קוני 2012

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוני 2012
Kony 2012
בימוי Youtube עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי קימי ואנדיוורט
הת'ר לונגרבים
צא'ד קלינדינין
נואל ג'וגלט[1]
תסריט ג'ייסון ראסל
ידידיה ג'נקינס
קתרין לאנג
דניקה ראסל
בן קיסי
אוזי גרות[1]
עריכה קווין טראוט
ג'יי סאלבריט
ג'סי אסולינגר[1]
צילום ג'ייסון ראסל
בובי ביילי
לארן פול
גאווין קלי
צא'ד קלינדינין
קווין טראוט
ג'יי סאלבריט
שאנון לינץ'[1]
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברה מפיצה "ילדים בלתי נראים"
שיטת הפצה סרטון YouTube עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 5 במרץ 2012 (אינטרנט)
משך הקרנה 29:59
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
www.kony2012.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוני 2012 הוא סרט שנוצר בידי חברת "ילדים בלתי נראים" (אנגלית: Invisible Children, Inc) והפך במהרה לסרט ויראלי[2][3][4]. מטרת הסרט היא לקדם את פרויקט "עצרו את קוני" (במקור: StopKony), אשר נועד לעורר מודעות לפשעים של האוגנדי ג'וזף קוני, על מנת לעצור אותו עוד בשנת 2012[5]. יש הטוענים כי הקמפיין שבא בעקבות הסרט הוא הקמפיין הוויראלי המצליח אי פעם[6].

הסרטון התפשט והפך לוויראלי במהירות רבה[7][8]. נכון ל-9 במרץ, כ-4 ימים לאחר הפצת הסרט, לקליפ למעלה מ-15.5 מיליון צפיות ב-Vimeo[9], ו-64 מיליון צפיות ביוטיוב[1], ועוד מיליוני צפיות רבות דרך אתר "קוני 2012" המופעל בידי ארגון "ילדים בלתי נראים". החשיפה האינטנסיבית והלא צפויה גרמה לאתר "קוני 2012" לקרוס זמן קצר אחרי שהסרטון התחיל לזכות בפופולריות רחבת מידה[10]. מספר סלבריטאים לא מבוטל התגייס למען הקמפיין, והוא כולל את ניקול ריצ'י, ריהאנה, טיילור סוויפט, קריסטין בל, כריס בראון, כריסטינה מילאן, היידן פנטייר, קים קרדשיאן, פירס מורגן, ניקי מינאז', ליידי איי, ביל גייטס ורבים אחרים[8][11][12][13]. ב-20 באפריל 2012, כחלק מהקמפיין, תומכי הקמפיין מתכננים לכסות את הערים שלהם בפוסטרים עם פרצופו של קוני. "ילדים בלתי נראים" מציעים פוסטרים באתר שלהם, אשר בהתחלה הועמדו למכירה וכרגע ניתנים להורדה בחינם לאור הביקוש הרב[14]. הם גם מציעים ערכות הכוללות סיכות, פוסטרים, חולצה, סטיקרים, צמידים ועוד, במטרה להעלות את המודעות[10][14].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתאר את התוכנית והמאמצים של ארגון "ילדים בלתי נראים" לעצור את קוני. הוא מתאר את לוחמת הגרילה של קוני ושל המחתרת שלו, צבא ההתנגדות של האל, ואת האזורים (צפון אוגנדה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, דרום סודאן) בהם הם פועלים[15]. אחת הדמויות הבולטות בסרט הוא בחור אוגדני צעיר, נער בשם ג'ייקוב, אשר אחיו נהרג בידי קוני. בתגובה לסיפורו המרגש, מבטיח המייסד ויושב ראש של "ילדים בלתי נראים" והיוצר המרכזי של הסרט, ג'ייסון ראסל, לג'ייקוב שהוא "יעשה הכול כדי לעצור את קוני!". הסרט קורא להפסקת ועצירת גיוס החיילים הצעירים בידי קוני, והחזרת הסדר החברתי והשלווה לאזורים הפגועים[16].

