קונקטיביזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: יש להפוך את שמות האישים לשמות מלאים בעברית (במקום אנגלית) ולהוסיף הערות שוליים עם מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

קונקטיביזם (Connectivism), מונח המבוסס על הפועל האנגלי "to connect" שמשמעו "לחבר", הוא רעיון חינוכי שמקורו בתאוריה החינוכית של ויגוצקי. רעיון זה מבוסס על תאוריית הלמידה החברתית, לפיה הלמידה הינה חלק מהבניה חברתית ותרבותית. תאוריית הקונקטיביזם, מדגישה את הפן הייחודי הנדרש בעידן הטכנולוגי, כלומר את הדרך המתאימה ללמידה וליצירת קשר באמצעים הקיימים בימינו. בהתאם לרעיון זה, הלמידה איננה עוסקת רק רכישת ידע, אלא בלימוד הדרך לשימוש בכלים מתוקשבים שונים, וכוללת מיומנויות שונות כמו כריית מידע, הצגת רעיון באמצעים שונים, כתיבה של דוא"ל ועוד. הרעיון המרכזי העומד מאחורי תאוריה זו הוא מטאפורה המדמה את עולם הידע למערכת של צמתים וקשרים, כאשר כל אמצעי יכול להיות מחובר לצומת: ארגון, מידע, נתונים, רגשות ותמונות. הקונקטיבזם רואה את הלמידה כתהליך של יצירת קשרים והרחבת או הגדלת מורכבות הרשת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונקטביזם הוצג בשנת 2005 בשני פרסומים, "קונקטבזים: למידה כרשת יוצרת" מאת ג'ורג' סימנס, ו"מבוא לידע מחובר" סטפן דאונס. שתי העבודות קיבלו תשומת לב רבה בבלוגים שונים ברשת וזכו בתחילה לחוסר אמון בקשר להיותה של התיאורה הזו תאוריית למידה חדשה לגיטימית בעידן הדיגיטלי[דרוש מקור]. בשנת 2007 הצטרף לוויכוח ביל קר בסדרת הרצאות ודיונים בנושא בדומה לטוני פורסטר, שניהם השתתפו בוועידת הקונקטיביזם באוניברסיטת מניטובה, [8] בשנת 2008 בהקשר של למידה מרחוק ודיגיטציה. שם הקונקטיביזם נדון מחדש וההשלכות הטכנולוגיות שלו נדונו שוב על ידי סימנס ואלי.

עקרונות עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • למידה וידע קיימים במגוון דעות.
  • למידה היא תהליך של חיבור קשרים מיוחדים או מקורות מידע.
  • למידה עשויה להימצא במכשירים שאינם בני אדם.
  • הלמידה היא קריטית יותר מהידיעה.
  • יש צורך בשמירה על וטיפוח קשרים כדי להקל על למידה מתמדת.
  • תפיסת קשרים בין שדות, רעיונות ומושגים היא מיומנות ליבה.
  • המרה ועדכון היא הכוונה של פעילויות למידה.
  • קבלת החלטות היא בעצמו תהליך למידה. הבחירה של מה ללמוד והמשמעות של מידע הנקלט גם במצב של מציאות משתנה. כלומר, שהידע הנכון עכשיו, יכול להיות מחר הלא נכון בשל שינויים באקלים הדיון המשפיע על ההחלטה.

