קורינה הסופרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קורינה הסופרת
קורינה
הסופרת קורינה מתארחת במושבת האמנים יאדו (Yaddo), ‏1997
לידה 22 בספטמבר 1935 (בת 84)
טקוץ'(אנ'), רומניה
שם לידה קורינה ברקו
עיסוק סופרת
צאצאים רויאל נץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלית
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה פרוזה עברית
סוגה ספרות-תעודה, סיפור קצר, סיפורת, ספר לילדות ולילדים, ספרות צ'אירוסקורוזית Chiaroscuro Literature
זרם ספרותי מודרני
נושאי כתיבה ישראל, רומניה, אירופה, חיי אישה בישראל ובעולם, שואה, מלחמה ושלום, ספרות מחאה Protest Literature
יצירות בולטות סודות, בארץ לא ידעתי, נופי הנפש, כעין תשובה, דפים ורודים, הופכת עולמות, מי ראה את מיקי
שנות פעילות 46. פרסום ראשון ברבעון 'קשת' 1971, בחירת העורך המייסד אהרן אמיר
הושפעה מ Ion Luca Caragiale, Kafka, Tudor Arghezi ,Mihai Eminescu התנ״ך, מראות הטבע, השואה, האב, האם ומותה של האחות התאומה.
פרסים והוקרה פרס ראשון בתחרות פרס אריכא, פרס הנשיא, קרן תל אביב לספרות, Comparative Criticism BCLA - First Prize 1994, Everett Prize, פרס קרן חבצלת
www.corinna-hasofferett.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קוֹרינה (שמה מלידה Corinna Bercu) היא סופרת ישראלית ילידת רומניה. היא חותמת על ספריה בעברית בשמה הפרטי בלבד, ואילו על הספרים שיוצאים בתרגום היא חותמת בשמה המלא בלועזית, "Corinna Hasofferett".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסופרת קורינה נולדה בטקוץ' שברומניה לאליעזר ולדבורה ברקו. ילדותה והלימודים בבית הספר היסודי בתקופת השואה, חיי הקהילה ברומניה ומהפכיהם בישראל - הם ביסוד ספרה התשיעי שבכתובים, אוטוביוגרפיה ספרותית היסטורית עליה היא שוקדת מעל לעשור (2006–2017).

ביולי 1948, עם קום מדינת ישראל, עלתה אליה עם הוריה, לאחר שישה חודשים במחנות המעצר הבריטיים בקפריסין. בנעוריה הייתה חברה בתנועת הנוער השומר הצעיר, למדה שנתיים בבית ספר תיכון, לאחריהן הועסקה בהוצאת ספרית פועלים, במחיצתו של אברהם שלונסקי. עם גיוסה לצה"ל שרתה בנח"ל בקיבוץ כרמיה בדרום. ב-1957 עברה לקיבוץ שובל וב-1960 חזרה לתל אביב. לאחר השלמת לימודי בגרות, למדה ספרות עברית ואנגלית באוניברסיטת תל אביב (1965–1968). עם סיום לימודיה, לימדה תקופה קצרה בבית ספר תיכון בעכו, עבודה שנקטעה בעקבות ניתוח לב.

בשנת 1975 יזמה וניהלה במשך חצי שנה מפגשי משכילים צעירים - מן היישוב היהודי שלומי והיישוב הערבי טמרה - עם יוצרים יהודים וערבים.

ב-1984 יזמה, הקימה וניהלה את מפעל הילא"י - המרכז הישראלי לאמנויות יוצרות - מושבת אמנים בינלאומית בגליל ובנגב, שפעלה 11 שנים (ונקטעה בשל אתגרי בריאות הלב), במרוצתן התארחו בדירות האמן מעל לארבע מאות יוצרים ישראלים ובינלאומיים וקויימו מאות פעילויות חינוך לדו-קיום באמצעות האמנויות. ב-2002 ייסדה את הוצאת הספרים חודנה, (כי חידה היא מתי תהיה כאן חודנה).

מאז 2002 כותבת קורינה בלוג רב-לשוני, תחילה בממשק Blogger ובהמשך בבלוג העברי "סופרת, מוציאה לאור, הופכת עולמות", שמתנהל כאתר עצמאי. קורינה מנהלת פעילות בפייסבוק, בדפים ובקבוצות שיזמה כפעילה למען צדק לשורדי שואה, כבוד האדם והאישה ושמירה על כדור הארץ.

