קוקברה

קוקברה
קוקברה צוחקת
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	כחלאים
תת־סדרה:	שלדגיים
משפחה:	שלדגיים
תת־משפחה:	שלדגי עצים
סוג:	קוקברה
שם מדעי
Dacelo ‏לייך, 1815

Dacelo novaeguineae - קוקברה צוחקת

Dacelo leachii - קוקברה כחולת-זנב

קוּקברה (שם מדעי: Dacelo) הוא סוג של עוף גדול ממשפחת השלדגיים, המצוי באוסטרליה ובגינאה החדשה. השם קוקברה (אנגלית: Kookaburra) מושאל משפת ילידי אוסטרליה, הוירדג'ורי , בה נקראת הקוקברה – גוגוברה (guuguubarra) – שהיא אונומטופאה המחקה את קריאתה. הקוקברה מפורסמת בזכות קריאתה הייחודית, הרמה באופן יוצא מן הכלל. קריאתה של "הקוקברה הצוחקת" דומה לצחוק מהדהד ומעט היסטרי של אדם. לעומתה, קריאתה של "הקוקברה כחולת-הזנב" נשמעת כצחוק נשבר ומטורף.

הקוקברה היא קרניבורית הניזונה מלטאות, נחשים, חרקים, עכברים ובשר נא. הציפורים החיות ביישובי אדם מואילות לעיתים לאכול מתת מזון מכף יד מושטת, ואף תאכלנה בשר בעודו נצלה על גבי המנגל, אם זה נותר ללא השגחה. היא מתרבה בשבייה בקלות ואם נוטלים גוזלים מן הקן ניתן לגדלם כחיות מחמד. אולם, יש המתקשים להזינן במזון המועדף עליהן, עכברים ובשר נא. קריאותיהן עשויות להפוך למטרד והן דורשות כלוב רחב ידיים בו תוכלנה לפרוש כנפיים. יחד עם זאת, בתנאי גידול נכונים הקוקברה היא ציפור מחמד נוחה.

מאפיינים

צבעיה של הקוקברה סולידיים יחסית לשלדגים אחרים. הראש והחזה בצבע בז' או לבן ואילו הכנפיים והגב חומים. על החזה פסים אפורים בהירים ונקודות כחלחלות. לזכרים לעיתים יש צבע כחול מעל בסיס הזנב. לשני הזוויגים זנב חום אדמדם עם פסים שחורים וקצה לבן. מאחורי כל עין פס כהה. המקור עבה וכבד וצורתו מזכירה צורה של סירה. הנקבה גדולה מעט מהזכר.

תת-מינים

• קוקברה צוחקת (Dacelo novaeguineae) – תחום תפוצה טבעי במזרח אוסטרליה, מין פולש בדרום-מזרח אוסטרליה.
• קוקברה כחולת-זנב (Dacelo leachii) – צפון אוסטרליה, דרום גינאה החדשה.
• קוקברה מנומרת (Dacelo tyro) – איי ארו, דרום גינאה החדשה.
• קוקברה אדומת-בטן (Dacelo gaudichaud) – שפלות גינאה החדשה, האי סיבאי.

התנהגות

זוגות הקוקברה הם מונוגמיים ומתחברים לכל החיים. לכל זוג יש טריטוריה שבה הוא חי יחד עם כמה מצאצאיו המתבגרים שמשמשים כעוזרים המסייעים בדגירה על הביצים, בחימום הגוזלים, בהאכלתם ובהגנה על הטריטוריה. הם עוזבים את הוריהם בערך בגיל ארבע. הקוקברה ידועה בשם "השעון המעורר של הבושמן". הקריאה שלה מאוד רמה, ולרוב מבוצעת על ידי משפחה בשעות השחר או הדמדומים. הקריאה היא דרך לפרסום נוכחות בטריטוריה. הם נמצאים בטריטוריה כל השנה וכל המשפחה משתתפת בשמירה על הטריטוריה.

תזונה

על אף היותה סוג של שלדג, הקוקברה אוכלת יותר זוחלים ומכרסמים מאשר דגים. גם צפרדעים מהוות חלק מהתפריט. היא גונבת מזון מפיקניקים ולעיתים אף חוטפת בשר ישר מהמנגל. הקוקברה עומדת על ענף בשקט וללא תנועה וממתינה לטרף פוטנציאלי. כאשר היא מבחינה בטרף, היא צוללת לקרקע, נוחתת לידו ותופסת אותו במקור. היא מעופפת עם הטרף במקור אל ענף ומטיחה את הטרף בענף כמה פעמים על מנת להרוג אותו ולרכך את הטרף (לשבור את העצמות). לעיתים היא מפילה נחשים מהאוויר על מנת "לרכך" אותם. הטרף נבלע בשלמותו עם הראש תחילה.

רבייה

הקוקברה מתרבה בחורף. הם מקננים בחורים גדולים בעצים, וחוזרים לקנן באותו עץ שנה אחר שנה. כשישה שבועות לפני מועד הטלת הביצים הזכר מתחיל בחיזוריו אחר הנקבה על ידי האכלתה בפריטי מזון שונים. גם נקבות אחרות במשפחה עשויות להטיל ביצים בקן של הזוג הראשי במשפחה. כל החברים במשפחה מפתחים "כתם דגירה" בבטנם (אזור בבטן חשוף מנוצות ועשיר בכלי דם). הגוזלים מטופלים על ידי ההורים ובני המשפחה האחרים גם לאחר שהם פורחים מהקן.

תפוצה

אוסטרליה, טסמניה וניו זילנד. אזור התפוצה הטבעי הוא רק במזרח ובדרום אוסטרליה. בשנת 1897 הובאה הקוקברה לקצה הדרום מערבי של היבשת ובשנת 1905 הוא הובא לטזמניה. היו כמה ניסיונות לייבא את הקוקברה גם לניו זילנד, אך האוכלוסייה התבססה רק בעיר אוקלנד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קוקברה בוויקישיתוף

• קוקברה, באתר ITIS (באנגלית)
• קוקברה, באתר NCBI (באנגלית)
• קוקברה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• קוקברה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• קוקברה, באתר GBIF (באנגלית)
• קוקברה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קריאת הקוקברה באתר הגנים הבוטניים האוסטרליים הלאומיים.