קוקינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוקינו
Кокино
פסגת טאטיצ'ב קאמן
פסגת טאטיצ'ב קאמן
מידות
קוטר 100 מ'[1][2]
גובה מעל פני הים 1,013 מ'[1][2]
היסטוריה
תקופות תקופת הברונזה, תקופת הברזל
אתר ארכאולוגי
התגלה 2001
מיקום
מדינה מקדוניה הצפוניתמקדוניה הצפונית  מקדוניה הצפונית
קואורדינטות 42°15′49″N 21°57′13″E / 42.26361111°N 21.95361111°E / 42.26361111; 21.95361111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קוקינומקדונית: Кокино) הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברונזה שנמצא במקדוניה הצפונית, כ-24 ק"מ מהעיירה קומאנובו,[3] וכ-6 ק"מ מהגבול מקדוניה הצפונית-סרביה. האתר נמצא בפסגת טאטיצ'ב קאמן (Татиќев камен) ומשקיף על הכפר קוקינו (מק').

האתר התגלה ב-2001 על ידי הארכאולוג יוביקה סטנקובסקי, מנהל המוזיאון הלאומי בקומאנובו.[4][5][6] ב-2002, יוביקה סטנקובסקי יחד עם ג'ורה סנב פרסמו את הטענה כי האתר מכיל "מצפה ומקלט מגלתי" (мегалитска опсерваторија и светилиште).

האתר הארכאולוגי הרחב יותר של קוקינו משתרע על שטח של כ-30 דונם. הממצאים הארכאולוגיים העתיקים ביותר מתוארכים למאה ה-19 לפנה"ס, המתאימים לתקופת הברונזה האירופית הקדומה. ממצאים אלו הראו סימנים שבו שימשו בהם לעבודה לתקופה שבין המאות ה-19 לפנה"ס עד ה-7 לפנה"ס. רוב הממצאים מתוארכים לאמצע תקופת הברונזה (בערך המאות ה-16 לפנה"ס עד ה-14 לפנה"ס, כאשר בעיקר נמצאו כלי קרמיקה, רחיים, מספר תבניות ותליון.[7] ב-2009, נמצאו ממצאים שמתוארכים לתקופת הברזל.[8] שרידי כלים מלאים נמצאו כשהם מונחים בסדקי סלעים, מה שהביאה בטעות לפרשנות כי האתר הוא "הר קדוש".

יש להבדיל בין "המצפה המגלתי" של קוקינו לבין האתר הארכאולוגי של קוקינו הרחב. האתר הארכיאו-אסטרונומי הנתבע הוא בשטח משולב של כ-5000 מ"ר והוא מורכב משני רציפים עם הפרש גובה של כ-19 מטר. טענת האתר המייצג מצפה כוכבים אסטרונומי הושמעה על ידי יוביקה סטנקובסקי ועל ידי ג'ורה סנב ב-2002. על פי פרשנות זו, האתר כולל סמני אבן מיוחדים המשמשים למעקב אחר תנועת השמש והירח באופק המזרחי. המצפה השתמשה בשיטה של תצפית נייחת, סימון עמדות של השמש בחורף ובקיץ כנקודת היפוך, וכמו כן את נקודת השוויון. ארבעה מושבי אבן או "כס" מונחים בשורה על הרציף התחתון. לטענת סנב, גוש האבן עם סימון על הרציף העליון מסמן את כיוון הזריחה, כאשר האדם מביט מאחד מושבי האבן.[9][10] קוקינו הוזכר בקצרה על גבי פוסטר שנעשה על ידי נאס"א בפורום החינוך לחיבור שמש-ארץ ב-2005,[11][7][12] אם כי בסקר שנערך לאחרונה לגבי "מצפים" עתיקים, האתר קוקינו תואר כי הוא "מקרה בעייתי במיוחד".[13]

