קופת גמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קופת הגמל מהווה את אחד מאפיקי החיסכון הפנסיוני הזכאים להטבות המס המוגדרות בחוק, וניתן להפקיד אליה את כספי החיסכון הפנסיוני, באותו האופן שמתבצעות ההפקדות לקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים.

עד שנת 2006 שימשו קופות הגמל גם לצורך חיסכון לטווח הבינוני, כשהכספים המופקדים בהן הופכים לנזילים 15 שנים לאחר ההפקדה הראשונה בקופה. כספים שהופקדו בקופות גמל החל מה-1 בינואר 2006, ניתנים למשיכה רק אחרי גיל 60.

קופות גמל בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולתן של קופות גמל בישראל מוסדרת במספר חוקים. שני העיקריים שבהם:

בהתאם לחוק הפיקוח, קופת גמל היא שם כולל לקבוצת מכשירי חסכון לטווח בינוני או ארוך. בין המכשירים ניתן למנות קופת גמל לתגמולים, קרן השתלמות, קרן מחלה, פיצויים וקרן פנסיה. עם זאת, בציבור המינוח "קופת גמל" משמש כמינוח העממי ל"קופת גמל לתגמולים".

המפקיד בקופת הגמל מכונה "עמית", והוא יכול להיות חוסך עצמאי, המצטרף אל קופת הגמל בלי קשר לעבודתו, או עמית שכיר שתשלומיו לקופת הגמל מבוצעים בידי מעסיקו. מדינת ישראל מעודדת חיסכון בקופות גמל ומעניקה הקלות במס הכנסה על הפקדה בקופה: ניכוי ממס וזיכוי ממס לעובד על הפקדתו בקופה, ופטור ממס להפקדת המעביד (בגבולות תקרה).

מבחינה משפטית, קופת גמל היא סוג של נאמנות. קופת גמל היא מאגר נכסים המוחזק על ידי נאמן (החברה המנהלת) לטובת נהנים (העמיתים).[1] לפיכך, לעמיתים יש זכות קניינית שביושר בנכסי הקופה.

לכל קופת גמל יש תקנון, שהוא החוזה המחייב בין הקופה לבין העמיתים.[2] זאת, בניגוד למשל לתוכניות ביטוח (כגון ביטוח מנהלים), שבהן נכרת חוזה נפרד בין כל מבוטח לבין המבטח.

משיכת הכספים מהקופה כפופה לתנאים שבשני מקורות:

  • תקנון הקופה
  • פקודת מס הכנסה והתקנות שהותקנו מכוחה.

דוגמה: כספים שהופקדו בקופת גמל לעצמאים לפני שנת 2006 ניתנים למשיכה לפי המוקדם מבין השניים: 15 שנה לאחר ההפקדה הראשונה בקופה, או בגיל פרישה. כספים שהושקעו החל ב-1 בינואר 2006 ניתנים למשיכה החל מגיל 60 בלבד. ניתן למשוך כספים לפני המועדים הנ"ל עם תשלום מס הכנסה של 35% על היתרה שצבר העמית. במשיכה הונית של כספים בגיל פרישה, הרווחים שנצברו פטורים ממס רווחי הון (בניגוד לתוכניות חיסכון אחרות, שבהן חל מס של 25% על הרווח הריאלי).

רווחי הקופה נובעים מהשקעות המבוצעות בידי מנהליה. מן העמיתים גובה הקופה דמי ניהול קבועים מהיתרה שנצברה לזכותם. דמי הניהול אינם תלויים בתשואות הקופה, וזאת על מנת למנוע השקעות מסוכנות מצד מנהליה אשר היו יכולות להגדיל את תמלוגיהם.

קופות הגמל מאפשרות השקעת כספי הקופה במגוון רחב של מסלולים לבחירת החוסך, ומאפשרות השקעה של עד 100% מהכספים בשוקי ההון השונים. מסלול נוסף שמציעות קופות הגמל הוא מסלול ה-IRA, המאפשר לחוסך לנהל את כספי הקופה באופן עצמאי, לקנות ולמכור ניירות ערך, וליהנות מהטבות מס משמעותיות ועמלות נמוכות.

עמית יכול לבחור להעביר את ניהול קופת הגמל שבבעלותו לחברה מנהלת אחרת בכל עת שיבחר, וזאת מבלי למשוך את הכספים או להפסיק את ניהולם.

מתחילת 2008 ניתן להפקיד כספים בקופות גמל משני מסלולים:

  • קופת גמל לא משלמת לקצבה - קופה ממנה לא ניתן למשוך ישירות כספים שהופקדו בה, למעט כספים ממרכיב הפיצויים, אלא על ידי העברתם לקופת גמל משלמת לקצבה.
  • קופת גמל משלמת לקצבה - קופה שניתן למשוך ממנה ישירות את החיסכון שהצטבר כקצבה, בהתאם לתקנון שלה. סכום הקצבה החודשית תלוי בסכומים שנחסכו, במין העמית, במסלול הקצבאות שנבחר ובמועד הפרישה.

קודם לתחילת 2008 ניתן היה להפקיד כספים גם בקופות גמל הוניות. כספים אלה ניתן למשוך בסכום חד-פעמי, כאשר מתקיימים התנאים המתירים משיכה.

הפניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סעיף 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005, ס"ח 889 (להלן: חוק קופות הגמל).
  2. ^ סעיף 16(ג) לחוק קופות הגמל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]