קוריולי

קוריולי

אין תמונה חופשית
היסטוריה
סוג	עיר עתיקה
מיקום
מדינה	איטליה
קואורדינטות	41°47′27″N 12°45′44″E

קוריולי (בלטינית: Corioli; ביוונית: Κορίολλα) הייתה עיר עתיקה בלאטיום, במרכז איטליה, בשטחם של הוולסקים. העיר נזכרת בעיקר בשל הקשר שלה לדמותו של גאיוס מרקיוס קוריולאנוס, שעל פי המסורת הרומית קיבל את כינויו “קוריולאנוס” לאחר שהצטיין בכיבוש העיר בראשית המאה ה־5 לפנה״ס. מקומה המדויק של העיר אינו ידוע, וכבר בתקופת פליניוס הזקן היא נחשבה לאחת מן הערים האבודות של לאטיום.

שם העיר

מקור השם קוריולי אינו ודאי. לפי הצעה בלשנית שמזכיר רוג׳ר וודארד, השם עשוי להיות קשור לשורש הפרוטו־הודו־אירופי *kóryos, שפירושו “צבא” או “חבורה לוחמת”. לפי פירוש זה, ייתכן שמשמעות השם הייתה קרובה ל“מחנה צבאי” או “מקום של לוחמים”. עם זאת, מדובר בהשערה אטימולוגית ולא בזיהוי ודאי של מקור השם.

מיקום

קוריולי שכנה מדרום לרומא ומצפון לאנטיום, שהייתה מרכז וולסקי חשוב. לפי הבריטניקה יש לחפש את אתר העיר באזור הצפון־מערבי של התחום שבין הים, נהר אסטורה והגבעות האלבניות; אולם זיהויה המדויק אינו אפשרי על סמך הראיות הקיימות. ההצעה לזהות את קוריולי עם מונטה ג׳ובה, מדרום ל־Valle Aricciana, נחשבת חסרת בסיס מספיק.

גם מאגר ToposText מציג את קוריולי כעיר וולסקית שאבדה, ומעניק לקואורדינטות המוצעות שלה דרגת ביטחון אפסית. הדבר משקף את מצב המחקר: ברור שקוריולי השתייכה למרחב הוולסקי־לטיני מדרום לרומא, אך אין בידינו זיהוי ארכאולוגי מוסכם של האתר.

רומא והוולסקים

הוולסקים היו עם איטלי שישב מדרום־מזרח לרומא, באזורים של לאטיום הדרומית וסביבות הרי האפנינים. בראשית הרפובליקה הרומית הייתה רומא מעורבת בסכסוכים תכופים עם הוולסקים, האקווים, הסבינים ועמים שכנים אחרים. קוריולי מופיעה במסורת זו כאחת הערים הוולסקיות שנאבקו ברומא, או לפחות כעיר ששימשה זירה לסיפור רומי על גבורה צבאית, נאמנות, גלות ונקמה.

חשוב להדגיש כי התקופה המדוברת — סוף המאה ה־6 וראשית המאה ה־5 לפנה״ס — היא מן התקופות הקשות ביותר לשחזור בתולדות רומא. המקורות הספרותיים המרכזיים, ובראשם טיטוס ליוויוס ודיוניסיוס מהליקרנסוס, כתבו מאות שנים לאחר האירועים. לכן יש להתייחס לסיפור קוריולי כאל מסורת היסטורית רומית שיש בה יסודות היסטוריים אפשריים, אך גם עיצוב ספרותי, מוסרי ופוליטי מאוחר.

כיבוש קוריולי לפי ליוויוס

הסיפור הידוע ביותר על קוריולי מופיע בספר השני של מן היווסדה של העיר מאת טיטוס ליוויוס. לפי ליוויוס, בשנת 493 לפנה״ס צר צבא רומי בפיקוד הקונסול פוסטומוס קומיניוס אורונקוס על קוריולי. בזמן שהרומאים היו עסוקים במצור, הגיע כוח וולסקי נוסף מאנטיום ותקף את הצבא הרומי מבחוץ, ובמקביל יצאו אנשי קוריולי מן העיר להתקפת פתע.

בנקודה זו מופיע בסיפור גנאיוס מרקיוס, צעיר אציל רומי. על פי ליוויוס, מרקיוס היה במשמר, אסף במהירות כוח קטן, הדף את אנשי קוריולי שפרצו מן העיר, נכנס דרך השער הפתוח והצית מבנים הסמוכים לחומה. הבהלה בעיר החלישה את רוחם של הוולסקים, והעיר נפלה לידי הרומאים. בעקבות מעשיו קיבל מרקיוס את הכינוי קוריולאנוס, כלומר “איש קוריולי” או “כובש קוריולי”.

