קונסנטמארטון
| |||
 | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | צפון המישור הגדול | ||
| מחוז |
 יאס-נאג'קון-סולנוק | ||
| נפה | נפת קונסנטמארטון | ||
| שטח | 143.65 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 7,276 (1 בינואר 2023) | ||
| ‑ צפיפות | 57.95 נפש לקמ"ר | ||
| קואורדינטות | 46°50′N 20°17′E / 46.84°N 20.29°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.kunszentmarton.hu | |||
  | |||
קונסנטמארטון (בהונגרית: Kunszentmárton) היא עיר במחוז יאס-נאג'קון-סולנוק, בהונגריה, המהווה מרכז של נפת קונסנטמארטון. היא הפכה לראשונה לעיר בשנת 1807 ולאחר מכן, לאחר שאיבדה את התואר, קיבלה שוב את הדירוג בשנת 1986. היא ממוקמת לאורך עיקול נהרות "שלושת הקרש" (Hármas-Körös).
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא ממוקמת בגדה השמאלית של נהרות "שלושת הקרש", בחלקו הדרומי של מחוז יאס-נאג'קון-סולנוק. זוהי העיר הדרומית ביותר במחוז ובאזור המישור הגדול הצפוני. היא ממוקמת 132 קילומטרים מבודפשט, 76 קילומטרים מסגד, 50 קילומטרים מסולנוק ומקצ'קמט, ו-25 קילומטרים מסרווש ומסנטש. העיר ממוקמת באזור שטוח לחלוטין, בתוך המישור ההונגרי הגדול, במפגש של אזור נהר הטיסה התיכון ואזור הנהרות מארוש-קרש. העיר נבנתה בעיקולי הנהר ומשמש כמרכז החבל טיסהזוג (Tiszazug).
נגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במכונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר מהווה צומת כבישים: בכיוון מזרח-מערב הכביש הראשי 44 עובר בשטחה, שאליו מצטרף הכביש 442 מכיוון סולנוק - מארפי ושם מתחיל הכביש הראשי 45 לכיוון סנטש והודמזוושרהיי. הכביש המהיר M44, שנמסר באוקטובר 2019, עובר מצפון לאזור המיושב של העיר. מצפון לעיר, נבנה גשר הכביש השלישי של היישוב מעל נהרות "שלושת הקרש".
ברכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני קווי הרכבות של הונגריה מגיעים לעיר: קו 130 של MÁV סולנוק - הודמזוושרהיי - מאקו וקו 146 קישקונפלדיהאזה - קונסנטמארטון. נקודת המפגש שלהם היא תחנת הרכבת קונסנטמארטון, הממוקמת בחלק הצפון מזרחי של מרכז העיר,
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשל התנאים הנוחים, האזור היה מיושב כבר בתקופה הנאוליתית ובהמשך גם בתקופות מאוחרות יותר (תקופת הברונזה, נדידת העמים, התיישבות המדיארים במרכז אירופה). באזור היישוב וסביבתו, בעת כיבוש האזור על ידי השבטים המדיארים, ישבה אוכלוסייה בולגרית וסלאבית, שנטמאו לתוך שבט אונד של המדיארים. היישוב מוזכר לראשונה מתישהו בין השנים 1212–1215 בשם "Mortun falu". הכפר הפך למקלט של הקומנים בשנת 1239, אחרי שבלה הרביעי, מלך הונגריה הסכים להתיישבותם בבריחתם מהמונגולים.
ההתפתחות היישוב מוכחת בצורה הטובה ביותר על ידי העובדה שעם חתימתו של פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, קיבל קונסטמארטון מעמד עיר בשנת 1807, ובשל כך זכתה לקיים ארבעה ירידים לאומיים ושוק שבועי בימי רביעי. מספר התושבים היו בשנת 1800, 4016, בשנת 1828 5991, בשנת 1852 7485, בשנת 1880 9608, בשנת 1910 10921. בשנת 1806 נבנה הגשר הראשון על הקרש.
קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מימי הביניים ועד למחצית הראשונה של המאה התשע עשרה לא הורשו ליהודים להתיישב באזור יאס (בגלל השפעתם של סוחרים יוונים). יש מידע על יהודי שהתיישב במקום באמצע המאה השמונה עשרה באישור מיוחד, אך ככל הנראה עזב את העיירה לאחר זמן קצר. רק אחרי מהפיכת 1848 בהונגריה (1848-1849), הגיעו היהודים למקום כתושבי קבע. רוב יהודי קונסנטמארטון התפרנסו מחקלאות ומהעסקים שהיו קשורים אליה: שיווק, או מסחר בתוצרת המקומית (תירס, דגן, פירות וכו') שנשלחו לבודפשט. הרוב היו בעלי מלאכה, בעלי כרמים או חוות חכורות. בהשפעת החקלאים היהודים, החקלאים הנוצרים החלו לעסוק בגידול אינטנסיבי וגידלו גם סוסים, בקר ועופות. ליהודים היו גם טחנת קמח, מפעל למוצרי עץ מעובד ובית דפוס. היו במקום גם שלושה רופאים, שני רוקחים, ועורך דין שהיה גם העורך של השבועון המקומי.
הקהילה היהודית הייתה עצמאית בתחילה, אך העדיפה להיות תחת סמכותה של קרצג. תחת סמכותה, העיירות הסמוכות: צ'פה (16 יהודים), ציבקהזה (15 יהודים), טיסהזוג 91 יהודים), טיסהקורט (6 יהודים), סלבני (2 יהודים), נאג'רב (יהודי אחד), טיסהאינוקה (3 יהודים) . בשנת 1869 הגדירו יהודי קונסנטמארטון את עצמם כמשתייכים לזרם האורתודוקסי.
