קונסטנטין טנאסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, ניסוחים, שמות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, ניסוחים, שמות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
קונסטנטין טנאסה, השני משמאל, משחק במופע "חלומו של טנאסה" בשנת 1932

קונסטנטין טנאסהרומנית: Constantin Tănase, ‏ 5 ביולי 1880 וסלוי - 29 באוגוסט 1945 בוקרשט) היה שחקן קומדיה ורוויו, במאי ומפיק רומני, דמות מפתח בהיסטוריה של תיאטרון הרוויו ועולם הבידור ברומניה.

פרטים ביוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונסטנטין טנאסה נולד בשנת 1880 בעיר וסלוי שבחבל מולדובה ברומניה. אביו, יון טנאסה, היה לבורנט בבית מרקחת. לא הצטיין בלימודים בבית הספר, אלא במוזיקה ובהתעמלות. מנעוריו התאהב באמנויות הבמה אחרי שפקד את המופעים שבגן "פרז'ואלה" בעיר הולדתו, שבו התארחו להקות תיאטרון עממי עם שחקנים כמו זכריה בוריינסקו וי. ד. יונסקו. יחד עם מספר חברים טנאסה הקים קבוצת תיאטרון חובב ששיחקה במרתף ביתו סצנות ממחזות כמו "האומן מנולה", "קפטן וולטרו מרצ'יניאנו" או "קונסטנטין ברנקוביאנו". לפעמים שיחקו באסם של המשק ואפילו בלול.

ניסיונו המקצועי הראשון כשחקן היה לו בלהקת התיאטרון ביידיש של מרדכי סגלסקו שגייסה אותו למופעיה בעיר וסלוי. בשנת 1896 סיים קונסטנטין את לימודי הגימנסיה וחרף רצונו להיות שחקן, ניסה להירשם קודם לבית הספר התיכון הצבאי בעיר יאש, אולם נדחה בבדיקה הרפואית. ניסה בהמשך את מזלו בתיכון ע"ש ניקולאיה בלצ'סקו בעיר בראילה, שם התקבל אך נאלץ להפסיק את לימודיו בגלל חוסר אמצעי מימון.

בבראילה עשה היכרות עם המורה והסופר יון אדם שעמד לנסוע להשתלמות בבלגיה והציע לו להיות ממלא מקומו בבית הספר בכפר קורסשט, ראחובה. טנאסה הצליח להסתדר עם תפקידו אך נכנס מהר למריבות עם מנהל בית הספר ועם כמה מעמיתיו. בעזרת יון אדם קיבל לאחר מכן משרה חדשה ביישוב חרשובן, פויינשט, שם לימד בזמנו הסופר אלכסנדרו ולאחוצה. במקום החדש הצטיין טנאסה בסגנון ההוראה המקורי ובשימת דגש על שיעורי המוזיקה וההתעמלות, מה שמשך תלמידים חדשים לבית ספרו. אהב לשלב את ההורים בפעילויות בית הספר, במיוחד בטיולים שארגן במסגרת שיעורי הגאוגרפיה וההיסטוריה. בסופו של דבר פעילותו הפופולרית והעצמאית לא מצאה בעיני כמה מנכבדי היישוב, אשר השיגו את פיטוריו.

באוקטובר 1899 התגייס טנאסה בהתנדבות לגדוד 1 של חיל ההנסדה הקרבית בבוקרשט. אחרי השרות הצבאי הגשים את חלומו והתקבל לקונסרבטוריון לאמנויות הבמה, בו סיים את לימודיו בשנת 1905. התחיל לעבוד בתחום התיאטרון ובשנת 1917 נשא לאשה את וירג'יניה ניקולסקו.

פעילותו האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1919 הקים להקה משלו - תיאטרון "קרבוש" שהפך לתיאטרון הקברט והרוויו המפורסם ביותר של בוקרשט. התיאטרון קיים עד ימינו כשהוא מוסד ממלכתי הנושא את השם "תיאטרון הרוויו ע"ש קונסטנטין טנאסה" ומושבו באותה כתובת בקאליה ויקטוריי (שדרות הניצחון) 33-35 במרכז העיר.

לפי מסורת של שחקני קומדיה גדולים, יצר טנאסה גבור טיפוסי, זה של האזרח הפשוט, מושפל ומסכן, תמיד בעימות עם הבירוקטיה של המנגנון הממלכתי. דמות זו שטנאסה גילם, לבוש בחליפת משבצות קלאסית, עם פרח חרצית בלולאה ומקל הליכה אופנתי, הפך לדובר של מעמד חברתי שלם ומשך עליו לא פעם את תשומת הלב של הצנזורה.

עם להקתו ערך טנאסה סיורי הופעות רבים ברחבי רומניה ופעם אחת לפחות בטורקיה. טנאסה הופיע מספר פעמים גם בפריז. בתיאטרון קרבוש, סייע טנאסה לזינוק הקריירה של אמנים רבים, ביניהם הזמרת מריה טנאסה, שלא הייתה קרובת משפחה, ושל השחקן הקומדיה הוריה שרבנסקו.

בשנים 1939 - 1944 מופעיו היו מבוססים על טקסטים שכתב עבורו יון פריביאגו. בעת רדיפות היהודים בימי המשטר שצבאי-פשיסטי ברומניה בשנים 1940–1944 סייע טנאסה לעמיתים יהודים שהופעתם נאסרה בתיאטרון שלו ובכל תיאטרון רומני. המשיך לשלם את משכורתם של מספר אמנים יהודים שעבדו איתו קודם לכן, ביניהם נ. סטרויה והאחיות הנרייטה ותאודורה גמברטו. ביקר לעיתים במופגן במופעים של התיאטרון באראשאום שנועד על ידי המשטר לשמש רק את הקהל היהודי.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טנאסה נפטר בבוקרשט בשנת 1945. לפי שמועות שנפוצו בקרב העם נרצח על ידי הסובייטים. זאת בגלל קופלטים סטיריים על חשבון מעשי שוד של חיילים סובייטים, שאחדים מהם נהגו ל"הפקיע" מהתושבים שעונים וחפצים אישיים אחרים, תוך פניה עם הדרישה "דאוואי צ'אס" (תן את השעון). לפי עדות אחד מקרובי משפחתו לקה באי ספיקת כליות חדה אחרי שימוש מופרז של טבליות אספירין.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התיאטרון לרוויו בבוקרשט, מיסודו, נושא את שמו
  • אחד משני בתי התרבות בעיר הולדתו וסלוי, קיבל את שמו.
  • ארכיונו האישי ורבים מחפציו האישיים מוצגים במוזיאון המחוז וסלוי, לאחר שנתרמו לו על ידי אלמנת האמן
  • 1970 - בניהולו של ולנטין סילבסטרו הוקם בעיר וסלוי פסטיבל "קונסטנטין טנאסה" לתיאטרון קומדיה, המלווה החל משנת 1980 בפסטיבל בינלאומי לקריקטורות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קונסטנטין טנאסה בוויקישיתוף
  • קונסטנטין טנאסה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)