קורט הרמן
 | |
| לידה |
1 בפברואר 1854 מרזבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
13 בספטמבר 1929 (בגיל 75) ארלנגן, רפובליקת ויימאר |
| תקופת הפעילות |
1874–1929 (כ־55 שנים) |
| זרם באמנות |
אימפרסיוניזם |
| הושפע על ידי |
קרל שטפק |
  | |
הוגו קורט הרמן (בגרמנית: Curt Herrmann; 1 בפברואר 1854 – 13 בספטמבר 1929) היה צייר אימפרסיוניסטי ונאו-אימפרסיוניסטי גרמני. קשור לקבוצת הזצסיון הברלינאי.[1]
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביו היה מנהל חברת ביטוח. כשהיה בן שש עשרה עברה משפחתו לברלין. שלוש שנים מאוחר יותר הוא עזב את הלימודים ומצא תפקיד בסטודיו של קרל שטפק. אף שהתעניין בעיקר בציור פורטרטים, הוא בילה זמן מה גם עם צייר ההיסטוריה וילהלם פון לינדנשמיט באקדמיה לאמנויות יפות במינכן. בשנת 1885 התמקם כצייר פורטרטים במינכן והתיידד עם מבקר האמנות ריכרד מוטר (אנ').
בשנת 1893 חזר לברלין, שם פתח בית ספר לציור לנשים. ארבע שנים אחר כך הוא התחתן עם סופי הרץ (1872–1931), אחת מתלמידותיו. בירח הדבש בפריז הוא פגש והתיידד עם אנרי ון דה ולדה, שהכיר לו את הנאו-אימפרסיוניזם ומאוחר יותר עיצב את דירתו בברלין. בשנת 1898 הוא הפך לאחד החברים המייסדים של הזצסיון הברלינאי וישב בוועד הארגון. הוא הפעיל את בית ספרו לסירוגין עד 1903, אז הצטרף "לאגודת האמנים הגרמניים" (Deutscher Künstlerbund).[2]
בגרמניה הוא שמר על קשר עם פול סיניאק, תיאו ואן ריסלברגה ומוריס דניס, ובשנת 1902 הוא היה דמות מפתח בשכנועו של פאול קסירר להציג אותם בגלריה שלו. ארבע שנים מאוחר יותר, הוא ארגן תערוכה של אמנים צרפתיים מודרניים בברלין.
בזמן התפלגות קבוצת הזצסיון הברלינאי בשנת 1914, הוא הצטרף לקבוצת הזצסיון החדשה ושימש כנשיא שלה עד שנת 1918. הוא פעל גם לקידום אמנים צעירים יותר, כמו ארתור סגל, אלכסיי פון יוולנסקי, אדולף ארבסלה ואחרים הקשורים לקבוצת "דה ברוקה" (הגַשֵׁר). הוא מונה לפרופסור באקדמיה המלכותית לאמנויות בשנת 1917.
לאחר המלחמה הוא נטש את ברלין והתגורר בבית אחוזה בפרצפלד שהיה בבעלות חמותו. עבודתו הפכה מופשטת יותר ויותר, ובשנת 1923 הוא נקלע לדיכאון עמוק וויתר על הציור. בשנה שלאחר מכן, לבקשתו של היסטוריון האמנות ריצ'רד המן, הוענק לו דוקטורט לשם כבוד מטעם אוניברסיטת מרבורג. הוא ערך ביקורים טיפוליים בארלנגן ונפטר שם בשנת 1929.
בשנת 1938 הרסו הנאצים את בית האחוזה ושרפו בפומבי את אחד מציוריו המוקדמים ("מעשה נערי") בטענה שהציור לא מוסרי. באותה תקופה משפחתו כבר ברחה לאנגליה.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
אשה באדום -
ככר בברלין -
שביל בפארק -
אשה בסירה -
ארמון ליד וימאר -
סופי הרמן ליד החלון -
דיוקן עצמי, 1919 -
פינה בחדר
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ kai agthe, Kunsthaus Apolda: Späte Würdigung für Curt Herrmann, Mitteldeutsche Zeitung, 2013-08-06 (ב־)
- ^ Rolf Bothe (ed.) Curt Herrmann. 1854–1929. Ein Maler der Moderne in Berlin. (exhibition catalog), Berlin-Museum, 1989,