קורבנותם אומנותם
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ד"ר אלון גן |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | עיון |
| הוצאה | |
| הוצאה | המכון הישראלי לדמוקרטיה |
| תאריך הוצאה | 2014 |
| מספר עמודים | 238 |
| עורך | תמר שקד |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 1 |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | 'ישראל כמדינת לאום' |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 9789655191493 |
| הספרייה הלאומית | 003786127 |
קורבּנוּתם – אוּמנוּתם: משׂיח קורבני לשיח ריבוני הוא ספר מאת ד"ר אלון גן העוסק בתופעת ה"קורבניות".
הספר יצא לאור בשנת 2014 בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה.
הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר עוסק במחיר שמשלמת החברה בישראל בשל "השיח הקורבני", בוחן את הגורמים לו בחברות המערביות בכלל ובישראל בפרט, ומציע פתרון מעשי. המחבר מציין במבוא כי מטרת הספר היא להבין את מאפייני ה"קסם הקרבני" ולהדגיש את ההשפעה השלילית שלו על עיצוב הזהות הישראלית[1]. הפתרון שהמחבר מציע מתמקד בלקיחת "אחריות אישית" על ידי הפרט והקולקטיב ה"מדוכא".
הספר מורכב משישה פרקים:
- המושג "קורבן" בשיח הישראלי: ממושא הערצה למושא ביקורת
- Victim ו-Sacrifice כמצבי הוויה ותודעה משתנים
- השיח הקורבני כשיח מכונן זהות קבוצתית: ארבעה מקרי מבחן
- "קורבנות כל העולם התאחדו": השיח הקורבני בהקשר עולמי
- מאפיינים וסוגיות מפתח בשיח הקורבני
- משיח קורבני לשיח ריבוני
דוד בוחבוט כתב ביקורת חיובית על הספר, וציין שהוא רלוונטי במיוחד בעולם העיון הישראלי העכשווי, משום שהוא נוגע בליבת השיח הפוסט-מודרני ומצליח לנתח בעומק את משמעותו של "שיח הקורבנות". בוחבוט גם שיבח את בהירות הניסוח הלשונית והמוסרית של המחבר, במיוחד לאור עידן התקינות הפוליטית שבו נוטים לטשטש משמעות לשונית ומוסרית[2]. בוחבוט מדגיש כי בעידן שבו ההערכה ל"אלטרנטיביות" או ל"שונה" הפכה לקיצונית ומגבילה, ספרו של גן מצליח לנתח בצורה עמוקה ומדויקת את הרבדים השונים של "שיח הקורבנות", ולהצביע על המשמעויות העמוקות והעדינות שבו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הספר באתר "כותר"
- תמצית הספר במאמר מאת המחבר גילוי דעת 2015
על הספר:
- דוד בוחבוט, "היכל הבכיינות המטהרת", השילוח, גיליון 2, דצמבר 2016
- נמרוד נוי, "די להתקרבנות המשתלטת עלינו" המגאפון, 21 בפברואר 2016
- אהוד בן עזר "על ספרו החשוב של אלון גן", 18 בינואר 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עמוד 9
- ^ דוד בוחבוט, "היכל הבכיינות המטהרת", השילוח, גיליון 2, דצמבר 2016