שיטת הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאונס קובע כי "למידה נעשית בדרך של מודלים של הדגמה (המורה מהווה דוגמה אישית) ותפקידו של התלמיד הוא להתאמן ולשקף את הנלמד." בשנת 2008, פתחו סימנס ודאונס קורס מקוון בשם "Connectivism" לקהל הרחב.[דרוש מקור] בקורס זה נעשה ניסיון ליישם את הרעיונות והתכנים של הקונקטיבזם. הקורס היה כמובן חופשי לכל מי שרצה להשתתף, ומעל 2000 איש ברחבי העולם נרשמו ולמדו על פי המודל המיושם היטב במודל ה - MOOC, קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים. בקורס זה, כל התוכן זמין ללומד, והלומדים יכולים להשתתף על פי בחירתם בכלים השונים: הליכי דיון ב- Moodle, כתיבה בבלוג, שימוש ב- Second Life ושימוש ביומן פגישות מקוון וסינכרוני. הקורס נפתח שנית ב-2009 וב- 2011. בהתאם לכך, הקונקטיביזם הוא צורה של למידה חווייתית הנותנת עדיפות ללמידה מתוך יצירת מערכת של קשרים על פני למידה של ידע כאוסף של רעיונות והיגדים.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון שקונקטביזם הוא תאוריית למידה חדשה שנוי במחלוקת. פלון וורהאגן טען שמשמעותו של הקונקטיביזם הוא "ראייה פדגוגית". המחסור בספרות השוואתית ביקורתית בנושא הקונקטביזם מראה, באיזה אופן הקונקטביזם קשור לתאוריות קודמות, כמו: "קוגניציה מבחינה חברתית" (האצ'ינס, 1995), אשר באיזה אופן רעיונות קשורים יכולים להיות מיושמים למערכות סוציאליות. תאוריות קוגניטיביות קלאסיות כגון: (ויגוצקי, אונטב, לוריא, ואחרים מתחילות בשנת 1920) "תיאורית הפעילות " מציעה הסבר לפיו, אנשים מושפעים מלמידה באמצעות שלושת המשתנים הבאים:

  1. הנושא (הלומד)
  2. האובייקט (המשימה או הפעילות)
  3. כלי או תווך חפצים

התאוריה הקוגניטיבית החברתית (בנדורה, 1962)-טוענת שאנשים לומדים על ידי התבוננות באחרים, תאוריית למידה חברתית (מילר ודולרד) - מפרטת את הרעיון הזה, קוגניציה ממוקמת - מצהירה שהידע ממוקם בפעילות שקשורה חברתית, תרבותית ובהיבט פיזי, ידע ולימוד הדורשים חשיבה ומעוף יותר מאשר אחסון ואחזור של מושגי ידע. "קהילת האימון" (לאוו וניגר 1991) הכריזה שהתהליך של שיתוף אינפורמציה וחוויות עם קבוצה מאפשר לחברים ללמוד אחד מהשני. "אינטליגנציה קולקטיבית (לוי, 1994) מתארים שיתוף או אינטליגנציה אשר צפה/ עולה משיתוף פעולה ותחרותיות. "kere" טוען שלמרות שטכנולוגיה משפיעה על סביבת למידה, תאוריות למידה קיימות מספיקות. "kop and hill" - מביאים לידי הסכמה שזה לא נראה שקונקטביזם היא תאוריית לימוד נפרדת, רעיון זה מהווה שיקול חשוב בפיתוח של תאוריות פדגוגיות חדשות. כשהשליטה עוברת מהמורה הפרטי ללומד היותר ויותר אוטונומי. "ally" - זיהתה שהעולם השתנה והפך להיות יותר רשת קשרים, לכן תיאורית הלמידה שהתפתחו לפני "השינויים הגלובליים" הן פחות רלוונטיות. למרות זאת, הוא מסתייג וטוען שמה שצריך זה לא תאוריה יחידה לגיל דיגיטלי אלא, מודל שמשלב את התאוריות השונות כדי להדריך ולעצב חומרי למידה "און ליין". chati מציין שאקטיביזם חסר כמה הבטים החיוניים ללמידה כמו: שיקוף, למידה מטעויות, איתור טעויות, תיקונם ותחקיר ארגוני. כמו כן, הוא מציג את הלמידה כתאוריה רשתית (LaaN) אשר בנויה על אקטביזם, תאוריות סיבוכיות/מורכבות וטבעת כפולה של למידה. LaaN מתאר את הלומד וסביבת הלמידה כרצף וכיצירה מתמשכת של ידע אישי -רשתי - חברתי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]