קוס (אל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוס
תרבות אדום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קוֹסניב האדומי: 𐤒𐤅𐤎;[1] באכדית: qa-uš[2][3]), היה האל הלאומי של האדומים בזמן שבתם בממלכת אדום ובחבל אידומיאה. קוס מופיע גם במקרא, אך רק כרכיב תיאופורי, למשל כחלק משם אביהם של "נתינים" (גבעונים) השבים בתוך גולי בבל, יחד עם מנהיגם זרובבל לירושלים ולחבל יהודה (בְּנֵי בַרְקוֹס,[4] בעזרא, ב', נ"ג). קוסגבר וקוסמלך, הם שמותיהם של מלכי אדום בתקופה האשורית. שמות כמו: שובנקוס, קוסבנה, פגעקוס, קוסנדב, קוסענל (חותמתו "לקוסענל עבד המלך" נמצאה בתל-חליפה ליד אילת) וקוסא, מהווים דוגמאות טובות להופעת שמו של אל זה בידי שבטי האדומים. שמות הגברים, במסמך הנישואים ממרשה - בירת אדום בתקופה ההלניסטית, גם הם מכילים את הרכיב "קוס". גם שמות ממכתבי ערד מהתקופה הפרסית מכילים את שמו כרכיב תיאופורי.[5]

ארכאולוגיה וממצאים אפיגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירדן, סמוך לגבול הסעודי, נתגלו ממצאים ארכאולוגיים במקום הנקרא ג'בל אל-קוס (1926,Alois Musil), המרמזים כי האל קוס חדר לפנתיאון האלים האדומיים כנראה מעט לפני תחילת המאה ה-8 לפנה"ס (BARTLETT 1989; KNAUF 1992) בעת יסוד הממלכה האדומית. אל זה נחשב לאל ראשי בתקופת השלטון הפרסי. תקופה זו אופיינה בנאמנות לאל לאומי שהיוותה מעין פיצוי נפשי בעקבות אובדן העצמאות המדינית. ניתן לראות באותה תקופה שתופעה זו לא פוסחת גם על מאמיני האל יהוה.[6]

הרבה לפני קיום הממלכה האדומית כבר היה ניתן לזהות ממצאים המעידים על נוכחותו של האל קוס בפפירוס האריס א המכיל את סיכומי מסעות המלחמה של רעמסס השלישי (1151–1182 לפנה"ס) נמסר על מערכתו נגד השסו של שעיר (שבנחלת האדומים).

בכתובת האדומית מחורבת עוזה, הכתובה בכתב אדומי שנמצאה בשנת 1982 מוזכר שמו של האל קוס.[7]

שמות תאופוריים המזכירים את קוס במערת הקבורה הצידונית במרשה
משמאל למטה: קוסבנה (שם אדומי) בן אמויוס (שם בעל זיקה פיניקית ומצרית) בן ססמי (שם פיניקי)[8]
משמאל: "בשנה השניה בדיסטרוס. (קבר) סבו בת קוסנתן". השם סבו עשוילהתקשר לשורש צ־ב־ע, כמו בשם האדומי "צבעון"[9]

במערת הקבורה הצידונית במרשה נמצאו, לעתים כחלק מהשושלות הפיניקיות, שמות הנושאים את שם האל, כמוΚΟΣΝΑΤΑΝΟΣ או ΚΟΣΝΑΤΑΝΟΥ (קוסנתן)[10] ו־ΚΟΣΒΑΝΟΥ (קוסבנה).[11]

יוסף בן מתתיהו מזכיר את שמו של קוסטובארוס צאצא למשפחת כוהנים שעבדו את האל "קוז" (κοζε). ובכתובת נבטית ממדאאן סאלח מופיע הכיתוב: "קוסנתן", וכך גם בכתובות שמיות בהן מופיעים השמות "קוסעדר", "קוסבנה" ו"קוסברך".[8] מושל אדום ועזה בזמן מלכותו של הורדוס נקרא קוסטובר.

