קוס (אל)
| תרבות | אדום |
|---|---|
| אלים מקבילים | יהוה (ישראל) |
  | |
קוֹס היה האל הלאומי של האדומים בזמן שבתם בממלכת אדום ובחבל אדומיאה. קוס מופיע כשמות תיאופורים ומוזכר כשגולי בבל שבים עם מנהיגם זרובבל לירושלים וחבל יהודה (בְּנֵי בַרְקוֹס) ספר עזרא, פרק ב', פסוק נ"ג. קוסגבר וקוסמלך - הם שמותיהם של מלכי אדום בתקופה האשורית,שמות כמו שובנקוס, קוסבנה, פגעקוס, קוסנדב, קוסענל (חותמתו "לקוסענל עבד המלך" שנמצאה בתל-חליפה ליד אילת) וקוסא מהווים דוגמה טובה לאימוץ שמו של אל זה בידי שבטי האדומים. שמות הגברים בכתובה ממרשה, בירת אדום בתקופה ההלניסטית, גם הם מכילים את התיבה קוס.
ארכאולוגיה וממצאים אפיגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בירדן סמוך לגבול הסעודי נתגלו ממצאים במקום הנקרא ג'בל אל-קוס (1926,Alois Musil) המרמזים כי האל קוס חדר לפנתיאון האלים האדומיים כנראה מעט לפני תחילת המאה ה 8 לפנה"ס (BARTLETT 1989; KNAUF 1992) בעת יסוד הממלכה האדומית, אל זה נחשב לאל ראשי בתקופת השלטון הפרסי תקופה זו אופיינה בנאמנות לאל לאומי שהוותה מעין פיצוי נפשי בעקבות אובדן העצמאות המדינית,ניתן לראות באותה תקופה שתופעה זו לא פוסחת גם על מאמיני האל יהוה . הרבה לפני קיום הממלכה האדומית כבר היה ניתן לזהות ממצאים המעידים על נוכחותו של האל קוס בפפירוס האריס א המכיל את סיכומי מסעות המלחמה של רעמסס השלישי (1151-1182 לפנה"ס) נמסר על מערכתו נגד השסו של שעיר(שבנחלת האדומים).
בכתובת אדומית מחורבת עוזה, הכתובה בכתב אדומי, ונמצאה בשנת 1982 מוזכר שמו של האל קוס[1].
הקבלה לאלים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקרים מספר טוענים להקבלה או זהות בין יהוה, האל הראשי ביהודה, לבין קוס[2], וזאת ממספר סיבות:
- בניגוד לאלוהות הראשית של עמון - המולך, ושל מואב - כמוש, התנ"ך אינו נוקב בשמו של אלוהי אדום, ואינו מרבה לדון בו או לגנות את עבודתו[3]. לעומת זאת, אומר הכתוב "לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי, כִּי אָחִיךָ הוּא" ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק ח'.
- התנ"ך מציין את מקורו של יהוה מהר שעיר, נחלת האדומים. "ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים" ספר שופטים, פרק ה', פסוק ד'.
- ממצאים ארכאולוגיים של אתרים אדומיים, כגון תל מרשה, מצביעים על נקודות דמיון בין פולחנם לפולחן היהודאי בן התקופה. הם הטהרו במקוואות, ערכו כתובה, נמנעו מצלמיות ונימולו.
נוכחותו של האל קוס בצפון ערב ובקרב הערבים הקדומים מוסברת על ידי פעפוע תרבותי שבעטיו אומץ אל זה . קשת בערבית قوس נקראת קוסן ומוסכם בן החוקרים שמילה זו היא למעשה נגזרת לשונית של השם קוס, בתנך מסמלת את בריתו של יהוה עם יושבי הארץ "אֶת-קַשְׁתִּי, נָתַתִּי בֶּעָנָן; וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ" (בראשית|ט|יג) .
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ernst Axel Knauf, "Qôs", in Karel van der Toorn, Bob Becking, and Pieter W. van der Horst (eds.), Dictionary of Deities and Demons in the Bible (DDD), 2nd ed., Leiden: Brill, 1999, pp. 674-677
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יצחק בית אריה, שעירי אדום, עת-מול : עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, גליון 69, אוקטובר 1986, באתר "מקראנט"
- ^ Martin Rose, "Yahweh in Israel - Qaus in Edom?", Journal for the Study of the Old Testament 4 (1977), pp. 28-34
- ^ החריג המובהק היחיד לכך הוא בספר דברי הימים ב', פרק כ"ה, פסוק י"ד, שם מוזכרת עבודת אלהי אדום כעבודה זרה. על פי המחקר אזכור זה הוא מלאכותי ומאוחר (ראו: John R. Bartlett, Edom and the Edomites (JSOTSup 77), Sheffield: JSOT Press, 1989, pp. 194-200; ברטלט עצמו אינו מזהה את קוס עם יהוה, אך מניח את קיומה של זיקה בין הדת האדומית והיהודאית).