היה בית קברות יהודי בקונסנטמארטון עוד בטרם התיישבו בו יהודים והוא שירת את יהודי האזור. מאוחר יותר קמה חברה קדישא ואגודת נשים. בית הכנסת הישן נבנה במחצית השנייה של המאה התשע עשרה. בשנת 1912 נחנך בית הכנסת החדש. משנת 1880 עד 1920 הייתה לקהילה היהודית בית ספר יסודי של (שש כיתות), שהיה ידוע ברמת ההשכלה הגבוהה שלו, ואפילו הנוצרים שלחו את ילדיהם לשם. הוא הפך לבית ספר פרטי בשנת 1937, אך נסגר בשנת 1942 בגלל מספר התלמידים המצומצם.
בשנת 1919 הפחידה יחידת הטרור הטרור הלבן את האוכלוסייה היהודית. מנהיגי הקהילה נכלאו והוכו באכזריות. פורעים נכנסו לבתים יהודיים בתואנה של חיפוש אחר נשק ולאחר מכן שדדו אותם. דוברים הסיתו את האוכלוסייה המקומית נגד היהודים בעצרת שהתקיימה ליד בית העירייה. בשנת 1939 נפסלו רישיונותיהם של סוחרי תבואה ובעלי טחנות. הסחורה שחנויות יהודיות הורשו למכור הייתה מוגבלת מאוד בשנת 1941.
השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת 1942 נלקחו שמונה עשר גברים יהודים (מתוך אוכלוסייה כוללת של כ-200 נפשות) לשרות העבודה (עבודה בכפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). שישה מהם נהרגו בתעלות שנאלצו לחפור בקו ההגנה נגד הצבא האדום על נהר הדון. באפריל 1944, לאחר כניסת הצבא הגרמני לקונסנטמארטון, נלקחו לראשונה ראש הקהילה, גבאי בית הכנסת והרב המחליף למחנה ריכוז. אחר כך נשלחו לאושוויץ עוד לפני גירוש כללי של יהודים מהונגריה ונרצחו בתאי הגזים. כל יהודי קונסנטמארטון הועברו לקצ'קמט, מרוכזים מיד עם הגעתם, ולאחר מכן הופשטו מתכשיטים וכסף על ידי הז'נדרמים ההונגרים. לאחר מכן נלקחו למפעל מחוץ לעיר, ועונו באכזריות. בסוף יוני הועברו לאושוויץ.[1]
לאחר המלחמה קומץ יהודים, שרידים שחזרו, שיחזרו את חיי הקהילה. בבית הקברות נבנתה אנדרטה לחללים. בנובמבר 1948 בית הכנסת שופץ וחודש. לוח זיכרון הונח על הקיר לזכר 180 הנרצחים בשואה. מאז מספר יהודי קונסנטמארטון הלך ופחת, ובשנת 1965 נותרו בו רק שני יהודים בלבד
| שנה | מספר היהודים בעיר[2] | כלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1880 | 206 | 11,155 |
| 1910 | 222 | |
| 1920 | 240 | |
| 1930 | 202 | |
| 1941 | 202 | 11,986 |
אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
ילידי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אדן (אהרון) קלמן, קודם אהרון קוֹהְן (הגרסה ההונגרית של כהן) (בהונגרית: Kálmán Ödön; קונסנטמארטון, 26 באוקטובר 1886 – בודפשט, 11 במרץ 1951) היה הרב הראשי של העיר יאסברן בשנים 1911 עד 1921, היה בין 1921 הרב הראשי של קבניה (כיום רובע 10 של בודפשט) בשנים 1935 עד 1950 היה פרופסור בבית המדרש לרבנים בבודפשט שהוא אחד מבוגריו.
- דוד אנדייל, במקור עד 1880 אנגל[3] (בהונגרית: Angyal Dávid; קונסנטמארטון, 30 בנובמבר 1857 – בודפשט, 18 בדצמבר 1943) היה יהודי-הונגרי, אחד ההיסטוריונים הדומיננטיים, הליברלים - השמרנים, הפוזיטיביסטים בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, היסטוריון הספרות, מבקר, פרופסור באוניברסיטה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים ומזכיר האקדמיה.[4]
- טמאש קראוס (בהונגרית: Krausz Tamás; קונסנטמארטון, 24 בפברואר, 1948) הוא היסטוריון, מומחה לרוסיה, פרופסור אמריטוס, אינטלקטואל מבקר המשטר יהודי-הונגרי.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר האינטרנט של עיריית קונסנטמארטון
- לוח הזמנים של האוטובוס המקומיקונסנטמארטון (+ אפליקציית אנדרואיד )
- אתר קהילת סנט מרטין
- טלוויזיה קרש
- מדריך מפות - קונסנטמארטון
- אתר בית הספר היסודי בעיר
- גלויות מקונסנטמארטון
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קון-סאנט-מארטון בפנקס הקהילות הונגריה, עמוד 488
- קון-סאנט-מארטון, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 373. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קונסנטמארטון
- ^ תיעוד יהודי קונסנטמארטון שנרצחו בשואה באתר יד ושם
- ^ מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993
- ^ A Belügyminisztérium 1880. évi 44362. sz. rendelete. Névváltoztatási kimutatások 1880. év 2. oldal 14. sor.
- ^ Angyal Dávid. Magyar Életrajzi Index. Petőfi Irodalmi Múzeum. Hozzáférés ideje: 2016. február 12.
