קוראי מגילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוראי מגילה

קוֹרְאֵי מְגִלָּה, הֵם יְרַנְּנוּ אֶל אֵל. כִּי מְקוֹם תְּהִלָה, הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל:
אַחֲרֵי בְלוֹתִי, וַאֲנִי בְּעִיר בָבֶל. נִמְשְׁלָה עֲדָתִי, כָּאֳנִי בְּלִי חוֹבֵל. בָּא זְמַּן פְּדוּתִי, עַל יְדֵי זְרֻבָּבֶל. נִבְדְלָה קְהִלָה, מֵעֲוִּיל וּמִתְגָּאֵל. וַתְּהִי סְגֻלָּה, עִם שְׁתִיל שְׁאַלְתִּיאֵל: קוראי
בָּא דְּבַר אֲגָגִי, הֶחֱזִיק בְּפּוּר יָדוֹ. בַּאֲדָר לְהָרְגִי, נֶהְפַּךְ לְהַשְׁמִידוֹ. אֶתְּנָה הֲגִיגִי/ בּוֹ, וְאֶזְכְּרָה אֵידוֹ. וֶאֱמֶת נְקַלָה/ זֹאת לְאֵל, וְכֵן יוֹאֵל/ לַעֲשׂוֹת וְכָלָה, אַדְבְּאֵל וּמַגְדִּיאֵל : קוראי
רוֹעֲשִׁים כֶּעָשָׁן/ נִמְשְׁלוּ בְּתוֹךְ כִּבְשָׁן . בֶּן אֲגָג בְּכוּשָׁן, קָם וְשָׁב כְּבֶן בָּשָׁן. מָרְדְּכַי בְּשׁוּשָׁן, מָר דְרוֹר עֲלֵי שׁוֹשַׁן . כֵּן שְׁנַת גְּאֻלָּה, אֵל יְצַו לְדַל שּׁוֹאֵל. עַד לְבֵית תְּפִלָּה, יַעֲלוּ לְהַרְרֵי אֵל: קוראי
מַעֲשִׂים וְנִסִּים, שִׁית בְּךָ לְעֵד נֶאֱמָן. גַם בְּחִכְּךָ שִׂים, צוּף דְּבַשׁ דְבַר הָמָּן. לֵךְ שְׁתֵה עֲסִיסִים, אַחֲרֵי אֱכוֹל מִּשְמָן. אֵל זְכוֹר תְּחִלָּה, גַם שְׁנֵה בְּמִיכָאֵל. תַּחֲזוֹר חֲלִילָה, קֵץ פְּדוּת וּבָא גּוֹאֵל: קוראי

סידור "קימחא דאבישונא", בולוניא ש' (1540)

קוראי מגילה הוא פיוט לפורים שחיבר המשורר רבי אברהם אבן עזרא, המתאר בקצרה את סיפור מגילת אסתר.

מנהגים באמירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילות ספרדיות רבות נוהגות לומר פיוט זה לאחר קריאת מגילת אסתר בחג הפורים, וכן נוהגים גם בנוסח איטליה.[1] בנוסח רומניא, נהגו לומר פיוט זה בשבת זכור לפני ברכו.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה הלל סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטלי, סדר תפילות כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ד, עמ' שז.
  2. ^ מחזור רומניא, ונציה רפ"ג, דף סח, א. (עמ' 136 בסריקה באתר הספריה הלאומית).