קונסטנטינוס השישי, קיסר האימפריה הביזנטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קונסטנטינוס השישי, קיסר האימפריה הביזנטית
Leo iv constantine vi coin.jpg
לידה 14 בינואר 771 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 802 (בגיל 30 בערך)
קונסטנטינופול, האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Rotrude
Maria of Amnia
Theodote עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת Isaurian dynasty
אב לאו הרביעי הכוזרי, קיסר האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
אם אירנה האתונאית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Euphrosyne
Leo עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קונסטנטינוס השישייוונית: Κωνσταντῖνος Ϛ;‏ נולד ב-771, נפטר בתאריך לא ידוע בסמוך לשנת 805). היה קיסר האימפריה הביזנטית משנת 780 לשנת 797.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונסטנטינוס היה בנו היחיד של לאו הרביעי הכוזרי, קיסר האימפריה הביזנטית ואשתו אירנה האתונאית ב 14 בינואר 771 אירנה ילדה את בנה קונסטנטינוס,[1] ובאוגוסט 775 הקיסר קונסטנטינוס החמישי, קיסר האימפריה הביזנטית נפטר, ולאו עלה לשלטון.[2]

עלייתו לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 באפריל 776, הכתיר לאו את בנו הקטין לקיסר בשם קונסטנטינוס השישי, תופעה נפוצה בביזנטיון בה מכתירים את יורש העצר בעודו ילד לקיסר, כדי להבטיח שאכן הוא יעלה לשלטון בבוא העת. שלטונפ המשותף של האב והבן נמשך עד לפטירתו של לאו בשנת 780, ועם מותו ב-780 התמנתה אירנה, המלכה האם להיות העוצרת בשמו של קונסטנטינוס הקטן שהיה בן תשע בלבד.

שלטון תחת עוצרות אירנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר מותו של לאו התרחש ניסיון הפיכה מצד אחיו למחצה אך הוא סוכל, והקושרים נענשו והוגלו והאימפריה נותרה בניהולה של אירנה בעוד בנה הקיסר לא מעורב בשלטון. כדי לבסס את שלטונה אירנה השאירה בעמדות מפתח רבים מנושאי המשרות ששירתו בתקופתו של בעלה המנוח לאו, אך גם העלתה לתפקידים בכירים סריסים רבים מאנשי שלומה. שלטונה דה פקטו של אירנה יוצא קרע בין הכנסייה הביזנטית לכס הקדוש שהתנגד לשלטון של נשים והאפיפיור לאו השלישי הכצתיר את קרל הגדול לקיסר "הכתרה בחסד האל" (gratia dei rex) זו הייתה היסוד להקמת הקיסרות הגרמנית של ימי הביניים, שכונתה האימפריה הרומית הקדושה. הכתרתו כקיסר קראה תיגר על מעמדה של האימפריה הביזנטית כיורשת רומא החוקית.

בשנת 787 כינסה אירנה בחסות הפטריארך של קונסטנטינופול את ועידת ניקיאה השנייה בעיר ניקאה, הוועידה החזירה את מנהג כיבוד האיקונין אשר בוטל וגונה בועידת האיקונוקלסטים בשנת 754, וסיימה את מלחמת האיקונין (איקונוקלאזמוס) הראשונה. במקביל, חל שינוי לרעה ביחסים בין האימפריה הביזנטית לאימפריה הקרולינגית בעקבות כיבושיו של קרל הגדול בדרום איטליה. בעקבות זאת, ביטלה אירנה את אירוסי קונסטנטינוס עם רוטרודיוס, ובנובמבר 788 קונסטנטינוס עם מריה מאמניה. אירנה יזמה גם מהלך צבאי על מנת להגן על האינטרסים הביזנטיים באיטליה ושלחה כוחות צבאיים לדרום איטליה אך המערכה נסתיימה בתבוסה שהחלישה את מעמדה של אירנה.

