לדלג לתוכן

קוריאנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קוריאנים (עם))
קוריאנים
한국인, 조선사람
שורה עליונה: קים ג'ונג-איל · לי מיונג-באק · אן יונג-גון · סג'ונג הגדול · אולג'י מונדאוק שורה אמצעית: ויקטור צוי · קוי ג'יאן · מסיושי סאן · פאק גון-הייה · באן קי-מון שורה תחתונה: קים יו-נה · מישל וי · פארק ג'י-סונג · אי סו-יון · טאטסוהיקו קינז'ו
שורה עליונה: קים ג'ונג-איל · לי מיונג-באק · אן יונג-גון · סג'ונג הגדול · אולג'י מונדאוק
שורה אמצעית: ויקטור צוי · קוי ג'יאן · מסיושי סאן · פאק גון-הייה · באן קי-מון
שורה תחתונה: קים יו-נה · מישל וי · פארק ג'י-סונג · אי סו-יון · טאטסוהיקו קינז'ו
שפות
קוריאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
דת
חוסר דת, Cheondoism, בודהיזם, נצרות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קוריאנים בלבוש קוריאני מסורתי

קוריאניםקוריאנית: 한국인) הם קבוצה אתנית מזרח אסייתית, שמרכזה בקוריאה ובדרום־מערב מנצ'וריה.[1][2][3][4][5][6]

קוריאנים בעיקר חיים בשתי מדינות קוריאניות בחצי האי: קוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית. העם הקוריאני נחשב לקבוצה האתנית ה-16 בגודלה בעולם. קבוצה זו מהווה מיעוט אתני מוכר רשמית בסין, ביפן, בסינגפור ובווייטנאם, ובנוסף במספר מדינות ברית המועצות לשעבר, בהן, רוסיה, קזחסטן ואוזבקיסטן. במהלך המאה ה-20, התגבשו קהילות קוריאניות גם באמריקה (במיוחד בארצות הברית ובקנדה) ובאוקיאניה.

שפת העם הקוריאני היא קוריאנית, המשתמשת בהנגול כמערכת הכתיבה העיקרית שלה עם שימוש קל בהנג'ה. ישנם יותר מ-78 מיליון דוברי השפה הקוריאנית ברחבי העולם.[7]

הגירה בקנה מידה גדול מקוריאה החלה כבר באמצע שנות ה-60 של המאה ה-19, בעיקר למזרח הרחוק הרוסי ולצפון-מזרח סין, או למה שהיה ידוע בעבר כמנצ'וריה; אוכלוסיות אלה גדלו מאוחר יותר ליותר משני מיליון קוריאנים בסין, ולכמה מאות אלפי קוריו-סאראם (קוריאנים אתניים במרכז אסיה ובברית המועצות לשעבר).[8] במהלך הכיבוש היפני בקוריאה בשנים 19101945 גויסו קוריאנים לעיתים קרובות, או נאלצו להשתעבד לשירות העבודה ולעבוד ביפן, (במיוחד בסחלין ומנצ'וקוו).[9][10]

קוריאה הדרומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2012 הגיעה אוכלוסיית קוריאה הדרומית ל-50 מיליון נפשות[11] ובסוף 2016 אוכלוסיית קוריאה הדרומית מנתה יותר מ-51 מיליון איש.[12] מאז שנות האלפיים נאבקת קוריאה הדרומית בשיעור ילודה נמוך, מה שהוביל כמה חוקרים שהציעו, כי אם מגמות האוכלוסייה הנוכחיות ימשיכו, תצטמצם אוכלוסיית המדינה לכ-38 מיליון תושבים לקראת סוף המאה ה-21.[13] בשנת 2018 הפך הפריון בקוריאה הדרומית שוב לנושא לוויכוח בינלאומי, לאחר שנולדו באוקטובר רק 26,500 תינוקות, וההערכה היא ש-325,000 תינוקות נולדו באותה השנה, מה שהפך את קוריאה הדרומית למדינה עם שיעור הילודה הנמוך ביותר בעולם.[14][15][16]

קוריאה הצפונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכת הגודל, קצב הצמיחה, יחס המינים והגילאים של אוכלוסיית קוריאה הצפונית נחשבת לקשה ביותר. בשנים 1963–1989 לא פורסמו כלל נתונים. יש אי בהירות אודות האוכלוסייה במדינה. לפיכך, על סמך דבריו של הנשיא קים איל-סונג בשנת 1977 בדבר מצב בתי הספר, הוערכה אוכלוסיית אותה שנה בכ-17.2 מיליון נפש.[17]

בשנת 1989 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים דמוגרפיים לקרן האוכלוסין של האו"ם, במטרה להבטיח את סיוע הארגון בקיום מפקד אוכלוסין ארצי הראשון של קוריאה הצפונית מאז קום המדינה בשנת 1948. אף על פי שהנתונים שהועברו לאו"ם היו אולי מעוותים, נראה כי בהתאם לניסיונות אחרים לפתוח את עצמו בפני העולם החיצון, נפתח המשטר הצפון קוריאני במקצת גם בתחום הדמוגרפי.

