קוצק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קוצק
Kock

POL Kock COA.svg
סמל העיר

Kock lubelskie centrum miasta 01.jpg
מרכז העיר
מדינה פוליןFlag of Poland.svg  פולין
פרובינציה לובלין (פרובינציה)POL województwo lubelskie flag.svg  לובלין
שטח 16.78 קמ"ר
תאריך ייסוד המאה ה-10
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה

3,484 (2008)
קואורדינטות 51°39′N 22°27′E / 51.650°N 22.450°E / 51.650; 22.450קואורדינטות: 51°39′N 22°27′E / 51.650°N 22.450°E / 51.650; 22.450
אזור זמן UTC +1
http://kock.pl/

קוֹצְקפולנית: Kock) היא עיירה במזרח פולין, השוכנת בנפת לוקוב שבמחוז לובלין. העיירה ממוקמת כ-45 ק"מ צפונית ללובלין, כ-120 ק"מ מדרום מזרח לוורשה וכ-20 ק"מ מראדזין. אוכלוסייתה מנתה 3,484 איש (נכון ל-2008).

קוצק נוסדה במאה ה-10, וקיבלה זכויות עיר ב-1417. קוצק היא עיירה קטנה ושקטה, המרוחקת ממסילות הרכבת ומערים אחרות. במשך שנים ארוכות התנהלה התחבורה מקוצק לערים אחרות דרך ראדזין בעגלות סוסים. נתונים אלו גרמו לכך שהעיירה לא התפתחה באוכלוסייתה ובבנייניה. רוב בתי העיירה עשויים מעץ. כמה קרבות מפורסמים התנהלו באזור קוצק בשנת 1809.

יהודי קוצק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-17 נוסדה הקהילה היהודית בעיירה. במאה ה-19 הפכה העיירה למרכז חשוב של תנועת החסידות, כאשר ר' מנחם מנדל מקוצק, הרבי מקוצק, קבע בה את ביתו. בעקבותיו הגיעו לעיירה יהודים רבים מפולין ואף מחוצה לה. ר' מנחם מנדל נפטר ב-1859, אולם צאצאיו המשיכו לגור בקוצק.

בין מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-3,000 יהודים, כ-40% מתושביה, והתקיימה בה פעילות ציונית, פעילות של הבונד ופעילות של אגודת ישראל, שהפעילה במקום ישיבה. כמו כן, פעלו בה בית ספר עברי מרשת תרבות ובית ספר מרשת בית יעקב.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת מלחמת העולם השנייה הופצצה העיירה בידי הגרמנים, כאשר כתוצאה מכך נהרגו בה 15 יהודים. לאחר שיהודי העיירה נמלטו ברובם לכפרי הסביבה, בזזו הפולנים המקומיים את בתיהם וחנויותיהם בעיירה. עם כניסת הגרמנים לעיירה ב-9 בספטמבר 1939, העלו באש את בית הכנסת הגדול בה, וחטפו יהודים שמצאו לעבודות כפייה. בהמשך, הועברו לעיירה כ-1,100 יהודים מכפרי הסביבה, ומספר יהודי המקום הגיע לכ-3,000 איש, כאשר רבים מתוכם מתו מרעב וממגיפות.

בשנת 1940 הסדירו הגרמנים את עבודות הכפייה של יהודי העיירה, ובחורף 1942-1941 סרקו את בתי היהודים בעיירה בחיפוש אחר פרווה וזהב, תוך ביצוע מעשי רצח. בקיץ 1942 רצחו אנשי גסטאפו 17 יהודים בעיירה, ובהמשך, נצטווה היודנרט המקומי למסור לגרמנים 200 יהודים, שנרצחו במגרש בעיירה.

באוגוסט 1942 החל שילוחם של יהודי העיירה למחנות ההשמדה, עם העברת כ-100 משפחות פליטים לפרצ'ב, ומשם לטרבלינקה. יתר יהודי העיירה גורשו בסוף אוגוסט ללוקוב, וכ-120 היהודים שנותרו בעיירה שוכנו בגטו קטן שהוקם בה, בו הועסקו באיסוף ובמיון רכוש המגורשים. ב-27 בספטמבר 1942 גורשו גם הם ללוקוב, ומשם שולחו תוך מספר ימים לטרבלינקה.

היהודים הבודדים מהעיירה ששרדו את השואה, ושבו אליה, עזבו אותה במהרה, לאחר שאחד מהם נרצח בידי פולנים לאומנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]