הסרט כולל גם קטעים בהם מופיע בנו של ג'ייסון ראסל, גאווין. גאווין הוא ילד קטן יחסית, בגיל בו נמצאים רבים מקורבנות הטרור של קוני. גאווין מראה שלמרות הגיל הצעיר שלו, הוא רוצה לעזור ואף תוהה בסרט למה אחרים לא עוזרים. יש לו, לצד התבטאויות בוגרות, גם מספר התבטאויות ילדותיות, תמימות - למשל, כשנאמר לו שקוני מכריח אנשים להרוג את בני משפחתם וחברים שלהם, הוא מגיב באומרו ”אבל הם לא הולכים לעשות את מה שהוא אומר, כי הם אנשים נחמדים... נכון?”

מובילי תרבות וקובעי מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ילדים בלתי נראים" שמו לעצמם מטרה, להשיג את תמיכתם של קבוצה ספציפית של אינדיבידואלים, במטרה ”לעזור ליצור מודעות לניצול המחריד וההרג של ילדים במדינות מזרח ומרכז אפריקה, בידי קוני והנהגת ארגונו”. הרשימה כוללת 20 סלבריטאים "מובילי תרבות". ביניהם: אופרה וינפרי, מארק צוקרברג, ליידי גאגא, אנג'לינה ג'ולי, ג'ורג' קלוני, ג'יי זי, ג'סטין ביבר, אלן דג'נרס, בן אפלק, ריהאנה, טיילור סוויפט, ראיין סיקרסט ובונו, יחד עם מספר נוספים. אתר המאבק אף מזמין וקורא לגולשים לפנות, דרך הטוויטר, אל אותם מובילי תרבות ולעודד אותם לתמוך במאבק[17].

ישנה רשימה נוספת, הכוללת בתוכה 12 קובעי מדיניות. מדובר במדינאים ופוליטיקאים משפיעים ובולטים בעולם. ביניהם: ג'ורג' ווקר בוש, קונדוליזה רייס, ג'ון קרי, ביל קלינטון, מיט רומני ובאן קי-מון[17].

תגובות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמתחה ביקורת רבה כנגד הקמפיין, על האופן בו הוא מפשט את האירועים באזור[18]. חלק מן ההפשטה כביכול הוא כישלונו של הקמפיין בציון מעשי ממשלת אוגנדה או המעשים של תנועת השחרור העממי הסודני (SPLM), דוגמת התקפות כנגד אזרחים, בזיזה של בתים ועסקים, והמערכת הפוליטית הסבוכה שבאזור, שמזינה את הקונפליקט[19]. יותר מכך, פעילים בארגוני זכויות אדם דיווחו בעבר כי צבא השחרור העממי הסודני מנצל ילדים על ידי הפיכתם לחיילים, ובעקבות זאת הועברה ביקורת על בחירתו של נשיא ארצות הברית אובמה לספק תמיכה לצבאות אשר משתמשים בנערים כחיילים. "מדינות שמשתמשות בילדים כחיילים לא הולכות להפוך לרציניות בנוגע לסיום הגישה הזאת, עד שהם יראו שארצות הברית רצינית לגבי עצירת תזרים המזומנים עבורן", אמר ג'ו בייקר, פעיל בארגון "Human Rights Watch"[20]. ביקורת נוספת הופנתה כלפי ההתעלמות מאשמתה של ממשלת אוגנדה בקונפליקט[18]. ביקורת נוספת טוענת שהסרט נותן מידע שאינו נכון, ויוצר רושם מטעה לגבי מקום הימצאו והיקפו של הLRA: למעשה, כך טוענים מבקרים רבים, כוחותיו של קוני הצטמצמו משמעותית, והם מונים עכשיו מאות תומכים בלבד[21]. ישנם גם ניתוחים ציניים יותר של החלטתו של אובמה לשלוח יועצים צבאיים לאזור, והם טוענים שזהו פרס עבור החלטתה של אוגנדה לסייע במצב בסומליה. אובמה אכן הכריז כי הורה "לתפוס [את קוני] חי או מת" באוגנדה, בסיוע "כוחות צבאיים חמושים"[19]. ידידיה ג'נקינס, ה"אחראי לפיתוח רעיונות" ב"ילדים בלתי נראים", הגיב להאשמות על פיהן הארגון עובד עם ממשלת אוגנדה, באומרו כי "ישנה בעיה עצומה של שחיתות פוליטית באפריקה. אם היה לנו את הטוהר להגיד שלא נשתף פעולה עם אף מושחת, לא היינו יכולים לשתף פעולה עם אף אחד"[22].

