קוסרה
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | שכם |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 5,511 (2007) |
| קואורדינטות | 32°05′07″N 35°19′48″E / 32.085277777778°N 35.33°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://qusra.net | |
  | |
קוּסְרָה (בערבית: قصرة; תעתיק מדויק: קצרה) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם, הממוקם כ-28 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, חיים בכפר 5,511 תושבים, נכון ל-2007.[1]
לאחר הסכמי אוסלו, רוב השטח הבנוי של קוסרה סווג כשטח B, וכ–70 בתים נמצאים בשטח C.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התקופה העותמאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי מפקד אוכלוסין עות'מאני משנת 1596, 14 משפחות התגוררו בכפר. החוקר צרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר במאי 1863, ומצא כי הוא מכיל כ-200 תושבים.[2] ב-1883, ב"סקר ארץ ישראל המערבית" של הקרן לחקר ארץ ישראל, תואר קוסרה כ"כפר בגודל בינוני, על קרקע נמוכה, עם עצי זית".[3]
בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במפקד אוכלוסין מ-1922 שנערך על ידי המנדט הבריטי, אוכלוסיית קוסרה מנתה 707 תושבים, כולם מוסלמים. במפקד 1931 אוכלוסיית קוסרה מנתה 851 תושבים, ב-122 בתים. בשנת 1945 אוכלוסיית קוסרה מנתה 1,120 תושבים, אשר בבעלותם 8,938 דונם של קרקע, על פי סקר שטחים ואוכלוסיות רשמי.
לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, קוסרה נמצאת תחת שלטון ישראלי.
ב-1983 הופקעו אדמות של תושבי הכפר לצורך הקמת היאחזות נח"ל, שאוזרחה ב-1985 כהתנחלות מגדלים ממזרח לכפר.[4] בשנת 2001 הוקם בסמוך לכפר המאחז אש קודש.
אירועים ביטחוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא תיאור פרטני של אירועי אלימות וניסוח מסורבל ומוטה.ב-24 ביולי 2007 תקפו צבי סטרוק ואדם נוסף שלושה נערים פלסטינים סמוך לקוסרה. בעקבות התקיפה הורשע סטרוק בעבירות של חבלה בנסיבות מחמירות, חטיפה לשם חבלה חמורה, תקיפה והיזק לבעלי חיים, ונדון ל-30 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים ופיצוי למתלונן בסך 50 אלף ש"ח.[5]
ב-5 בספטמבר 2011 הוצת מסגד בכפר, ורוססה עליו הכתובת "מוחמד חזיר".[6] בתגובה ביקר במקום הרב מנחם פרומן, רב התנחלות תקוע. במהלך הביקור נעמד על מדרגות המסגד שהושחת, והחל לצעוק "אללה אכבר", כאשר תושבי הכפר הפלסטיני מצטרפים לקריאותיו.
ב-23 בספטמבר 2011 נהרג תושב הכפר, עסאם בדראן, אחרי שחיילי צה"ל פתחו בירי בניסיון להפריד בין התושבים למתנחלים.[7][8]
ב-5 בינואר 2013 התפרעו מאות מתושבי הכפר בסמוך לשטחים החקלאיים של המאחז אש קודש, השליכו אבנים, הציתו אש והשחיתו גדרות של כרמים במקום. כוחות צה"ל וכיתת הכוננות ביישוב הדפו אותם.[9]
ב-21 בפברואר 2013 התלוננו תושבי הכפר כי מתנחלים מהמאחז אש קודש נכנסו לכפר, הציתו 6 כלי רכב והתעמתו עם התושבים. מספר ימים לאחר מכן, פרסמה המשטרה הודעה חריגה ובה קבעה כי מדובר בתלונה שקרית ומבוימת.[10]
בינואר 2014, קבוצה של כעשרה מתושבי המאחז אש קודש הסמוך ניסו לחדור לכפר כשהם רעולי פנים, וזאת לאחר שמטע באזור אש קודש נעקר בידי המנהל האזרחי. כ-30 מתושבי הכפר שהקיפו אותם והחלו להכות אותם, והם נמלטו לתוך בית פלסטיני ריק, שכותר על ידי תושבים פלסטינים. קבוצה של פלסטינים הפעילים בארגוני זכויות אדם הגנו עליהם בגופם, והם שוחררו בסופו של דבר בידי צה"ל.[11]
בינואר 2017 תושבי הכפר יידו אבנים על ארבעה חיילים שנכנסו לכפר בטעות. החיילים הגיבו בירי באוויר, וראש הכפר הגיע למקום ועזר לחיילים להיחלץ מהכפר.[12]
