קונסטנטינופול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור של העיר קונסטנטינופול

קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (יוונית: Κωνσταντινούπολις, לטינית: Constantinopolis), כלומר, "עירו של קונסטנטינוס". במקורות ובדפוסים העבריים נקראה בווריאנט קושטנדינא (נכתב גם: קושטאנדינא, קושטנטינא, קושטאנטינא, קושטנטינה, קושטאנטינה), ובקיצור קושטא או קוסטא. שמה נותר קונסטנטינופול עד 1453 עם כיבוש העיר על ידי הכוחות העות׳מאנים שהסבו את שמה ל"איסטנבול". קונסטנטינופול נשאר הכינוי הנפוץ בשפה המדוברת, עד 1923 עם כינון הרפובליקה הטורקית.

הקמת העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע של קונסטנטינוס המציין את ייסוד העיר

ראשיתה של העיר הייתה בתור התיישבות שנוסדה על ידי מתיישבים יוונים מן העיר מגארה סביב 657 לפנה"ס. לפי מסורת עתיקה היא נקראה ביזנטיון על שם מנהיגם של המתיישבים, ביזאס. בשנים 512–478 לפנה"ס נשלטה ביזנטיון בידי ממלכת פרס, ומאוחר יותר הצטרפה לליגה האטית-דלית כבת חסותה של אתונה. פעמיים מרדה בה, בשנת 440 ובשנים 411–408 לפנה"ס, אך שתי המרידות דוכאו. ב-405 לפנה"ס נכבשה על ידי ספרטה, אך חזרה לידי אתונה בשנת 390 לפנה"ס. היא הצליחה לעמוד במצור שהטיל עליה פיליפוס מלך מוקדון בשנים 340–339 לפנה"ס, אך שנים מספר לאחר מכן הכירה בשלטון בנו, אלכסנדר הגדול, עליה.

בזמן מלחמות הדיאדוכים שבה וקיבלה את עצמאותה. בשנת 279 לפנה"ס תקפו את ביזנטיון שבטי הסקיתים והטילו עליה מס כבד, שכדי לממנו גבתה דמי מעבר מכל ספינה השטה במצר הבוספורוס. דמי מעבר אלו עוררו מלחמה בין ביזנטיון לרודוס וביתיניה, שתקפוה על מנת להכריחה להפסיק את גביית המסים מאוניותיהן וגם הצליחו בכך.

במאה ה-2 לפנה"ס הייתה ביזנטיון בת בריתה של רומא, ומאוחר יותר שילמה לה מסים. הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס צר על העיר בשנים 193196 לספירה והרס אותה, כנקמה על שתמכה ביריבו פסקניוס ניגר.

ב-324 העביר הקיסר הרומי קונסטנטינוס הגדול את בירת האימפריה הרומית מרומא לביזנטיון, הרחיבה ופיארה וחנך אותה מחדש בשנת 330 לספירה, כבירתה החדשה של האימפריה הרומית, או כ"רומא החדשה", (Nova Roma), כפי שביקש לכנותה. מאז חנוכתה המחודשת נודעה בשם קונסטנטינופוליס.

על מנת להשוות את מעמדה של קונסטנטינופוליס לזה של רומא נקט קונסטנטין בצעדים הבאים:

  • טביעת מטבע זהב (נוֹמיסמָה) הדומה למטבעות הרומאיות. מהמאה ה-6 נוספו על מטבעות אלו סמלים נוצרים כמו צלב ודיוקן של ישו.
  • הענקת אדמות ופריבילגיות למשפחות סנאטוריות
  • הבאת אומנים, ארכיטקטים וסוחרים מרומא
  • מתן לחם לבנאים, על פי מורשת רומית
  • בניית היפודרום קונסטנטינופול (קירקוס) שבו התבצעה חלוקת לחם יומית (במאה ה-6 הוחלף הלחם במרק)
  • בניית העיר על שבע גבעות בדומה לשבע הגבעות של רומא
  • הקפת את העיר בחומה (שהורחבה בימי תאודוסיוס)
  • מינוי פרפקט (נציב, פרומגיסטראט) כאחראי על העיר
  • בניית האגוסטיאום (Augusteum) שנחרב במרידת ניקה. בקצה האגוסטיאום בנה קונסטנטינוס כנסייה שנחרבה ברעידת אדמה. קונסטנטינוס השני בנה באותו מקום ב-360 כנסייה שעל חורבותיה נבנתה האיה סופיה.

הקיסר קבע את ה-11 במאי כיום חגיגת ייסוד העיר.

בקונסטנטינופול, בשונה מרומא, הייתה ניעות (מוביליות) חברתית. כתוצאה ממיעוט הרומאים מהמעמד הגבוה שהיגרו לעיר, נוצרה הזדמנות למוביליות למי שהתעשר או הצטיין בצבא או במלאכה. אנשים אלו יכלו להגיע למעמד סנטור. כך גם החלוקה בהיפודרום הייתה לשני צבעים בלבד (כחול לאצולה וירוק לעם) להבדיל מארבעה צבעים שהיו ברומא (התבטלו האדום והלבן).

אימפריות שליטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפרקות האימפריה הרומית הייתה קונסטנטינופול לבירת האימפריה הרומית המזרחית או האימפריה הביזנטית (3951204; 1261–1453).

בגדי הקיסר כללו גם זהב בנוסף על המשי האדום, הצבוע בצבע ארגמן המופק מחילזון ים, סמלם של שליטי רומא. שפת השלטון הפכה לאט לאט להיות יוונית. הקיסר אימץ מאלכסנדריה (המצאתו של הירו - hero) את השימוש בכוח המים למזרקות שהוצבו בגנים ובמרחצאות בקונסטנטינופול.

ב-532 התחולה בעיר מרידת ניקה כמחאה על המיסוי הכבד.

ב-12 באפריל 1204 הצלבנים כבשו את קונסטנטינופול והעיר שימשה בירה לאימפריה הלטינית (12041261).

ב-29 במאי 1453 כוחות עות'מאניים בראשות הסולטאן מהמט השני כבשו את קונסטנטינופול והביאו לסופה של האימפריה הביזנטית והעיר שימשה כבירת האימפריה העות'מאנית (1453–1922).

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ממוקמת בנקודה אסטרטגית, שלוחת יבשה בפתח מיצר הבוסופורוס. היא חולשת לפיכך על נתיב מים חשוב המוליך מן הים התיכון אל הים השחור, וגם על דרך בין-יבשתית גדולה, זו המוליכה מאירופה לאסיה (ויה איגנטיה כפי שנקראה בעת העתיקה). בצידה הצפוני עובר מפרץ צר המכונה קרן הזהב והוא מהווה נמל טבעי מושלם, ואף מספק הגנה לעיר.

מעבר לקרן הזהב, ברבעים המכונים פרה ו-גלאטה, היו בימי הביניים רבעי הזרים (סוחרים ונצינים, פיזאנים ואחרים). העיר המודרנית התפתחה לכיוון זה, וכיכר תקסים, הכיכר הראשית של איסטנבול המודרנית, נמצאת מצד זה של קרן הזהב. מן העיר אפשר לצפות אל יבשת אסיה המתחילה מן העבר השני של הבוספורוס.

תצלום פנורמי העיר קונסטנטינופול בשנת 1876 (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)
Magnify-clip.png
תצלום פנורמי העיר קונסטנטינופול בשנת 1876 (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קונסטנטינופול בוויקישיתוף

קואורדינטות: 41°0′44″N 28°58′33″E / 41.01222°N 28.97583°E / 41.01222; 28.97583

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.