קורינה היא אם לשלושה: ערגה נץ - יוצרת סרטי תעודה, לילך פלד - רקדנית וכוריאוגרפית פלמנקו ופרופסור רויאל נץ, משורר והיסטוריון.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף, זכתה בפרסים ומענקים מקרן תל אביב לספרות, קרן נשיא ישראל, קרן אוורט והקרן החדשה לישראל - וכן BCLA 1994 First Prize מטעם ארגון הפרופסורים לספרות השוואתית בבריטניה, על הנוסח האנגלי של הנובלה 'התגלות', במשותף עם המתרגמת בטסי רוזנברג.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מי ראה את מיקי, חודנה 2008 מהדורה מחודשת ומחדשת לספר הילדים שראה אור לראשונה ב-1962
  • כעין תשובה, אגודת הסופרים ומסדה 1973
  • דפים ורודים, אגודת הסופרים וזב״ם 1987
  • סודות - נובלות מקושרות, חודנה 2002
  • נופי הנפש - פרוזה, הוצאת חודנה, 2003.
  • בארץ לא ידעתי/רומן רב-קולי, חודנה 2007
  • הופכת עולמות/הבלוג, סאטירה, חודנה 2008
  • מי ראה את מיקי - ספר ילדים, דעת 1962
  • כעשרים נובלות שנדפסו בבימות ספרות בארץ ובחו"ל, ברבעוני ספרות ובמגזינים אינטרנטיים

תקציר מבחר ספרים של קורינה הסופרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כעין תשובה (1973) - שתי נשים במקלט לעת מלחמת ששת הימים. גיבורת הספר, אנני, מעלה מן הזיכרון פרקים מחייה במונולוג חוזר לאחור בזמן - ברוח הכתוב אצל מרטין בובר באור הגנוז: "רבי אלימלך היה אומר, כשאדם עושה תשובה, חייב הוא לחזור מכל עבירה לעבירה שגררה אותה, עד שהוא מגיע לחטא הראשון וגם עליו הוא צריך לעשות תשובה. הוא עצמו עשה תשובה על שבינקותו היה דורך על שדי אמו".
  • סודות (טרילוגיה קטנה) (2002) - פרוזה בסיפורים מקושרים: הפריזמה היא של אנה, ישראלית, יהודיה. הנובלה האחרונה, "התגלות" היא יומנה של סיואר. ישראלית, פלשתינאית. הנובלה "התגלות" זכתה במקום ראשון בתחרות לפרס אריכא 1978.
  • נופי הנפש (כשהיינו ילדות) (2003). מיתוס הילדות כמצב של גן עדן. קולאז' ספרותי לשיחות עם סופרות בינלאומיות, על נופי הנפש ועל השם ומשמעויותיו: המשוררת הישראלית ילידת לונדון Karen Alkalay-Gut, סופרת הילדים המצריה Niam elBaz, המשוררת הפלסתינאית Anisah Darwish, הסופרת האוסטרית Barbara Frishmuth, המשוררת הצרפתיה ילידת לבנון Venus Khoury-Gatta, המשוררת הצרפתיה ילידת אלג'יר, בת להורים מתנחלים Michelle Grangaud, הסופרת הנורווגית Leena Lander, הסופרת האיטלקיה Dacia Maraini, הסופרת הבלגית Amelie Nothomb, המשוררת הצרפתיה ילידת תוניס Amina Said הסופרת הדנית Hanne Marie Svendson, הסופרת הרוסיה, ילידת ישוב סודי שבו גדלה לצד אסטרונאוטים ופצצות אטום Svetlana Vasilenko, לצד Leila Sebbar, סופרת צרפתיה, בת לאב מוסלמי ולאם צרפתיה שנולדה וגדלה באלג'יר טרום המהפכה ובימיה ו-Marion Bloem, ילידת הולנד, בת למשפחה אינדונזית נושאת היסטוריה של צלקות דיכוי.
  • בארץ לא ידעתי/רומן רב-קולי. חודנה 2007. פסיפסקולות המעלים את סיפור השנים הראשונות, המכוננות, של מדינת ישראל. תמונות ארץ סודותיה חלקו מעטים, בחבורות סגורות, מושבעי שתיקה.
תחילת הספר בגישוש אחר עקבות שהותירו בזיכרון הרבים שני נערים בני תשע עשרה: אמנון אבוקאי מן הצנחנים ואלי גרינפלד מן הנח״ל, ידידים חניכי תנועת השומר הצעיר בקן התל אביבי, שחוברו יחד עם חניכי "קן העולים" בגבעת עליה, עליהם נמנתה המחברת, ל"גרעין" שיועד להשלים את קיבוץ כרמיה, על גבול רצועת עזה.
אמנון נפל בהתקפה על מוצבי מצרים בכונתילה, אוקטובר 1955. אלי נפל בהתקפה על משטרת קלקיליה הירדנית, אוקטובר 1956.
  • הופכת עולמות/הבלוג, חודנה 2008. סאטירה חברתית-פוליטית. פיתוח בלוג הסופרת שנע בעקבות מציאות ישראלית גועשת. מפגש דעות ורשומות, מאויירים בידי האמן יונתן אמיתי הקנדי, יליד ישראל. היסטוריה מדוברת.
  • מי ראה את מיקי מהדורת 2008 מחודשת לספר הילדים שראה אור לראשונה ב-1962. ילדה קטנה ושמה ערגה יוצאת מביתה כדי לחפש אוצר שאבד לה, הכלבלב מיקי. ספלון פלאי מתנדב לעזור לה. בחצר הקיבוץ ואצל השכנים הבדואים שמעבר לכביש היא פוגשת את עולם החי והדומם, את המוכר והשונה, עד שהיא מגיעה, ברמיזה לסיפורו של טולסטוי, אל המקום בו האוצר חיכה לה. מסרים של כבוד לזולת השונה ואהבה לעולם החי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קורינה הסופרת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]