אמריקאים-קוריאנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגירת קוריאנים לארצות הברית החלה כבר בשנת 1903, אך הקהילה האמריקאית הקוריאנית לא גדלה לגודל משמעותי, אלא רק לאחר העברת חוק ההגירה והאזרחות משנת 1965; נכון לשנת 2017, למעט הבלתי מתועדים, חיים בערך 1.85 מיליון מהגרים קוריאנים ואנשים ממוצא קוריאני בארצות הברית על פי הנתון הרשמי של מפקד האוכלוסין של ארצות הברית.[18]

למרות חלקם הקטן באוכלוסייה הכללית, המיעוט הקוריאני נחשב למשמעותי ביותר בכלכלה. על פי נתוני מפקד האוכלוסין של ארצות הברית בשנת 2000, ממוצע הכנסות משקי הבית של הקוריאנים במדינה היה 59,981 דולר, והיה גבוה בכ-5.1% מהממוצע בארצות הברית באותה תקופה, שעמד על כ-56,604 דולר.[19]

אוכלוסיות קוריאניות חלקית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקר פאק נוג'ה טוען כי בקוריאה היו 5,747 זוגות יפנים-קוריאנים בסוף שנת 1941.[20] פאק צ'יל העריך שיש ביפן 70,000–80,000 "חצי קוריאנים" בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה.[21]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוריאנים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Siska, Veronika; Jones, Eppie Ruth; Jeon, Sungwon; Bhak, Youngjune; Kim, Hak-Min; Cho, Yun Sung; Kim, Hyunho; Lee, Kyusang; Veselovskaya, Elizaveta (2017). "Genome-wide data from two early Neolithic East Asian individuals dating to 7700 years ago" (PDF). Science Advances (פורסם ב-1 בפברואר 2017). 3 (2): e1601877. Bibcode:2017SciA....3E1877S. doi:10.1126/sciadv.1601877. PMC 5287702. PMID 28164156. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ Wang, Yuchen; Lu Dongsheng; Chung Yeun-Jun; Xu Shuhua (2018). "Genetic structure, divergence and admixture of Han Chinese, Japanese and Korean populations" (PDF). Hereditas. 155: 19. doi:10.1186/s41065-018-0057-5. PMC 5889524. PMID 29636655.
  3. ^ Wang, Yuchen; Lu, Dongsheng; Chung, Yeun-Jun; Xu, Shuhua (2018). "Genetic structure, divergence and admixture of Han Chinese, Japanese and Korean populations". Hereditas (פורסם ב-6 באפריל 2018). 155: 19. doi:10.1186/s41065-018-0057-5. PMC 5889524. PMID 29636655. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Kim, Jinwung (22 במרץ 2018). A History of Korea: From "Land of the Morning Calm" to States in Conflict. Indiana University Press. ISBN 978-0253000248 – via Google Books. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ Lee, Seokwoo (2016). The Making of International Law in Korea: From Colony to Asian Power. p. 321. ISBN 978-9004315785.
  6. ^ Kim, Hyunjin (21 במאי 2009). Ethnicity and Foreigners in Ancient Greece and China. Bloomsbury Academic. p. 140. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ "Korean". ethnologue. נבדק ב-1 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Lee Kwang-kyu (2000). Overseas Koreans. Seoul: Jimoondang. ISBN 978-89-88095-18-8.
  9. ^ Ban, Byung-yool (22 בספטמבר 2004). "Koreans in Russia: Historical Perspective". The Korea Times. אורכב מ-המקור ב-18 במרץ 2005. נבדק ב-20 בנובמבר 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Nonzaki, Yoshiki; Inokuchi, Hiromitsu; Kim, Tae-Young (4 בספטמבר 2006). "Legal Categories, Demographic Change and Japan's Korean Residents in the Long Twentieth Century". The Asia-Pacific Journal: Japan Focus. 4 (9). אורכב מ-המקור ב-25 בינואר 2007. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ "South Korea's population passes 50 million". 22 ביולי 2012. אורכב מ-המקור ב-2013-08-28. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Population, total | Data". data.worldbank.org. נבדק ב-2018-04-12.
  13. ^ These estimates are based on UN population division of 2017 version.
  14. ^ "S. Korea's childbirth tally drops to another historic low in October …". archive.fo. 2019-01-23. אורכב מ-המקור ב-2019-01-23. נבדק ב-2019-01-23.
  15. ^ "South Korea's fertility rate is the lowest in the world". The Economist. 2018-06-30. ISSN 0013-0613. נבדק ב-2019-01-23.
  16. ^ "Fertility rate dips below 1 in 2018: official". archive.fo. 2019-01-30. אורכב מ-המקור ב-2019-01-30. נבדק ב-2019-01-30.
  17. ^ תבנית:Loc Fourth ed. Washington: Federal Research Division of the Library of Congress. ISBN 0-8444-0794-1.
  18. ^ "KoreanAmericanStory.org". KoreanAmericanStory.org.
  19. ^ "American FactFinder". Factfinder.census.gov. אורכב מ-המקור ב-12 בפברואר 2020. נבדק ב-4 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Tikhonov, Vladimir. (2013). Korean-Japanese Marriages in 1920s-40s Korean Prose. University of Texas at Austin Center for East Asian Studies. Retrieved 31 May 2017, from link.
  21. ^ Lie, John. (2008). Zainichi (Koreans in Japan): Diasporic Nationalism and Postcolonial Identity. Berkeley: University of California Press. p. 89. Retrieved 31 May 2017, from link.