קורנונסקי
 | |
| לידה |
12 באוקטובר 1872 אנז'ה, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
22 ביולי 1956 (בגיל 83) פריז, צרפת |
| שם לידה |
Maurice Edmond Sailland |
| מדינה |
צרפת |
| שם עט |
Maurice Curnonsky, Cur-Nonsky, Curnonsky |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| סוגה |
ספרות בישול |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
מוריס אדמונד סאיאן (בצרפתית: Maurice Edmond Sailland)[1] (12 באוקטובר 1872, אנז'ה, צרפת – 22 ביולי 1956, פריז), ידוע יותר בשם העט שלו קורנונסקי (בצרפתית: Curnonsky, שם החיבה: קור, בצרפתית: 'Cur), וכונה 'נסיך הגסטרונומים', היה הסופר המפורסם ביותר של גסטרונומיה בצרפת במאה העשרים. הוא כתב בעצמו או היה סופר צללים של למעלה מ-65 ספרים ומספר רב של מאמרי טורים בעיתונים. הוא נחשב לעיתים קרובות כממציא תיירות המכוניות כפי שקיבלה פופולריות מידי מישלן, אם כי הוא עצמו לא נהג.
שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם "קורנונסקי" (Curnonsky) בא מהלטינית cur + non (למה לא?), פלוס הסיומת הרוסית sky, שהייתה פופולרית כמו כל דבר רוסי אחר ב-1895, כשהיא נטבעה. הוא אמר פעם שהכינוי היה: "טוניקת נסוס (במיתולוגיה היוונית: החולצה המורעלת שהרגה את הרקולס) שלי, איני רוסי, לא פולני, גם לא יהודי, לא אוקראיני, אלא רק צרפתי ממוצע ואיש יין".
הוא כונה תכופות "הנסיך הנבחר של הגסטרונומיה" (Prince-élu de la Gastronomie) או של הגסטרונומים, והוא אכן נבחר לכך במשאל של 3,000 שפים שנערך בידי היומון הצרפתי Paris-Soir ב-1927. היה זה בתקופה שסדרה של 'נסיכים', בכללם המחזאי אנדרה דה לורד, נסיך האימה.
פילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פתגם מפורסם של קורנונסקי היה: "La cuisine, c'est quand les choses ont le goût de ce qu'elles sont." (בתרגום לעברית: "בישול טוב הוא כשחשים את טעמם האמיתי של המוצרים.")
הוא ביכר אוכל פשוט על פני מורכב, גס על פני מעודן, ולעיתים חזר על הביטוי: "Et surtout, faites simple!" (בתרגום לעברית: "ומעל הכול, תשמרו על פשטות!"). היה זה בוודאי הודות לאסקופייה.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורנונסקי היה סופר הצללים של ווילי, בעלה של קולט.
Arbellot, הביוגרף שלו, מספר שהוא טבע את המונח Bibendum עבור איש המישלן ב-1907, וכתב את הטור השביעי של מישלן "Les Lundis de Michelin" ביומון הפריזאי Le Journal החל מ-25 בנובמבר 1907. במקור הוא חתם "מישלן" אבל החל מ-2 במרץ 1908 הוא חתם בשם "ביבנדום". מישלן השתמשו במונח "Nunc est bibendum" ("Cheers" בתרגום ללטינית) על פוסטר ב-1898, ובו הראו את איש המישלן בולע כוס מלאה במסמרים, אולם לא ברור מתי השתמשו במילה ביבנדום לדמות הזו.
ב-1921 הוא התחיל את פרסום La France Gastronomique ביחד עם מרסל רוף.
הוא נבחר לאביר לגיון הכבוד ב-1929 וקודם לקצין ב-1938.
ב-1930 ייסד, יחד עם Romain Coolus את האקדמיה להומור.
ב-1930 הוא היה מייסד שותף של האקדמיה לגסטרונומיה (Académie des Gastronomes), שהוקמה לפי מודל של האקדמיה הצרפתית וכיהן כנשיאה הראשון, עד 1949. ב-1947 הוא השיק את כתב העת Cuisine et Vins de France[2], ביחד עם מאדלן דקור. ב-1950 הוא היה מייסד-שותף של מסדר אבירי הגריל.
על מנת לחלוק כבוד ליום הולדתו השמונים, שמונים מסעדנים רשמו על השולחן האהוב עליו:
Cette place est celle
de Maurice Edmond Sailland-Curnonsky
Prince élu des gastronomes
Défenseur et illustrateur de la Cuisine française
Hôte d'honneur de cette maison
הדבר הוביל לאגדה ששמונים מסעדות שמרו לו שולחן מדי ערב למקרה שיופיע, אם כי הוא הגיע רק לעיתים רחוקות.
קורנונסקי נהרג כשהוא נפל מחלון דירתו. הוא שקד על שמירתה של דיאטה באותה עת, לכן משערים שהתעלף.
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספריו של קורנונסקי
- with Marcel Rouff, La France Gastronomique: Guides des merveilles culinaires et des bonnes auberges françaises Paris, 1921-28, in 13 volumes.
- with Austin de Croze, Le Trésor gastronomique de la France, 1933.
- Cuisine et Vins de France. Paris, 1953. A collection of recipes collected by Curnonsky from restaurants. New edition, with preface and updates by Robert Courtine, Paris: Larousse, 1974 ISBN 2-03-018110-2.
- Souvenirs Littéraires et Gastronomiques, Paris: Albin Michel, 1958.
- Curnonsky: Prince des Gastronomes, Simon Arbellot, Paris: Les Productions de Paris, 1965. Biography.
- Curnonsky et ses amis, Association des amis de Curnonsky, Paris: Librairie Edgar Soete, 1979. A collection of reminiscences.
- Curnonsky – à la carte... Munich: Edition Curnonska(הקישור אינו פעיל), 2007
- Curnonsky – en route... Munich: Edition Curnonska, 2007
- Curnonsky – souvenirs gastronomiques... Munich: Edition Curnonska, 2007
ב-2003 היסטוריון האמנות האמנות הגרמני Inge Huber גילה חמישה ספרים עם מכתבים של קורנונסקי, וכתב ביוגרפיה בשם "Curnonsky. Oder das Geheimnis des Maurice-Edmond Sailland" 2010, Rolf Heyne Editor
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כמה מקורות הוגים את השם 'Saillant', אולם משתמשים בהגיית ה'd' באוטוביוגרפיה שלו וברוב המקורות המוסמכים.
- ^ אתר Cuisine et Vins de France