קונסטנטין בוגייבסקי
 | |
| לידה |
12 בינואר 1872 (יוליאני) פאודוסיה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
17 בפברואר 1943 (בגיל 71) פאודוסיה, ברה"מ |
| מקום לימודים |
האקדמיה הקיסרית לאמנויות |
| הושפע על ידי |
ארכיפ קוינג'י |
| פרסים והוקרה |
פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה |
  | |
קונסטנטין בוגייבסקי (ברוסית: Константин Богаевский : 24 בינואר 1872 – 17 בפברואר 1943) היה צייר רוסי אוקריאני [1] [2] מפורסם בנופיו הסימבוליסטים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קונסטנטין בוגייבסקי נולד בעיר פאודוסיה שבמזרח קרים למשפחה איטלקית-גרמנית ותיקה ב-24 בינואר 1872. הוא לקח שיעורים ראשונים באמנות מאיוואן אייווזובסקי.
בשנים 1891–1897 למד באקדמיה האימפריאלית לאמנויות בכיתתו של ארכיפ קוינג'י. האמנות של קונסטנטין הצעיר לא הייתה פופולרית באקדמיה והוא אפילו שוחרר בשלב מסוים מהאקדמיה בגלל "חוסר כישרון". למרות זאת, קוינג'י תמיד נתן כבוד רב לתלמידו והגן עליו. בשנת 1898 נסע קונסטנטין לאיטליה ולצרפת שם התוודע ליצירותיו של קלוד לורן, שעליו הכריז כמורו האמיתי. התערוכה הראשונה שלו הייתה במוסקבה ב-1898.
משנת 1900 עבד בוגייבסקי בפאודוסיה. הנושא המרכזי של יצירותיו הפך לנופים סימבוליסטים של ארץ דמיונית שראה בחלומותיו. קונסטנטין בוגייבסקי הפך לצייר פופולרי לאחר שמקסימיליאן וולושין פרסם סדרת חיבורים בשם קונסטנטין בוגייבסקי. וולושין שיבח מאוד את הסמליות של ציוריו של בוגייבסקי.
בוגייבסקי היה חבר באיגוד האמנים הרוסים. בשנת 1906 הוא הציג את ציוריו בתערוכה דה ל'ארט רוסה שאורגנה על ידי סרגיי דיאגילב. ב-1911 הוא ביקר באיטליה וגילה בעצמו את ציוריו של אנדראה מנטניה, שהשפיעו מאוד על יצירתו המאוחרת של בוגייבסקי.
בוגייבסקי חזר ב-1912 לפאודוסיה שם נשאר עד סוף חייו. הוא שמר על ידידות של שנים רבות עם אלכסנדר גרין, כמו גם עם קבוצה של האינטליגנציה הרוסית כולל מקסימיליאן וולושין, מרינה צבטייבה ואוסיפ מנדלשטאם.
לאחר מהפכת אוקטובר נסוג בוגייבסקי מפרסום, אם כי יצירותיו כמו נמל עיר דמיונית משנת 1932 זכו להערכה רבה כאמנות בבית הספר לציור הריאליזם הסוציאליסטי של הדנייפר.
הוא מת בפאודוסיה ב-17 בפברואר 1943. [3]
סגנון ועבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1902–1903 יצר קונסטנטין בוגייבסקי סדרת ציורים המבוססת על נופי חצי האי קרים המוכרים ("קרים העתיקה", "המבצר העתיק"). במשך זמן רב לאחר מכן, הוא צייר נופים, לא קשורים למקומות מסוימים. הם מתאפיינים בתאורה מיוחדת, שמקורה במספר כתמי צבע, ושמים אקספרסיביים.
בהשפעת מקסימיליאן וולושין, בוגייבסקי צייר את מה שמכונה "המחזור הקימרי" של הציורים של הנופים המדומיינים שלו. [4]
משנת 1906, מופיעים ביצירתו של בוגייבסקי מוטיבים פילוסופיים הקשורים לבדידות ולקטנות האדם.
לאחר נסיעה באירופה, משנת 1910, צייר בוגייבסקי נופים קלאסיים, בהשראת ברורה של אמני הרנסאנס הגרמניים (דירר, אלטדורפר) והאיטלקים (מנטניה), וכן בהשפעתו של קלוד לורן, ממנו שאל בוגייבסקי את הרעיון של האור.
גלריית טרטיאקוב, המוזיאון הרוסי, הגלריה לאמנות פאודוסיה, המוזיאון לאמנות סבסטופול, המוזיאון לאמנות סימפרופול ומוזיאון האמנות של סוצ'י הם המוזיאונים בהם נשמרת יצירתו.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קונסטנטין בוגייבסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Богаєвський Костянтин Федорович — Енциклопедія Сучасної України, esu.com.ua
- ^ Богаєвський Костянтин, Бібліотека українського мистецтва (באוקראינית)
- ^ 3839 Bogaevskij 1971 - חיפוש ב-Google, באתר www.google.com
- ^ Работы на сервере, www.artonline.ru