קוריולי וקוריולאנוס

הקשר בין העיר קוריולי לבין קוריולאנוס הוא הסיבה העיקרית לכך ששמה של העיר נשתמר בזיכרון ההיסטורי והספרותי. על פי המסורת, קוריולאנוס היה גיבור צבאי רומי ממוצא פטריקי. לאחר ניצחונו בקוריולי הסתכסך עם הפלבאים ועם הטריבונים של העם, גלה מרומא, עבר לצד הוולסקים, ולבסוף עמד בראש צבא וולסקי שאיים על רומא עצמה.

לפי הערך האנגלי והמסורת הליווינית, בסביבות 488 לפנה״ס נכבשה קוריולי מחדש עבור הוולסקים בידי קוריולאנוס עצמו, לאחר שערק אל אויבי רומא. עם זאת, חוקרים מודרניים רבים נזהרים בקבלת פרטי הסיפור כפשוטם, משום שהעדויות הספרותיות מאוחרות והסיפור נושא מאפיינים ברורים של אגדה מוסרית־פוליטית על היחס בין אצולה, עם, כבוד אישי ונאמנות למדינה.

היעלמות העיר מן המקורות

לאחר סיפור קוריולאנוס, קוריולי כמעט נעלמת מן ההיסטוריה. הבריטניקה מציינת כי לאחר מכן העיר אינה מופיעה עוד בהיסטוריה, ושמאוחר יותר נזכר סכסוך בין ארדאה לאריקיה על אדמה שהייתה בעבר חלק מטריטוריית קוריולי, אך כבר עברה בשלב לא ידוע לידי רומא. בערך האנגלי מצוין שהסכסוך הזה מתוארך לשנת 446 לפנה״ס, ואילו הבריטניקה מציינת 443 לפנה״ס; הפער הקטן משקף את אי־הוודאות הכרונולוגית של המסורות הקדומות.

היעלמותה של קוריולי מן התיעוד מתאימה לדפוס רחב יותר של ערים קטנות בלאטיום הקדומה. חלקן נזכרות במקורות הרומיים רק בהקשר של מלחמות ראשית הרפובליקה, ולאחר מכן נעלמות, נטמעות בטריטוריה הרומית או מאבדות את חשיבותן העירונית. הערך האנגלי מציין כי קוריולי, פולוסקה ולונגולה מופיעות יחד במקורות קדומים אך נעלמות מן התיעוד לאחר “העידן האגדי”.

מעמדה ההיסטורי והמחקרי

קוריולי היא דוגמה לעיר עתיקה שהידע עליה תלוי כמעט כולו במסורת ספרותית מאוחרת. אין בידינו שרידים ארכאולוגיים מזוהים בוודאות, אין כתובות מקומיות שמאשרות את סיפורה, ואין תיאור עצמאי בן הזמן של המצור או של כיבושה. לכן חשיבותה של העיר אינה נובעת ממעמדה כמרכז עירוני מוכר, אלא מתפקידה בסיפור הרומי על קוריולאנוס.

מבחינה היסטורית, ייתכן שהמסורת משמרת זיכרון כללי של מאבקי רומא והוולסקים בראשית המאה ה־5 לפנה״ס. מבחינה ספרותית ופוליטית, קוריולי הפכה לזירת ההולדת של כינויו של קוריולאנוס ולנקודת פתיחה לעלילה שנידונה מאוחר יותר אצל ליוויוס, פלוטרכוס, דיוניסיוס מהליקרנסוס ושייקספיר.

קוריולי בספרות

המסורת על קוריולי וקוריולאנוס עברה מן ההיסטוריוגרפיה הרומית אל הספרות האירופית. הדוגמה הידועה ביותר היא הטרגדיה קוריולאנוס מאת ויליאם שייקספיר, שנכתבה כנראה בין 1605 ל־1608 או סמוך לכך. המחזה מבוסס בעיקר על חיי קוריולאנוס אצל פלוטרכוס, בתרגומו האנגלי של תומאס נורת', אך שייקספיר הכיר גם מסורות רומיות נוספות. במחזה, קוריולי היא זירת הקרב שבה מרקיוס זוכה לתהילה הצבאית שמעניקה לו את שמו.

העיבוד השייקספירי הרחיב מאוד את השפעתו התרבותית של הסיפור. בזכותו, קוריולי — עיר שאבדה מן המפה הקדומה — המשיכה להתקיים בתודעה הספרותית כמקום שבו מתנגשים אומץ צבאי, גאווה אריסטוקרטית, עוינות פוליטית ויחסי היחיד עם עירו.