הקבלה לאלים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרבה לאלוהי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר חוקרים[12][13] העלו טענות בדבר קרבה או זהות בין יהוה ובין האל קוס, אף שהעיסוק בנושא אינו נפוץ. נימוקיהם העיקריים של תומכי הקִרבה/זהות בין האלים הם:

  1. רמיזות בשמות פרטיים מקראיים ישראליים/יהודאיים: באחת מרשימות-הלויים שמזכירה באחד הפסוקים את "עובד אדום", מוזכר בפסוק הקודם: "קושָיהו",[14] המסתיים עם סיומת תיאופורית יהודאית והפותח עם אותה קידומת תיאופורית שאיתה מסתיים גם השם שאליו מיוחסת במקרא משפחת הנביא נחום: "אלקוש".[15] כמו כן, לאור השם האדומי "קוסא" – שנמצא באיזושהי כתובת (ראו למעלה בפתיח)[דרושה הבהרה] – ראויה לציון גם העובדה כי, השם המקראי "ישבקשה" משבט לוי[16] ו"יוֹשביָה"[17] פותחים עם אותה קידומת, בסיום תאופורי המוקדש, כנראה, לקוס בשם הראשון, וליהוה בשם השני.[דרושה הבהרה]
  2. פירוש שם המילה "קוס" (قوس) בערבית[דרושה הבהרה] הוא 'קשת' (הן בהקשר של חץ וקשת והן של קשת בענן). במקרא היא מופיעה בהקשר של עשו (אבי אדום)[18] ובהקשר של כבוד ה'.[19][דרושה הבהרה]
  3. המקרא מציין בכמה מקומות את הקשר, שבין ה', לבין שעיר ואדום – נחלת האדומים,[20] וכן מ"תימן"' (הדרום),[21] המתקשר לתימן – המקושר לסבו עשו[22] ולארץ אדום.[23] באחת הכתובות העבריות מכונתי'לת עג'רוד המתוארכת לתקופת ממלכת ישראל, נמצא שם ה' צמוד למילה "תימן".
  4. המקראמצביע על אחוה משפחתית מובהקת בין יעקב-ישראל לבין עשו-אדום,[24] ואף מרבה לגונן על העם האדומי,[25] ואין זה מן הנמנע כי ההגנה המקראית הגיעה גם על רקע של אחוה תאולוגית.
  5. ממצאים ארכאולוגיים של אתרים אדומיים, כגון תל מרשה, מצביעים על נקודות דמיון בין הפולחן היהודאי לבין פולחן האדומים בני התקופה; למשל: הם היטהרו במקוואות, ערכו כתובה, ואף נימולו.

עם זאת, קיימים גם טיעונים הפוכים נגד הזיהוי:

  1. אמנם, בניגוד לאלוהויות הראשיות של העמים המוזכרים במקרא (כגון בעל, מלך, כמוש, עשתרת ודגון), הכתובים המקראיים אינם נוקבים מפורשות בשמה של האלוהות האדומית (אם נתעלם מהרמיזות המצוינות בסעיף 1 ובסעיף 2); ואולם גם בלי לציין במפורש את שמה, עצם פולחנה כן מוזכר במקרא כעבודה זרה.[26] אם כי, על פי המחקר, אזכור זה הוא מלאכותי ומאוחר.[27]
  2. אין זה מן הנמנע כי, לא רק סופרי דברי הימים (כנ"ל) – אלא גם הנביא עובדיה, שולל את האלוהות האדומית – תוך שהוא מצידו עושה זאת על ידי איזשהו משחק-מילים שנון אשר בין השאר גם לועג במרומז לשמה: "והיה בֵּית-...עשו לְקַש"[28] – כשלכך יש להשוות גם את השם הפרטי המקראי "ישבקָשה", בדומה אל משחקי-מילים מקראיים מקבילים הלועגים לשמותיהן – של האלוהות המואבית כמוש ("ובוש מואב מכמוש"[28]) – ושל האלוהות הכנענית בעל (שבשמה מסתיימים שמו של "אִשבעל"[29] ו"ירובעל",[30] הנקראים גם "איש בושת"[31] ו"ירובשת"[32]).

אלים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמיון צלילים, כמו גם פעפוע תרבותי – שבקע מהסביבה האדומית שעבדה את קוס במקדש הנבטי שבהר התנור שבירדן, הביאו בסופו של דבר את הערבים הקדומים (שהתגוררו באזור מוזדליפה שליד העיר מכה שבחצי האי ערב) לזהות את קוס עם האלוהות הערבית הטרום-איסלאמית "קוזח" (قزح) שאותה הם עבדו.[דרוש מקור]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ernst Axel Knauf, "Qôs", in Karel van der Toorn, Bob Becking, and Pieter W. van der Horst (eds.), Dictionary of Deities and Demons in the Bible (DDD), 2nd ed., Leiden: Brill, 1999, pp. 674-677

