קונסיירטו דה ארנחואס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
מצבה לקונסיירטו של חואקין רודריגו בעיר ארנחואס

הקונסיירטו דה ארנחואסספרדית: Concierto de Aranjuez) הוא קונצ'רטו לגיטרה קלאסית ותזמורת של המלחין הספרדי חואקין רודריגו. היצירה, שנכתבה בשנת 1939, היא הידועה ביותר של המלחין, הרבה מעבר לשאר יצירותיו, והצלחתה ביססה את המוניטין שלו כאחד המלחינים החשובים ביותר בספרד של המאה ה-20.

הקונסיירטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמון המלכותי בארנחואס

ההשראה לכתיבת הקונסיירטו דה ארנחואס נבעה מן הגנים בארמון המלכותי של ארנחואס. את הארמון והגנים בנה כמקום נופש לעונת האביב פיליפ השני במחצית השנייה של המאה ה-16 והם שופצו ושוחזרו באמצע המאה ה-18 בצו פרדיננד השישי. היצירה מנסה לשאת את המאזין אל מקום ואל זמן אחרים, באמצעות רחשי הטבע שהיא מעלה בצליליה.

לדברי המלחין, הפרק הראשון "מונע בכוח הרוח והחיוניות הריתמיות בלי ששני הנושאים... יתערבו בקצבו, שאינו פוסק ואינו משתנה"; הפרק השני "מייצג דו-שיח בין גיטרה לכלי סולו, קרן אנגלית, בסון, אבוב, קרן יער ועוד"; והפרק האחרון "מזכיר מחול חצר, המקיים באמצעות השילוב בין קצב זוגי ומשולש טמפו מתוח וסדור עד לתיבה האחרונה." הקונצ'רטו כולו, אמר רודריגו, מבטא "את ניחוח המגנוליות, שירת הציפורים ופכפוך המזרקות" בגני ארנחואס.

רודריגו ואשתו ויקטוריה שמרו במשך שנים רבות על שתיקה באשר להשראה שהביאה לכתיבת הפרק השני, וכך נוצרה הסברה הפופולרית, שההשראה לפרק מקורה בהפצצת גרניקה בשנת 1937. באוטוביוגרפיה שלה, הצהירה ויקטוריה לבסוף שהיה זה שילוב של זכרונותיהם המאושרים מירח הדבש שלהם ותגובה ליגונו של רודריגו עקב כישלון ההריון הראשון שלה. היצירה נכתבה בשנת 1939 בפריז.

רודריגו הקדיש את הקונסיירטו דה ארנחואס לרג'ינו סיינץ דה לה מאסה.

רודריגו, שהיה כמעט עיוור מגיל שלוש, היה פסנתרן. הוא לא ניגו בגיטרה, אך הצליח בכל זאת לתפוס ולהקרין את תפקיד הגיטרה במוזיקה הספרדית.

הקשר פוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1939, הסתיימה מלחמת האזרחים בספרד והחל (או נמשך, תלוי באיזה חלק של ספרד מדובר) שלטון העריצות של גנרל פרנסיסקו פרנקו. יצירה שבוצעה לראשונה בספרד של אותה סביבה טעונה נדרשה לחגוג, או להתחזות כחוגגת, או להתיר פרשנות שהציגה אותה כחוגגת, את המצב הפוליטי ואת המשטר, שהיה אז על כנו. שיר תהילה לארמון ולגנים של מלך הבסבורגי בן המאה ה-16 לא הציב איום למשטר, ועלה בקנה אחד עם המדיניוה החדשה של שבח ותהילה להיסטוריה הספרדית, בפרשנות שמרנית.

חיבור היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה, שחוברה בראשית 1939 בפריז, בתוך המתיחות שחוללו איומי המלחמה הממשמשת ובאה, הייתה הראשונה שרודריגו כתב לגיטרה ותזמורת. האינסטרומנטציה חורגת מן המקובל: לעתים נדירות מתייצבת הגיטרה מול עוצמתה של תזמורת מלאה. אדרבא, צלילי הגיטרה אינם נבלעים לעולם, והיא שומרת על מקומה ככלי הסולן לאורך כל היצירה.

פרקי היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונצ'רטו כתוב בשלושה פרקים, אלגרו קון ספיריטו (אלגרו מלא חיים), אדג'ו (איטי) ואלגרו ג'נטילה (אלגרו עדין).

הפרק השני, המוכר ביותר בשלושה, בולט בקצב האיטי ובמלודיה השקטה שלו, המוצגת לראשונה בקרן אנגלית, בליווי חרישי של הגיטרה וכלי המיתר. הקטע חדור תחושה של צער חרישי. קישוטים נוספים בהדרגה למלודיה בראשיתה. טריל בגיטרה מחוץ לסולם יוצר את זרעי המתח הראשונים בפרק; הם גדלים ומתחזקים, אך נרגעים וחוזרים מדי פעם למלודיה. עם הזמן, מתפתח והולך שיא במוזיקה, החוזר ומתפרק למלודיה הראשית, מולטו אפאסיונאטו (ברגש רב), המנוגנת בכלי המיתר בליווי כלי נשיפה מעץ. בסופו של דבר שוכך הפרק לארפג'ו רוגע בגיטרה, אף כי כלי המיתר ברקע, יותר מצליל הסיום של הגיטרה, הם שחותמים את הפרק. הפרק השלישי הוא במשקל מעורב, המתחלף לסירוגין בין 2/4 ל-3/4.

ביצוע בכורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצוע הבכורה של "קונסיירטו דה ארנחואס" התקיים ב-9 בנובמבר 1940 ב"פאלאו דה לה מוזיקה קאטאלנה" בברצלונה. הגיטריסט היה רג'ינו סיינת' דה לה מאסה, עם התזמורת הפילהרמונית של ברצלונה בניצוח סזאר מנדוסה לסאל.

ב-11 בדצמבר 1940 זכה הקונסיירטו לביצוע ראשון במדריד, ב"תאטרו דה מדריד", בניצוח חסוס אראמבארי, עם אותו סולן, דה לה מאסה. הסולן בביצוע הבכורה בארצות הברית היה חוסה ריי דה לה טורה, ב-19 בנובמבר 1959, עם תזמורת קליבלנד בניצוח רוברט שו.

גרסות פופולריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפרק השני, האדג'ו, יצאו גרסאות שהפכו אותו לפופולרי ומוכר. בין היתר, כתב הזמר היוצר הצרפתי, גי בונטמפלי (צר') מילים ללחן. יהונתן גפן תרגם את המילים לעברית והשיר נקרא "שיר הקשת" ובוצע על ידי ריטה ועל ידי אישתאר.‏[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]