קורבנות הנשיאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בעת חנוכת המשכן, הקריבו נשיאי שבטי ישראל קורבנות, ונתנו מתנות ללווים.

קורבנות הנשיאים הוקרבו בתחילת חודש ניסן החל מא' בניסן ועד יב בניסן בשנה השנייה ליציאת בני ישראל ממצרים. (ב'תמ"ט) בהתחלה נתנו הנשיאים כקבוצה שש עגלות לנשיאת המשכן, ואיתן 12 פרים למשוך את העגלות. העגלות חולקו לבני גרשון ומררי. ולאחר מכן הקריבו הנשיאים במשך 12 יום קורבנות, ונתנו מתנות למשכן - כל נשיא ביום נפרד. קורבנות הנשיאים ומתנותיהם היו זהים:

"קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה"

קורבנות הנשיאים הוקרבו בשנים עשר יום רצופים, כולל בשבת בהוראת שעה.

זמן קרבנות הנשיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדעה המקובלת בחז"ל היא שקרבנות הנשיאים הובאו בר"ח ניסן, החל מהיום השמיני למילואים, למשך שנים עשר יום. אולם הבנה זו קשה מכיוון שתיאור היום השמיני לחנוכת המשכן היה בפרשת שמיני שבחומש ויקרא, ואילו קרבנות הנשיאים מתוארים בפרשת נשא שבחומש במדבר. בפרשת שמיני לא נאמר מאומה על קרבנות הנשיאים, ואילו בפרשת נשא לא נאמר מאומה על מעשה אהרון ובניו בחנוכת המשכן. כמו כן, בתחילת חומש במדבר מצוין התאריך, ר"ח אייר לשנה השנייה, ואילו על פי ההבנה הנ"ל אין הכתובים מסודרים באופן כרונולוגי.

בעקבות קשיים אלו, מפרש האברבנאל שקרבנות הנשיאים לא הוקרבו בר"ח ניסן אלא בחודש אייר. האירוע המתואר בפרשת שמיני הוא תחילת העבודה של הכהנים במשכן. ואילו האירוע שבפרשת נשא הוא חגיגה נוספת של חנוכה המשכן מצד הנציגים של בני ישראל. כך מובן מדוע בתורה נזכרים אלו כשני אירועים שונים, וכן מתורץ הקושי הכרונולוגי.

סדר הקרבת הקורבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. נחשון בן עמינדב - שבט יהודה - א' בניסן
  2. נתנאל בן צוער - שבט יששכר - ב' בניסן
  3. אליאב בן חלון - שבט זבולון - ג' בניסן
  4. אליצור בן שדיאור - שבט ראובן - ד' בניסן
  5. שלומיאל בן צורישדי - שבט שמעון - ה' בניסן
  6. אליסף בן דעואל - שבט גד - ו' בניסן
  7. אלישמע בן עמיהוד - שבט אפרים - ז' בניסן
  8. גמליאל בן פדהצור - שבט מנשה - ח' בניסן
  9. אבידן בן גדעוני - שבט בנימין - ט' בניסן
  10. אחיעזר בן עמישדי - שבט דן - י' בניסן
  11. פגעיאל בן עכרן - שבט אשר - י"א בניסן
  12. אחירע בן עינן - שבט נפתלי - י"ב בניסן

שבט לוי לא השתתף בחנוכת המשכן. המדרש מספר שאהרון הכהן, נתקנא בנשיאים ולכן נתן לו ה' את מצוות הדלקת המנורה, הכתובה מיד אחרי קורבנות הנשיאים, וזו הסיבה לסמיכותם.

קריאת קורבנות הנשיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל קורבנות הנשיאים נמצאים בפרק ז' בספר במדבר, והם חלק מפרשת נשא.

קורבנות הנשיאים הם קריאת התורה בחנוכה כאשר בכל יום קוראים קורבן של נשיא אחד, חוץ מיום ראשון של חנוכה בו קוראים מ"ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" (או מפרשיית ברכת כהנים), ומהיום האחרון בו קוראים קורבנות של חמישה נשיאים ולאחר מכן את פרשיית מעשה המנורה.

יש הנוהגים לקרוא את פרשיות קורבנות הנשיאים החל מא' בניסן ועד י"ב ניסן בסוף תפילת שחרית, בכל יום את פרשת הנשיא שהקריב באותו היום, ולאחריה יהי רצון בו מופיע שם השבט ושם הנשיא של אותו יום. בי"ג ניסן אומרים את הקטע של "זאת חנוכת המשכן והלאה".