנְג. המלומד מֵיי דְזֶה הגיש לקיסר יְוֵּ'אן מגִ'ין עותק של גרסת "הטקסט הישן" של הקלאסיקה של המסמכים, כולל הקדמה שלכאורה נכתבה בידי קוֹנְג אָנְגְווֹ. חצר הקיסר קיבלה את הגרסה של מֵיי כאותנטית. בשנת 653, בתקופת שושלת טאנג, הפכה גרסת "הטקסט הישן" שהציג מֵיי דְזֶה לגרסה הרשמית של הקלאסיקה הקונפוציאנית. למרות שמלומדים רבים פקפקו באותנטיות שלה במהלך מאות השנים שלאחר מכן, מעמדה כגרסה רשמית נשמר במשך יותר מאלף שנים, עד תקופת שושלת צ'ינג[15]. כיום הגרסה של מֵיי דְזֶה נחשבת זיוף של היצירה של קוֹנְג אָנְגְווֹ[16].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Declercq, Dominik (1998). Writing Against the State: Political Rhetorics in Third and Fourth Century China. Brill. ISBN 9789004103764.
- Underhill, Anne P. (2013). A Companion to Chinese Archaeology. Wiley. ISBN 9781118325728.
- 史记 בפרק 儒林列传.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.svg)
- ^ Declercq 1998, p. 169.
- ^ 1 2 孔安國 [Kong Anguo] (in Chinese). Xinhua. 2003-09-24. Retrieved 2013-05-19.
- ^ 尚書孔氏傳
- ^ 鲁国曲阜
- ^ 申培公
- ^ 伏生
- ^ "Kong Anguo". Chinaknowledge.de. Retrieved 2013-05-19.
- ^ 论语训解
- ^ 古文孝经传
- ^ 孔子家语
- ^ "Kong Anguo". Chinaknowledge.de. Retrieved 2013-05-19.
- ^ 孔安國 [Kong Anguo] (in Chinese). Xinhua. 2003-09-24. Retrieved 2013-05-19.
- ^ Lagerwey (2009). Early Chinese Religion: Part One: Shang through Han (1250 BC-220 AD). Brill. p. 773. ISBN 978-90-04-16835-0.
- ^ Underhill 2013, p. 454.
- ^ Declercq 1998, pp. 169-170
- ^ Underhill 2013, p. 454.