קונצרט בביצה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך יצירה |
שנות ה־60 של המאה ה־16  |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
126.5 ס"מ |
| גובה |
108.5 ס"מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
הפלמים הפרימיטיביים |
| מספר יצירה |
P 816 (מוזיאון פאלאי דה בוז-אר בליל) |
| מיקום | מוזיאון פאלאי דה בוז-אר בליל |
  | |
הקונצרט בביצה (בהולנדית: Zangers en musici in een ei) הוא ציור שמן על לוח עץ, המתוארך לשנות השישים של המאה השש־עשרה לערך. היצירה מציגה סצנה אלגורית ובה קבוצת מוזיקאים דחוסים בתוך קליפת ביצה שבורה, שקועים בקריאת תווים ובביצוע מוזיקה, מבלי לשים לב לסכנות שמקיפות אותם. הציור מוצג כיום במוזיאון לאמנות יפה בליל, בצפון צרפת הוא ציור שמן סאטירי, אלגורי, גרוטסקי ואטום המיוחס לממשיכו האלמוני של הצייר ההולנדי הירונימוס בוש.[1]
ייחוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שהציור יוחס בעבר להירונימוס בוש, מחקרים מאוחרים יותר הצביעו על כך שהיצירה נוצרה ככל הנראה לאחר מותו של האמן בשנת 1516. השיר המוזיקלי המופיע בציור, Toutes les nuictz מאת תומא קרקיון, פורסם בשנת 1549, כלומר שלושים ושלוש שנים לאחר מות בוש. מסיבה זו הוגדרה היצירה כ"לאחר הירונימוס בוש", ומקובל לראות בה עבודה של חסיד אלמוני, ייתכן מתוך סדנה שהמשיכה את דרכו.[2]
רישום דיו המצוי באוסף קופפרשטיך-קבינט ברלין מתאר סצנה דומה ובה שבע דמויות פורצות מתוך ביצה. רישום זה מיוחס להירונימוס בוש, ויש המניחים כי הציור המאוחר מבוסס עליו. הדמויות בתוכו נתפסות כמקבילות לשבעה צלילים, כאשר דמות שמינית מופיעה בצד, מוכנה להופיע, והיא מייצגת את רגע הופעת האבן הפילוסופית על פי הדימוי האלכימי.[3]
תוכן וסמליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקליפה הפתוחה שבה יושבים המוזיקאים מהווה הן אלמנט קומפוזיציוני והן סמל סמוי. ביצים היו סמל מרכזי באיקונוגרפיה של ימי הביניים והאלכימיה, כאשר הן מסמלות בריאה, רמאות, בידוד או התמרה. בציור זה, הביצה מייצגת יקום סגור של טיפשות אנושית, עולם מבודד שבו מתקיימת פעולת "בישול" של תאווה, חטא ועיוורון מוסרי.[3]
הקונצרט המתנהל בתוך הביצה מוצג כקריקטורה של מוזיקה וחברתיות. המוזיקאים נראים כקריקטורות של דמויות אנושיות: נזירה שעל ראשה ינשוף, דמות עטויה משפך ומשקפיים המזוהה כפילוסוף, לוטניסט עם ראש של חמור ודמויות נוספות המייצגות גברים ונשים מהכפר. הצופים מבחינים כי חרף העובדה שכולם שרים מאותו דף תווים, הבעותיהם ועמדות גופם מצביעות על חוסר התאמה, ומרמזות כי הצלילים עצמם צורמים ולא הרמוניים.[4]
הביצה מכילה עצים שמצידיהם משתלשלים סמלים נוספים, בהם נחש, אמפורה, סל עם ביצים, עוף מבושל ועורבים. סמלים אלה נקשרים לפי פרשנויות שונות לשלבים שונים בתהליך האלכימי של התמרת חומר, ולמושגים כמו הכנת הכבשן, שליטה באש וייצוב שלבים רוחניים. העץ שגדל בתוך הביצה מייצג תהליך בישול אלכימי ומיזוג של יסודות טבעיים, כאשר הביצה עצמה משמשת ככלי להכיל את "החומר הראשון", הוא כספית.[3] האלגוריה המוסרית
האלגוריה המוסרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקונצרט בביצה מוצג לרוב כמשל מוסרי המתאר את איוולת ההתמכרות לחושים, הבידור הריק והעיסוק האובססיבי בעצמי. זוהי ביקורת על התרבות החברתית של התקופה, כפי שזו באה לידי ביטוי במנהגים, מוזיקה, שתייה וקלות דעת. הדמויות בציור מתעלמות מהאיומים שסובבים אותן: גנב חותך את חוט הארנק של הדמות הראשית, יד אנושית בוקעת מהביצה כדי לקחת דג הנמצא ליד חתול שמביט בו, ועיירה עולה באש ברקע. האלמנטים משקפים סכנה קרבה שאינה נראית בעיני הדמויות השקועות בעולם הפנימי שלהן.[5]
