קוקברה צוחקת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןקוקברה צוחקת
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: כחלאים
תת־סדרה: שלדגיים
משפחה: שלדגיים
סוג: קוקברה
מין: קוקברה צוחקת
שם מדעי
Dacelo novaeguineae
ארמן, 1783
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוקברה צוחקת (שם מדעי: Dacelo novaeguineae) הוא מין של שלדג מהסוג קוקברה, שידוע בשל קריאתו דמוית הצחוק. מאופיין בחד-צורתיות זוויגית. תחום תפוצתו הטבעי היה במזרח אוסטרליה, אך הוא הובא לניו זילנד, מערב אוסטרליה וטסמניה. הקוקברה הצוחקת התגלתה לראשונה בשנת 1783 על ידי חוקר הטבע הצרפתי ג'ון הרמן, ושמה בא משפת הוויראדהורי, שפה אבורג'ינית שנכחדה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה של הקוקברה הוא כ-45 ס"מ. גופה לבן או בצבע קרם, ורצועה חומה מתמשכת ממקורה עד לעיניה ולחלק העליון של ראשה. הכנפיים חומות עם כתמים כחולים. הזנב בצבע אדום-כתמתם, עם פסים בצבע חום כהה, בעוד המקור שחור בצדו העליון וורוד בצדו התחתון.

קריאתה של הקוקברה דומה לצחוק היסטרי (ומכאן שמה), והיא משמשת להכרזת טריטוריה. הקריאה מתחילה בצחוק נמוך, דמוי שיהוק, ובהמשכה הקוקברה זורקת את ראשה לאחור ו"צוחקת" היסטרית. לעיתים קרובות פרטים אחרים מצטרפים לקריאה, ואם קבוצה יריבה עונה לה, כל הקוקברות בקבוצה המשפחתית המקומית ממלאות את האזור בקריאות דמויות צחוק.

בתי הגידול המועדפים על הקוקברה הם מקומות עם עצים (חורשות, יערות ופארקים), והקוקברות חיות שם בקבוצות משפחתיות; לרוב הפרטים הכלולים בהן מסייעים בדגירה על הביצים, בהאכלת הגוזלים ובחימומם. הקוקברות ניזונות מחרקים גדולים, תולעים, סרטנים[2], נחשים, לטאות, עופות קטנים, עכברים ויונקים קטנים. את טרפן הן צדות כמו השלדגים: הן יושבות על ענף או חוט חשמל ומחכות עד שהטרף יגיע אליהן. לאחר שהן מזהות טרף הן עטות עליו, תופסות אותו ומטיחות אותו בענף[3].

בעונת הרבייה, שמתחילה באוקטובר או בנובמבר, הזכר מחזר אחרי הנקבה על ידי כך שהוא מציע לה את טרפו האחרון, וקורא "או-או". הקן ממוקם בדרך כלל בחור בעץ, ומשמש גם את הנקבות האחרות מהמשפחה. הזכר והנקבה מונוגמיים, ומגדלים את גוזליהם ביחד. בכל תטולה יש 2 עד 3 ביצים, הדגירה נמשכת כ-24 עד 29 ימים, והגוזלים פורחים מהקן בגיל 33–39 ימים[3]. אם יש מעט מזון, הביצה השלישית בתטולה קטנה יותר מהאחרות, והגוזלים האחרים בקן תוקפים אחד את השני עם קרסים שיש להם בלסתם התחתונה; לעיתים הם אף הורגים את הגוזל הקטן יותר. לעומת זאת, ריבים בדרך כלל לא מתרחשים כשיש שפע של מזון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוקברה צוחקת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]