קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
הכתרתו של קונסטנטינוס פורפירוגנטוס על ידי ישו, על שנהב מסביבות שנת 945. מוצג במוזיאון פושקין במוסקבה

קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוסיוונית: Κωνσταντῖνος Ζ΄ Πορφυρογέννητος, ‏ 17-18 במאי 905 - 9 בנובמבר 959) היה הקיסר הרביעי מן השושלת המקדונית של האימפריה הביזנטית. הוא שלט בשנים 913-959 והיה בנו של הקיסר לאון השישי הפילוסוף ושל אשתו הרביעית, זואי קרבונופסינה, וכן אחיינו של קודמו, הקיסר אלכסנדר.

קונסטנינוס נולד ב-905 כילד לא חוקי של הקיסר לאון השישי. אביו עשה מאמצים כדי שהוא יוכר כיורש העצר ומשנת 908 כשותף למלכות, על אף היותו ילד קטן. במרבית שנות מלוכתו הונהגה האימפריה על ידי שותפיו לשלטון:קודם - הפטריארך ניקולאוס המיסטקין (913) ואמו, זואי קרבונופסינה, בתור עוצרת -שנים 913-919 ואחר כך על ידי רומנוס לקפינוס חמיו , שותף כפוי למלכות בשנים 920-945. קונסטנטינוס שלט בפועל לבד רק בשנים 959-945. כינויו - פורפירוגנטוס - רומז על "חדר הארגמן" שבארמון הקיסרי, שהיה מקושט בארגמן ובו נולדו בדרך כלל הילדים החוקיים של הקיסרים. קונסטנטינוס נולד גם הוא באותו חדר, על אף שבאותה שעה לא הייתה אמו זואי עדיין נשואה רשמית לאביו. הכינוי ביקש להדגיש את היותו בן לגיטימי מול כל הטוענים לכתר שקמו נגדו בימי חייו. באימפריה הביזנטית לבנים שנולדו לקיסר מכהן הייתה זכות קדימות בירושת כס המלכות לעומת בנים בכורים שלא נולדו ב"חדר הארגמן".

קונסטנטינוס השביעי נודע במיוחד הודות לארבעת הספרים שכתב: ( Πρὸς τὸν ἴδιον υἱόν Ῥωμανόν ‏ "לבני רומנוס") הידוע בכותרתו בלטינית - De Administrando Imperio (על ניהול האימפריה), ‏ Περὶ τῆς Βασιλείου Τάξεως, ("על טקסי המלך") הידוע כ-De Ceremoniis, ‏ Περὶ θεμάτων Άνατολῆς καὶ Δύσεως הידוע כ-De Thematibus ו-Βίος Βασιλείου - חיי בסילואס

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונסטנטינוס, יליד שנת 905, היה בנם של הקיסר לאון השישי הפילוסוף ושל הפילגש שלו שואי קרבונופסינה. לקיסר לא היו בנים אחרים ולכן נשא את זואי לאישה. אלו היו נישואים רביעיים שלו תוך הפרת כללי הכנסייה האורתודוקסית של קונסטנטינופול (אז ביזנטית) וגם הפרת קודקס החוקים שהוא עצמו יזם, לפיהם אסור היה לקיים יותר משתי מערכות נישואים עוקבות. בעיני הכנסייה הנישואים הראשונים נחשבים "קדושים". אחרי מות האישה הראשונה, מאשרים נישואים שניים על מנת להבטיח את המשכיות המשפחה. אולם נישואים שלישיים וקל וחומר רביעיים נחשבים מעשי ניאוף מגונים והילדים הנולדים מקשרים אלה נחשבים מבחינת הכנסייה לממזרים. בלידתו גם קונסטנטינוס נחשב לילד שנולד מחוץ לחוק. לקח שנה לקיסר לאון כדי לכפות את הכרת הלגיטימיות של הילד, מהלך שהתלווה בהתפטרות הפטריארך של קונסטנטינופול, ניקולאוס הראשון מיסטיקוס, והחלפתו על ידי אותימיוס הראשון סינקלוס (אפתימיוס) שהסכים להעניק לקיסר את הפטור הדרוש כדי להתחתן עם זואי ולהפוך את ילדם ללגיטימי. ב-9 ביוני 911 החליט לאון השישי לצרף את בנו הקטן כשותף לכתר. קונסטנינוס כונה "פורפירוגנטוס" ("נולד בארגמן"). משמעות כינוי זה הייתה שנולד בתוך משפחת הקיסר - להבדיל ממנהגי קיסרי רומא שחלקם לה התשייכו בלידתם למשפחת המלוכה הכינוי ביקש להדגיש את הלגיטימיות של מעמד הבן כיורש לגיטימי.

אחרי מותו של לאון ב-11 במאי 912, ירש אותו אחיו, אלכסנדר. זמן קצר לפני מותו ב-913 אישר אלכסנדר את היותו קונסטנטין בן ה-7, יורש העצר אולם הקים מועצת עוצרות בראשות הפטריארך ניקולאוס (אותו החזיר בינתיים לתפקידו), תוך הרחקת אמו זואי בניגוד מוחלט לנהוג.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Kazhdan, Alexander . The Oxford Dictionary of Byzantium. Oxford University Press 1991. Runciman, Steven . The Emperor Romanus Lecapenus and his Reign Cambridge: University Press.1990 ISBN 0-521-35722-5. Toynbee, Arnold. Constantine Porphyrogenitus and his world. Oxford.1973 ISBN 0-19-215253-X.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Beatrice Beaud Le savoir et le monarque: Le traité sur les nations de l'empereur Constantin VII Porphyrogénète, Annales 1990 45-3 pp.551-564