הציור הוא חלק ממסורת של סאטירה מוסרית בציור הפלמי של הרנסאנס, המזוהה גם עם יצירותיו של פיטר ברויגל האב. הסצנות מתמקדות בדמויות אנושיות בייצוגים מוגזמים וקריקטוריים, תוך שילוב סמליות צפופה וביקורת עקיפה על ערכי הזמן והממסד.[5]
המוזיקה בציור
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקרים מתחום המוזיקולוגיה טוענים כי המוזיקה המופיעה בציור מהווה מפתח להבנת זמן יצירתו וזהות יוצרו. במרכז הקומפוזיציה מתוארת קבוצה של מוזיקאים שרים מתוך שירון פתוח, אשר כולל עיבוד חזותי של השיר הצרפתי Toutes les nuictz מאת המלחין תומא קרקיון. שיר זה פורסם בשנת 1549 באנתולוגיה מוזיקלית שערך טילמן סוזאטו. גילוי זה סייע לקבוע כי הציור נוצר לאחר מות הירונימוס בוש, כשלושה עשורים מאוחר יותר, והוא מיוחס לפיכך לאמן אלמוני שפעל בסגנונו או בסדנתו.[2][6]
חוקר המוזיקה דייוויד גונטר ערך השוואה שיטתית בין תווי המוזיקה המופיעים בציור לבין הגרסה המודפסת המקורית של השיר. הוא זיהה שינויים מהותיים בין הגרסאות, כולל הבדלים בכיוון קני התווים, במיקומם על החמשה, בשמות הקלאפים, בריתמיקה ואף בגובה הצלילים. חלק מהקטעים חסרים או שונו, ולעיתים נוסף רווח כדי להתאים את הטקסט ללחן. עם זאת, גונטר מציין כי חרף הפערים, ניתן לשחזר גרסה מוזיקלית תקפה אשר מצליחה להפיק לחן ברור ונעים.[6]
לדבריו, העובדה שמדובר בגרסה שונה אך מוזיקלית של ממש, מרמזת על כך שהאמן ששילב את הדף בציור עשה זאת מתוך הבנה מעשית של מוזיקה, ולא רק כמחווה אסתטית. ייתכן שהשינויים שבוצעו נועדו להטעים את הסאטירה שבציור, או להדגיש את הפער בין העיסוק האובססיבי במוזיקה לבין עיוורון הדמויות לאירועים סביבן.[6]
הממד האלכימי
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרשנות אלכימית מרחיבה טוענת כי הציור מהווה המחשה ויזואלית של תהליך כימי־רוחני הנקרא "הבישול האחרון", בו כל אחד מהצלילים המופקים על ידי הדמויות מייצג שלב בתהליך יצירת "האבן הפילוסופית". הביצה נתפסת ככלי התכה, והדמויות הן היסודות השונים שמגיבים ביניהם באמצעות צליל, צבע ואש.[3]
הציור מתפקד גם כ־Vas Hermetis – כבשן קוסמי אשר בו נרקחת ההתמרה האלכימית. החיות בציור, כמו חתול, ינשוף, צב, עופות, ועקרבים סמליים נוספים, משמשים כולם כתזכורות לתכונות או שלבים שונים בתהליך.[3]
מיקום נוכחי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור שמור כיום במוזיאון לאמנות יפה בליל בצרפת, תחת מספר רישום P.816. המוזיאון מחזיק באוספים נרחבים של ציור אירופי מהמאות החמש־עשרה עד התשע־עשרה, והקונצרט בביצה נחשב לאחת מהיצירות הסמליות והמסתוריות ביותר באוספיו.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 The Concert in the Egg / 16th-20th century Paintings / Highlights / Collections - Palais des Beaux Arts de Lille, pba.lille.fr (באנגלית בריטית)
- 1 2 M. Therese Southgate, The Concert in the Egg, JAMA 295, 2006-01-04, עמ' 13 doi: 10.1001/jama.295.1.13
- 1 2 3 4 5 Iulia Millesima, Hieronymus Bosch and the Concert in the Egg, www.labyrinthdesigners.org, 2015-02-25 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Concert in the Egg by Hieronymus Bosch, www.thehistoryofart.org
- 1 2 Where Is The Concert in the Egg Located Today, www.gerrymartinez.com, 2025-05-23 (באנגלית אמריקאית)
- 1 2 3 Concert in the Egg, Ciaran's Musica Codex (באנגלית אמריקאית)