נישואים ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 784 התארס קונסטנטינוס עם רוטרודיוס בתו בת ה-6 של קרל הגדול. אירוסים אלו שאורגנו על ידי אירנה נועדו לשמור את האינטרסים הביזנטיים באיטליה מול הכוח העולה של האימפריה הקרולינגית. הידרדרות היחסים בין 2 האימפריות וההשתלטות של קרל הגדול על חלקים מאיטליה וההתרחקות של הכנסייה הביזנטית מהכס הקדוש הביאו לביטול האירוסים בשנת 788.

באותה שנה הכריזה אירנה על תחרות בין 13 מועמדות שנבחרו מבתי-אצולה שונים לשמש כאשתו של קונסטנטינוס. בתחרות זכתה מריה מאמניה שנבחרה על ידי אירנה והזוג נישא כדת וכדין על בנובמבר 788. לבני הזוג נולדו 2 בנות אך לאחר 6 שנים עלו הנישואים על שרטון. ככל הנראה הסיבה העיקרית הייתה כישלונה של מריה ללדת יורש עצר אבל היסטוריונים ביזנטיים בני התקופה טוענים כי אירנה הייתה הגורם העיקרי והכוח מאחרי הקלעים שהביא לפרוד. את שארית חייה העבירה מריה כנזירה.

שליט יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-790 היה קונסטנטינוס בן 19 ומאס בשלטון אמו. בתמיכת הצבא הוא תופס את השלטון ובאוקטובר 790 קונסטנטינוס מוכר כשליט היחיד של ביזנטיון. עם עלייתו לשלטון יחיד, פעל קונסטנטינוס לבסס את שלטונו ולהתרחק מהשפעתה וצילה של אימו. הוא הוציא לגלות את סריסי החצר, ואת אימו הוא כלא בארמון אלתריוס (Ελευθέριος).

קונסטנטינוס לא הצליח לבסס את מעמד האימפריה הביזנטית מול אויביה, לאחר כישלון צבאי להדוף את כוחות בית-אומיה הובס הצבא הביזנטי בשנת 792 בקרב מָרְקָלַה מול השבטים הבולגריים, תבוסה שחייבה אותו לשלם מס שנתי לבולגרים ולהכיר דה-פקטו בשליטה של הבולגרים במזרח הבלקן. כישלונות אלו הביאו לתסיסה בצבא שניסה לקדם את ניקופורוס, דודו של קונסטנטינוס כשליט. קונסטנטינוס הגיב באכזריות וציווה שעיני דודו ומשפחתו ייעקרו ולשונם תכרת. גזר דין דומה ציפה לגנרל ארמני שהוביל מרד כנגד קונסטנטינוס.

בשנת 795 התחתן קונסטנטינוס בפעם השנייה עם תיאודוטה, מנשות הלוויה של אירנה והעניק לה את התואר אוגוסטה. הנישואים היו לא מקובלים על הכנסייה הן בגלל הגירושים ממריה של קיבלו את ברכת הכנסייה ונעשו למרות התנגדות אנשי הדת, הנישואים לתיאודוטה התקבלו כניסיון לתת מעטה של כשרות למעשה נאוף. ההתנגדות הייתה כל כך עזה שהפטריארך של קוהסטנטינופול שנאלץ לתת את הסכמתו בדיעבד לגירושים סירב לערוך את טקס הנישואים ובסיכומו של דבר הטקס בוצע על ידי אחד הכמרים של כנסית איה סופיה. האירוע הרחיק מקונסטנטינוס את מעט התמיכה שנותרה.

ב-796 הצליחה אירנה לקרב אליה את מתנגדיו של קונסטנטינוס, היא גייסה לצידה קציני צבא על ידי שוחד. קונסטנטינוס שהבין כי נותר ללא בני ברית וללא תמיכת מוקדי הכוח החליט לברוח מקונסטנטינופול אך נתפס נאסר ועיניו נעקרו בפקודת אימו, השליטה החדשה של האימפריה הוא נעלם מעל דפי ההיסטוריה. ההשערה היא שהוא נפטר, ככל הנראה זמן קצר שהתעוור ולא מאוחר משנת 805.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Judith Herrin, Women in Purple: Rulers of Medieval Byzantium (Princeton, N.J.: Princeton University Press, 2001) p. 65 ..
  2. ^ Herrin, Women in Purple, p. 67