תאוריות קונספרציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי תאוריות קשר עלו בהקשר קוני 2012. לפי הראשונה, הסרטון מומן והופק על ידי ממשלת ארצות הברית כדי לתת לה לגיטימציה להתערבות בענייניה של אוגנדה. לאחרונה נתגלו באוגנדה מצבורי נפט גדולים, אך נכון להיום אין גישה אליהם. ארצות הברית, אשר בעקבות משבר הנפט עקב החרם הכלכלי על איראן מחפשת מצבורי גז חדשים, שמה לה למטרה את פיתוח וניצול מצבורי הנפט הללו. לפי השנייה, הסרט והמוצרים הנלווים אליו הם בעצם ניסוי הבודק כמה אנשים יהיו מוכנים להשקיע על מנת לנקות את מצפונם. הטענה גורסת כי אנשים מקדישים חצי שעה מזמנם על מנת לצפות בסרט, ומתפתים לקנות את מוצריו של קוני בטענה שאלו יעצרו בעד קוני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוני 2012 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 הסרט, באתר יוטיוב
  2. ^ שעת החדשות: טרנדי כעת - קוני 2012, באתר Global TV
  3. ^ "קוני 2012" שופך אור על הקונפליקט באוגנדה, באתר 9News
  4. ^ המרדן האוגנדי ג'וזף קוני הפך למטרה לקמפיין וידאו ויראלי, באתר ה־BBC
  5. ^ קריאה לצדק, באתר ה־Kentucky Kernel, ה-7 במרץ 2012
  6. ^ דניס ויטצ'בסקי‏, ג'וזף קוני סופרסטאר: מנהיג ארגון צבאי מאוגנדה הפך לכוכב על ביוטיוב, באתר וואלה!‏, 10 במרץ 2012
  7. ^ קדחת קוני מגיעה ליורק!, באתר The Yorker
  8. ^ 1 2 קמפיין "קוני 2012" השופך אור על הקונפליקט באוגנדה: הצלחת אינטרנט אדירה, באתר מטרו
  9. ^ הקליפ ב־Vimeo
  10. ^ 1 2 תמיכה ציבורית באוסטרליה עבור קמפיין "קוני 2012", באתר 9News
  11. ^ הכוכבים מתגייסים לקמפיין למען אוגדנה, באתר Contactmusic
  12. ^ סלבס מצייצים כנגד האפריקני ג'וזף קוני, באתר PopWatch
  13. ^ הציוץ של ביל גייטס, באתר טוויטר
  14. ^ 1 2 Action Kit, באתר "קוני2012"
  15. ^ קוני 2012, סרטם של Invisible Children, יוצג בקמפוס ב-12 במרץ, באתר Penn State Altoona
  16. ^ מרכז ג'קסון יציג את "קוני 2012", באתר The Post-Journal
  17. ^ 1 2 אתר המאבק
  18. ^ 1 2 עצרו את קוני, כן. אבל אל תפסיקו לשאול שאלות, באתר האינדפנדנט
  19. ^ 1 2 אובמה נגד ה־LRA, באתר המגזין פוריין אפיירס
  20. ^ : Don’t Finance Child Soldiers Obama Administration Aid Waivers Undercut US Law, מאמר באתר ה־Human Rights Watch
  21. ^ טור אורח: ג'וזף קוני לא נמצא באוגנדה (ודברים מסובכים אחרים), באתר Foreign Policy
  22. ^ תגובת "ילדים בלתי נראים" לביקורות על קמפיין "StopKony", באתר הוושינגטון פוסט