קונור מקגרגור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קונור מקגרגור
Conor Anthony McGregor
Conor McGregor.jpg
UFC belt.svg
לידה 14 ביולי 1988 (בן 30)
אירלנדאירלנד דבלין, אירלנד
אמנות הלחימה אגרוף וג'יו ג'יטסו ברזילאי
משקל 70 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.75 מ'
קטגוריית משקל נוצה, קל, מעורב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קונור אנתוני מקגרגוראנגלית: Conor McGregor; נולד ב-14 ביולי 1988; ידוע בכינוי 'הידוע לשמצה' - The Notorious) הוא לוחם MMA אירי, אלוף העולם לשעבר באליפות הלחימה האולטימטיבית (UFC) בקטגוריית משקל קל, ואלוף העולם לשעבר בקטגוריית משקל נוצה. הלוחם הראשון ב-UFC שהחזיק בו-זמנית בתואר האליפות בשתי קטגוריות משקל נפרדות.

נעורים וקרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרגור גדל במשפחה דלת אמצעים בפרברי דבלין, באזור קרומלין (Crumlin) מוכה הפשע, כנופיות ומוכרי סמים. בנעוריו עבד כעוזר שרברב. בתחילת שנות העשרים שלו החליט לזנוח את עבודתו ולהתאמן כדי להגשים את חלומו להיות לוחם MMA.

קונור ידוע בהפעלת לוחמה פסיכולוגית לפני ובעת הקרב עם היריב ובכך הושווה למוחמד עלי בידי פרשני ספורט רבים. ב-UFC 196 נלחם מקגרגור בנייט דיאז. הקרב התרחש בשתי קטגוריות משקל מעל לקטגוריית המשקל של מקגרגור, בקרב זה נייט דיאז ניצח את מקגרגור ובכך גרם לההפסד הראשון שלו באליפות הלחימה האולטימטיבית. קרב חוזר עם נייט דיאז נקבע ל- UFC 200, אך קרב זה בוטל מכיוון שמקגרגור לא עמד בהתחייבויות לכלי התקשורת בנוגע לקרב. אולם לאחר מכן הקרב נקבע מחדש ל- UFC 202, והתקיים ב-20 באוגוסט 2016, בקרב זה ניצח מקרגור בהחלטת רוב השופטים ובכך הכריע את מעמדו בעולם הקרבות, בסיום הקרב אמר "הפתעה הפתעה המלך חזר".

ב-10 בנובמבר 2016, במסגרת אירוע UFC 205 (אנ'), בהיותו אלוף העולם במשקל נוצה, נלחם מול האלוף אדי אלברז (אנ') על תואר האליפות במשקל קל. בסיבוב השני, מקגרגור ניצח את אלברז בנוק אאוט ובכך הפך ללוחם היחיד בהיסטוריית ה-UFC שהחזיק בשני תוארי אליפות בו זמנית בשתי קטגוריות משקל שונות[1]. מקגרגור החזיק בשני תוארי האליפות בו זמנית לתקופה של שבועיים בלבד. בסוף נובמבר 2016, החליט דיינה וייט (Dana White), נשיא ה-UFC, להפשיט את מקגרגור מתואר אליפות העולם במשקל נוצה משום שמקגרגור החליט, מיד לאחר הזכייה באליפות במשקל קל, לקחת פסק זמן מקרבות עד מאי 2017. קטגורית הלוחמים במשקל נוצה עמדה כבר זמן רב ללא אלוף שיגן על תוארו (זאת משום שהאלוף מקגרגור נלחם במשקל קל וחצי בינוני במקום להגן על תוארו) ולכן וייט העביר את תואר האליפות לז'וזה אלדו.

נכון לנובמבר 2018, מאזן הקרבות של מקגרגור ב-MMA, עומד על 21 ניצחונות וארבעה הפסדים.
נכון לנובמבר 2018, מקגרגור מדורג במקום השביעי ברשימת הלוחמים הטובים ביותר (בכל קטגוריות המשקל) של ה-UFC[2].

ב-־26 במרץ 2019 הודיע על פרישה בגיל 30.

מקגרגור נגד מייוות'ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 ביוני 2017 פורסם כי מקרגור יתמודד בקרב אגרוף מול פלויד מייוות'ר, שכבר הודיע על פרישה מהמקצוע. הרעיון הראשוני לקרב נבט כבר ב-2015, אז התארח מקרגור בתוכנית הבידור של קונאן או'בריאן, ונשאל כבדרך אגב מה תהיינה תוצאות הקרב באם יתמודד מול מייוות'ר, מקרגור ענה שינצח ללא ספק. מיוותר השיב לו בגיחוך בטוויטר והתנהל ביניהם טראש טוק ברשתות החברתיות, עד שהקרב נקבע ויצא לפועל ב-26 באוגוסט 2017 ב"טי-מובייל ארנה" בלאס ווגאס. מול כ-20,000 צופים.

בשל העובדה שהקרב נערך לפי כל חוקי האגרוף (ואף אושר בוועדת באגרוף של מדינת נוואדה, כקרב אגרוף לכל דבר). מעטים האמינו מלכתחילה בסיכוייו של מקרגור שנלחם עד אז כלוחם MMA נגד מתאגרף הידוע ביכולתיו ההגנתיות, ושמעולם לא הפסיד קרב, זאת על אף שמיוות'ר חזר מפרישה והיה בן 40. עם זאת יחסי הציבור המסיביים לפני הקרב ואישיותם המוחצנת של שני הלוחמים הביאה להתעניינות חסרת תקדים בקרב, והוא הכניס ממכירת כרטיסים וזכויות שידור מאות מיליוני דולרים[3]. ארגון WBC יצר חגורת אליפות לא רשמית במיוחד עבור הקרב המדובר, ב"חגורת הכסף" שובצו 3,360 יהלומים, 600 אבני ספיר, 300 אבני ברקת ו-1.5 ק"ג של 24 קראט זהב על רצועת עור תנין ירוק. זאת בדומה לקרב מול מני פקיאו ב-2015, אז יצר הארגון תואר נוצץ מיוחד עבור מייוות'ר בעקבות הצלחותיו כאלוף הארגון[4].

בקרב עצמו מייוות'ר ניצח בנוקאאוט טכני בסיבוב העשירי. מקרגור הפתיע ושלט בסיבובים הראשונים אך ככל שהתמשך הקרב התעייף ויתרונו הגדול של מיוות'ר בא לידי ביטוי.

מקגרגור נגד נורמגומדוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 באוקטובר 2018 נכנס קונור לזירה בקרב ענקים נגד חביב נורמגומדוב הרוסי ( קווקזי אווארי ). הקרב הסתיים בניצחונו של נורמגומדוב, לאחר שכפה כניעה על מקרגור בסיבוב הרביעי. נורמגומדוב נותר בלתי מנוצח, עם מאזן קרבות של 27:0[5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]