ב-30 בנובמבר 2017 חבורת נערי בר-מצווה ישראלים שטיילו באזור הותקפה באבנים על ידי תושבי הכפר, אשר ניצבו בעמדה שלטת מעליהם. הורה מלווה ירה לצורך הגנה עצמית,[13][14] וגרם למותו של מוחמד עודה, שהיה מעורב בזריקת האבנים.[15][16][17] שני מלווים ישראלים נפצעו קל. בלילה התפתחו עימותים בין מתנחלים שהגיעו במחאה לכניסה לכפר, תושבים פלסטינים וכוחות צה"ל. מספר פלסטינים נפצעו, וחייל צה"ל נפצע קל מבקבוק תבערה שהשליך פלסטיני.[18][19] ב-4 בדצמבר 2017, יהודים קיימו צעדת מחאה באזור בו התחולל העימות, והותקפו על ידי תושבי הכפר באבנים, דרדור סלע גדול וצמיגים בוערים. פלסטיני אחד נהרג בעימותים.[20] בליל 6 בדצמבר כוחות צה"ל עצרו בכפר 20 תושבים בחשד לתקיפת הנערים, בהשתתפות בהפרות הסדר האלימות והסתה לטרור.[21][22] נגד אחד מהפלסטינים הוגש כתב אישום בגין ניסיון לגרימת מוות בכוונה (המקבילה לניסיון רצח במשפט האזרחי) מכיוון שבמערה "יידה לעברם אבנים גדולות מטווח קצר" כש"חלק מן האבנים נזרקו לעבר ראשו של המבוגר וגרמו לפציעתו".[15] שני פלסטינים נוספים הואשמו ב-9 בינואר, אחד בתקיפה בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות והשני בתקיפה הגורמת חבלה של ממש ועבירות נוספות, וצפויים כתבי אישום נוספים.[דרושה הבהרה][23] במסגרת ההליך המשפטי גם שילמו התוקפים פיצויים כספיים לנערים שהשתתפו בטיול.[24]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קוסרה (בערבית)(הקישור אינו פעיל, 13.10.2019)- אתר האינטרנט הרשמי של קוסרה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2007, עמ' 21. (בערבית ובאנגלית)(הקישור אינו פעיל, 13.10.2019)
- ^ M. V. Guérin, 1869, p. 301 (בצרפתית)
An Ottoman village list of about 1870 indicated 27 houses and a population of 81, though the population count included only men. Socin, 1879, p. 154 (בגרמנית) - ^ Conder and Kitchener, 1883, vol. 3, p. 303 (באנגלית)
- ^ שמונה ישובים יאוזרחו ביהודה ושומרון, דבר, 22 במרץ 1983
- ^ ע"פ 3578/11 צבי סטרוק נ' מדינת ישראל, ניתן ב־13 באוגוסט 2012
- ^ אליאור לוי, הצתה במסגד באזור שכם: "מגרון - צדק חברתי", באתר ynet, 5 בספטמבר 2011
- ^ אליאור לוי, דיווח: הרוג מאש צה"ל בגדה לפני הנאומים באו"ם, באתר ynet, 23 בספטמבר 2011
- ^ אור הלר , תיעוד: הירי שגרם להרג הפלסטיני בכפר קוסרא, באתר nana10, 27 בספטמבר 2011
- ^ עוזי ברוך, עימותים קשים סמוך ל"אש קודש", באתר ערוץ 7, 5 לינואר 2013
- ^ איתמר פליישמן, המשטרה: פלסטינים ניסו לבדות "תג מחיר"
- ^ חיים לוינסון, מתנחלים רעולי פנים נכנסו לכפר פלסטיני, הוכו והועברו לידי הצבא, באתר הארץ, 7 בינואר 2014
יוני גבאי, כפר קוסרא: פלסטינים מנעו לינץ' ביהודים, באתר כיכר השבת, 7 בינואר 2014 - ^ מיכל רוטנברג , "רציתי למנוע את האלימות", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 בינואר 2017
- ^ יותם ברגר, נסגר התיק נגד שני מתנחלים שירו למוות בפלסטיני בתקרית ליד הכפר קוסרא, באתר הארץ, 26 במרץ 2018
- ^ ענבל תמיר, המשטרה: ירי המטיילים בקוסרא היה הגנה עצמית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 בדצמבר 2017
- ^ 1 2 אישום: ניסה לרצוח מטיילים בקוסרא, חדשות 2, 18 דצמבר 2017(הקישור אינו פעיל, 13.10.2019)
- ^
יותם ברגר, הירי בפלסטיני בקוסרא: במשטרה נוטים לקבל את גרסת המתנחל כי פעל מהגנה עצמית, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2017
- ^ אלישע בן קימון, הירי בקוסרא: "האב רוקן כמעט מחסנית בגלל סכנת חיים", באתר ynet, 7 בדצמבר 2017
- ^ דניאל סיריוטי ולילך שובל, עימותים אלימים בין מתיישבים לפלשתינים בכפר קוצרא, באתר nrg
- ^ ג'קי חורי, אחרי התקרית ליד שכם: מתנחלים ניסו להיכנס לכפר קוסרא ועימותים פרצו במקום, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2017
- ^ ניר דבורי ועופר חדד, הפלסטינים: הרוג בעימות ליד קוסרא, באתר מאקו, 4 בדצמבר 2017
- ^ יניב קובוביץ, צה"ל עצר 20 פלסטינים בחשד לתקיפת המטיילים ליד הכפר קוסרא, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2017
- ^ יואב זיתון, תקיפת המטיילים: צה"ל עצר 20 פלסטינים בכפר קוסרא, באתר ynet, 7 בדצמבר 2017
- ^ ענבל תמיר, כתבי אישום נגד שני מעורבים נוספים בתקיפת המטיילים ליד קוסרא, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 09 בינואר 2018
- ^ מערכת, מבצעי הלינץ' בילדים שילמו פיצויים לנפגעים, באתר ערוץ 7, 25 ביולי 2017
 | ||
|---|---|---|
| ערים | שכם | 
|
| מועצות מקומיות | עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ | |
| כפרים | עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה | |
| מחנות פליטים | בלאטה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