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, מוסד ביאליק, 1992, עמ' 213–218; הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 343–347.
  2. ^ Hayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 122-123
  3. ^ אנציקלופדיה מקראית, הערך על השם המקראי "ברקוס". במקרא, האות ק' שבשם זה מנוקדת בחולם; זאת נוכח העובדה, שבעברית קיימת תופעת כיווץ דיפתונגים, שבעקבותיה מילים שמיות - שמכילות את הדיפתונג /au/ - כגון המילים הערביות yaum sˤaum qaul θaur וכדומה, הופכות בעברית אל "יוֹם צוֹם קוֹל שׁוֹר" וכדומה - עם חולם כתנועה יחידה בכל מילה כזו. תופעת חילופי חולם-שורוק ידועה אף היא במקרא, למשל בספר משלי, פרק ל"א, פסוק א', לעומת פסוק ד'.
  4. ^ משמעו בארמית "בן־קוס"
  5. ^ יוחנן אהרוני, כתובות ערד, מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 1986, פרק "האוסטרקונים הארמיים מתל ערד" מאת יוסף נוה, עמ' 177, 184, 190, 195-196, 204
  6. ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 333-334
  7. ^ יצחק בית אריה, שעירי אדום, עת־מול: עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, גליון 69, אוקטובר 1986, באתר "מקראנט"
  8. ^ 1 2 John P. Peters, Hermann Thiersch, Painted Tombs in the Necropolis of Marissa (Marêshah), Committee of the Palestine Exploration Fund, 1905, עמ' 44
  9. ^ John P. Peters, Hermann Thiersch, Painted Tombs in the Necropolis of Marissa (Marêshah), Committee of the Palestine Exploration Fund, 1905, עמ' 41, 46
  10. ^ John P. Peters, Hermann Thiersch, Painted Tombs in the Necropolis of Marissa (Marêshah), Committee of the Palestine Exploration Fund, 1905, עמ' 44, 54
  11. ^ John P. Peters, Hermann Thiersch, Painted Tombs in the Necropolis of Marissa (Marêshah), Committee of the Palestine Exploration Fund, 1905, עמ' 46
  12. ^ .Martin Rose, "Yahweh in Israel - Qaus in Edom?", Journal for the Study of the Old Testament 4 (1977), pp. 28-34.
  13. ^ Lévi Ngangura Manyanya. (2009). La fraternité de Jacob et d'Esaü (Gn 25-36): quel frère aîné pour Jacob? Labor et Fides, p. 257-258
  14. ^ דברי הימים א', ט"ו, י"ז
  15. ^ נחום, א', א'
  16. ^ דברי הימים א', כ"ה, ד'
  17. ^ דברי הימים א', ד', ל"ה
  18. ^ בראשית, כ"ז, א'
  19. ^ "את-קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני ובין הארץ" (בראשית, ט', י"ג), "כמראה הקשת אשר יהיה בענן... הוא מראה דמות כבוד ה'" (יחזקאל, א', כ"ח), "כְּקש נידף קשתו... אני ה'" (ישעיהו, מ"א, ב'), "כי דרכתי לי יהודה קשת" (זכריה, ט', י"ג), "דָּרַךְ קשתו" (איכה, ב', ד'; איכה, ג', י"ב), קשתו דָּרַךְ" (תהלים, ז', י"ג)
  20. ^ "ה' מסיני בא – וזרח משעיר למו" (דברים, ל"ג, ב'), "ה' בצאתך משעיר – בצעדך משדה אדום" (שופטים, ה', ד').
  21. ^ "אלוה מתימן יבוא" (חבקוק, ג', ג')
  22. ^ בראשית, ל"ו, י"א
  23. ^ בראשית, ל"ו, ל"ד; יהושע, ט"ו, א'; ירמיהו, מ"ט, ז'; יחזקאל, כ"ה, י"ג; עמוס, א', י"ב; עובדיה, א', ט'.
  24. ^ בראשית, כ"ה, כ"ה
  25. ^ "לא תתעב אֲדֹמִי כי אחיך הוא" (דברים, כ"ג, ח'), "אתם עֹברים בגבול אחיכם בני עשו היֹשבים בשעיר – אל תתגרו בם... כי ירֻשה לעשו נתתי את הר שעיר" (דברים, ב', ד'), "כה אמר ה' – על שלשה פשעי מואב... על שָֹרְפוֹ עצמות מלך אדום" (עמוס, ב', ב')
  26. ^ דברי הימים ב', כ"ה, י"ד
  27. ^ Martin Rose, "Yahweh in Israel – Qaus in Edom?", Journal for the Study of the Old Testament 4 (1977), p. 30; John R. Bartlett, Edom and the Edomites, JSOTSup 77, (Sheffield: JSOT Press, 1989), p. 195.
  28. ^ 1 2 עובדיה, א', י"ח
  29. ^ דברי הימים א', ח', ל"ג
  30. ^ שופטים, ט', א'
  31. ^ שמואל ב', ב', ח'
  32. ^ שמואל ב', י"א, כ"א

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]