קונטינגנציה
קונטינגנציה מתייחסת לאירוע, מצב או מהות שאינם הכרחיים, שאינם קורים בהכרח, אלא תלויים בתנאים או בנסיבות מסוימות. כאשר משהו הוא קונטינגנטי, המשמעות היא שהוא לא הכרחי, אלא תוצאה של התנאים וההחלטות שמתקבלות.
קונטינגנטיות היא אקראיות או תלויה בתנאים, ולא עקביות. קונטינגנטיות מתייחסת למצב שבו משהו עשוי להתרחש, אך לא בהכרח יתרחש – כלומר, הוא לא קבוע או הכרחי, אלא תלוי בתנאים מסוימים או בתנאים משתנים. אקראיות היא התרחשות שקורית בצורה בלתי צפויה, שאין לה דפוס קבוע או עקביות. עקביות היא מצב שבו משהו קורה בצורה קבועה, צפויה או בדפוס שחוזר על עצמו. את הקונטינגנטיות - על הציר שבין אקראיות ועקביות, בהקשר של דברים שיכולים לקרות אך אינם הכרחיים - נכון להקביל לאקראיות ולא לעקביות. היא קרובה יותר לתהליכיות במובן של תרשים זרימה או תוצאתיות.
למונח קונטינגנציה יש כמה פירושים:
בפילוסופיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפילוסופיה ובלוגיקה קונטינגנטיות מתייחסת לדברים שאינם בהכרח קורים, כלומר הם עשויים לקרות, אך לא חייבים. דוגמה לכך היא העובדה שייתכן שאדם ילך לעבודה מחר, אך זה לא הכרחי - הוא יכול להחליט שלא ללכת. המונח מתאר מצב של טענות אשר עשויות להיות אמיתיות או שקריות, בהתאם לערכי האמת של מרכיביהן. בזאת הן שונות מטענות שהן אמיתיות לכל השמה אפשרית (טאוטולוגיה), ומטענות שהן שקריות לכל השמה אפשרית (סתירה).
טענה קונטינגנטית, אשר מכונה לעיתים אמת קונטינגנטית, אינה נכונה או שקרית בהכרח אלא תלויה בערכי האמת של מרכיביה, אשר קובעים את ערך האמת של הטענה כולה (contingent = תלוי). מכאן שאמיתותה של טענה קונטינגנטית נשענת על עובדות, זאת בניגוד לטענה אנליטית אשר אמיתותה אינה תלויה בעובדות אליהן היא מתייחסת.
לצד טענות קונטינגנטיות, קיימות לפחות שלוש קבוצות אחרות של טענות, שחלקן חופפות:
- טענות טאוטולוגיות חייבות להיות נכונות, תהיינה הנסיבות אשר תהיינה (לדוגמה: "השמיים כחולים או אינם כחולים").
- סתירות בהכרח אינן נכונות, תהיינה הנסיבות אשר תהיינה (לדוגמה: "יורד גשם ולא יורד גשם").
- טענות אפשריות עשויות להיות נכונות או לא נכונות בהתחשב בנסיבות מסוימות (דוגמאות: x + y = 4; "יש רק שלושה כוכבי לכת" ;"יש יותר משלושה כוכבי לכת" ). כל הטענות האמיתיות, וכל הטענות התלויות, הן גם טענות אפשריות.
במתודולוגיה וסטטיסטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במתודולוגיה וסטטיסטיקה, קונטינגנטיות יכולה להצביע על תופעות או קשרים שמשתנים בהתאם למצב או לתנאים. לדוגמה, בסקרים או בניתוחים סטטיסטיים, קונטינגנטיות עשויה לתאר קשר בין שני משתנים שמתרחש רק בהינתן תנאים מסוימים.
בתכנון וניהול
[עריכת קוד מקור | עריכה]במתודולוגיות, תכנון וניהול קונטינגנטיות יכולה להתייחס להיערכות למצב בלתי צפוי. לדוגמה, תכניות גיבוי שמתמודדות עם "סיטואציות קונטינגנטיות" הן תכניות שמתמודדות עם תרחישים אפשריים שיכולים לקרות, אבל לא בהכרח.
קונטינגנציה ורלטיביזם ברטוריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסיונות עבר של פילוסופים ורטוריקנים להתייחס לרטוריקה כתחום בפני עצמו הוביל לניסיון לשייך את הרטוריקה לעניינים רלטיביים וקונטינגנטיים. אריסטו הסביר בספרו "רטוריקה", "חובת הרטוריקה היא התמודדות עם עניינים כמו אלה שאנו מהרהרים בהם ללא אמנויות או שיטות להדריך אותנו... "[1] אריסטו מדגיש את הקונטינגנציה כי אף אחד לא דן על ההכרחי או על הבלתי אפשרי. הוא האמין כי נוכחות "בלתי נמנעת ובלתי נשלטת של אפשרויות מרובות" או טבען המורכב של החלטות יוצרים ומזמינים רטוריקה.[1] השקפתו של אריסטו מערערת על השקפתו של אפלטון, שאמר כי לרטוריקה אין שום נושא פרט לרמייה, ונותנת לרטוריקה את עמדתה בפסגת הוויכוח הפוליטי. לסיכום, קונטינגנטיות מתייחסת בדרך כלל לתלות במצבים או תנאים משתנים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קונטינגנציה, באתר MathWorld (באנגלית)