המשרד להגנת מורשת ותרבות של משרד התרבות של מקדוניה הצפונית הכריז על האתר כ-"רכוש תחת הגנה זמנית" ב-13 בנובמבר 2008 (החלטה מס' 08-1935/6). ב-2009, הכריזה שרת התרבות אליזבטה קנצ'קה-מילבסקה כי קוקינו יהיה "אחד מסדרי העדיפויות של תוכנית משרד התרבות לשנת 2009".[8] ב-30 בינואר 2009, נרשם כאתר מורשת עולמית מיועד של אונסק"ו.[14] לאחר מינויו הרשמי ב-2011 להצטרפות לרשימת המורשת העולמית, נדחה תיק המועמדות של האתר קוקינו מפני שמספר נקודות התצפית והסמנים האפשריים עשויים להצביע על יישור אסטרונומי במקרה.[15]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Cenev, Gjore (2002), Мегалитска обзерваторија на Кокино, Муѕејски Гласник, Народен Музеј на Куманово, vol. 7-9, 2002, 49 – 68.
  • Cenev, Gjore (2004), The Sky Over Macedonia, MKC, p 38-40, 85-114, Skopje.
  • Cenev, Gjore (2007), Archeo-Astronomical Characteristics of the Kokino Archaeological sites, Astrophysical Investigations, Institute of Astronomy at Bulgarian academy of science, no 9, Sofija.
  • Cenev, Gjore, Megalithic observatory Kokino, Publications of the Astronomical Observatory of Belgrade, Vol. 80, p. 313-317
  • Stankovski Jovica (2002), Татиќев Камен – мегалитска опсерваторија и светилиште, Музејски гласник бр.7 - 9, Народен музеј - Куманово, 29-39.
  • Stankovski, Jovica (2003) Три мегалитни споменици во кумановскиот регион, Пирајхме 2, Народен Музеј Куманово.
  • Stankovski, Jovica (2007), Кокино - светилиште и стара опсерваторија, Зборник посветен на К. Јорданов, Институт по тракологија, Sofija.
  • Volcevska, Biljana, Kokino, Megalithic Ancient Observatory, World Heritage Studies, Cottbus 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוקינו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Kokino - Macedonia, web.archive.org, ‏2007-06-06
  2. ^ 1 2 Culture - Republic of Macedonia, web.archive.org, ‏2012-07-17
  3. ^ Coordinate Distance Calculator, boulter.com
  4. ^ According to the Macedonian Archaeological Association МАНД (אורכב 04.03.2016 בארכיון Wayback Machine), Jovica Stankovski (Јовица Станковски), born 13 January 1948 in Kumanovo, diploma in mechanical engineering in 1975, diploma in art history and archaeology in 1986, from 1999 to 2003 director of the national museum in Kumanovo.
  5. ^ Ancient, observatory, megalithic, Kokino, archaeoastronomy | Ancient Observatory Kokino, web.archive.org, ‏2018-05-25
  6. ^ Megalithic observatory Kokino, web.archive.org, ‏2008-06-08
  7. ^ 1 2 Makedonské Kokino: podle NASA světová senzace hned po Stonehenge, iDNES.cz, ‏2012-02-15
  8. ^ 1 2 Macedonia: Iron Period Layers Revealed by Latest Archaeology Excavations at Kokino (אורכב 06.06.2009 בארכיון Wayback Machine), BalkanTravellers.com, 29 May 2009
  9. ^ Gjore Cenev, Archaeo-astronomical characteristics of the Kokino archaeological site
  10. ^ Gjore Cenev, KOKINO CALENDAR
  11. ^ Ancient Observatories - Timeless Knowledge (אורכב 22.11.2012 ב WebCite); Kokino is listed among fifteen "Ancient Observatory Sites" on this poster. This was reported in terms of "Macedonia's Megalithic Kokino Observatory Places 4th on NASA List (אורכב 15.09.2017 בארכיון Wayback Machine)" by, Marija Lazarova for Southeast European Times in Skopje (11 May 2005).
  12. ^ WebCite query result, www.webcitation.org
  13. ^ Belmonte, Juan Antonio (2015), "Ancient 'Observatories' – A Relevant Concept?", in Ruggles, Clive L. N., Handbook of Archaeoastronomy and Ethnoastronomy 1, New York: Springer, עמ' 133–145, ISBN 978-1-4614-6140-1, doi:10.1007/978-1-4614-6141-8, [T]he proposed use and precision have never been appropriately proven or tested. In addition, the site lacks any historical or ethnographical context. 
  14. ^ Archaeo-astronomical Site Kokino (אורכב 22.11.2012 ב WebCite), World Heritage Centre "Tentative List", Ref. 5413. Submitted by: Ministry of Culture of the Republic of Macedonia - Cultural Heritage Protection (30 January 2009).
  15. ^ Ruggles, Clive (2015), "Establishing the credibility of archaeoastronomical sites", Proceedings of the International Astronomical Union 11 (A29A): 97–99, doi:10.1017/S1743921316002477