קורנליס פלוריס
 | |
| פסלו של קורנליוס פלוריס דה וירנדט מאת ז'ול פשה בפארק פטיט סבלון בבריסל. | |
| לידה |
1514? אנטוורפן, ארצות השפלה ההבסבורגיות  |
|---|---|
| פטירה |
20 באוקטובר 1575 (בגיל 61 בערך) אנטוורפן, ארצות השפלה ההבסבורגיות |
| צאצאים |
קורנליס פלריס III, Suzanna Floris |
  | |
קורנליוס פלוריס או קורנליוס (השני) פלוריס דה ויברט (בהולנדית: Cornelis Floris de Vriendt; נולד בשנת (1514 – ונפטר בשנת 20 באוקטובר 1575) היה פסל, אמן ואדריכל פלמי. הוא פיתח סגנון חדש, שהושפע על ידי המסורות הפלמיות, הרנסאנס האיטלקי מהמאה ה-16 ואולי גם האסכולה של פונטנבלו. החידושים שלו התפשטו בכל צפון אירופה, שם השפיעו רבות על התפתחות הפיסול והארכיטקטורה במאות ה-16 ותחילת המאה ה-17.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורנליוס פלוריס השני נולד בשנת 1514 כבכור מבין ארבעת בניהם של קורנליוס הראשון ומרגרטה גוס. האבות הקדומים המוכרים של משפחת פלוריס דה ויברט, עדיין נקראו רק 'דה ויברט', היו תושבי בריסל שם הם התאמנו במלאכת הסתתים מסורת שהועברו מאב לבן. אחד מאבות אבותיו של קורנליוס הפך בשנת 1406 לאדון בגילדת הבנאיים בבריסל. בן משפחה, יאן פלוריס (קיצור של פלוריסון, כלומר בנו של פלוריס) דה ויברט, עזב את עיר הולדתו בריסל והתיישב באנטוורפן באמצע המאה ה-15. שמו הפטורונימי "פלוריס" הפך לשם המשפחה של הדורות הבאים. עם זאת, השם המקורי 'de Vriendt' נמצא במסמכים רשמיים עד סוף המאה ה-16.[2]
מעט ידוע על הכשרתו. הוא כנראה עבד בבית המלאכה של אביו שהיה סתת. הוא נסע לארצות אחרות ולפי הדיווחים שהה באיטליה כשאביו נפטר בשנת 1538. לאחר מכן שב לאנטוורפן כדי לטפל באמו ואחיו הצעירים.[1] בשנת 1539 הוא הפך לאדון בגילדת לוקאס הקדוש.[3] הוא שימש כדיקן הגילדה בשנת 1547 ו-1559.[1]
בסביבות 1540, הוסיפו לשם הגילדה גם ראשי תיבות גרוטסקיים שעוצבו על ידי קורנליוס. המניעה להוספתם, היה בהשראתם של מודלים דומים איטלקיים, אשר בתורם התבססו על ממצאים ארכאולוגיים ברומא, והפכו למאפיין חשוב של סגנון פלוריס ושימשו אותו (כמו גם את אחיו פרנס) ביצירותיהם האחרות.[4]
בשנת 1550 התחתן פלוריס עם אליזבת מאצ'ילס וקנה בית באנטוורפן ששיפץ בסגנון משלו.[4]
קורנליוס פלוריס השני נפטר ב־20 באוקטובר 1575 לאחר קריירה עשירה. בתחילת הקריירה שלו, הרנסאנס רק התחיל להופיע בהולנד. לא היה זה העתק פשוט של הדוגמה האיטלקית, שכן אמנים כמו פלוריס החדירו את הסגנון ברגישות לסגנון המקומי של ארצות השפלה.[4]
_by_shakko_01.jpg)
אחיו של קורנליוס הפכו גם הם לאמנים מצוינים. המפורסם ביותר הוא פרנס, שהיה מראשוני הציירים החשובים, בזמן שג'ייקוב היה צייר ויטראז' ויאן היה קדר.[2]
לקורנליוס היו תלמידים רבים, שחלקם הפכו לאמנים מבוססים בפני עצמם. הם כללו את וילם ואן דן בלוקה, גרט ואן איגן, גיליס דה וייט, פיליפ ברנדין, רוברט קופנס, היינריך הגארט והירונימוס ואן קסל.[3]
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורנליוס פלוריס היה אמן רב-גווני. הוא היה פעיל בעיקר כארכיטקט ופסל, אך גם עבד כחרט.
פיסול[עריכת קוד מקור | עריכה]
כפסל הוא ידוע בעיקר בזכות עבודותיו על אנדרטאות זיכרון. בשנת 1549 הוא קיבל את המשימה לעצב אנדרטת זיכרון שתוצב בקתדרלת קניגסברג עבור דורותיאה, אשתו של אלברט, הדוכס מפרוסיה ובתו של המלך הדני פרדריק הראשון.[5] זו הייתה תחילתן של עבודות רבות למונומנטים לקברים עבור בני משפחת המלוכה הדנית. אלה כללו את קברו של אלברט, הדוכס בפרוסיה בקתדרלת קניגסברג, המאוזוליאום של המלך כריסטיאן השלישי מדנמרק ושל פרדריק הראשון בקתדרלת שלזוויג. האנדרטאות היו בדרך כלל בשיש עם פסלו של המנוח.
בעיר מולדתו יצר בשנת 1522 עבור כנסיית סנט לאונרד, מבנה אבן בצורת מגדל בגובה 18 מטר עם תשעה מפלסים. המגדל עשוי אבן אבנסנס לבנה שנשלחה בחלקים מבית המלאכה של פלוריס באנטוורפן לכנסייה. עבודה זו משלבת עדיין אלמנטים גותיים. הוא יצר מבנה נוסף לכנסיית סנט קתרינה בז'ורבמדה (חלק מגלבייק) בשנים 1555–1557, בסגנון רנסאנס טהור.
הוא גם עשה פסלים לקתדרלת נוטרדאם בטורנאי ואת מצבת הקבר של ז'אן השני דה מרודה בכנסיית סנט דימפנה בגהל.[1] רצף זה של משימות חשובות מצביע על בית מלאכה גדול עם מספר לא מבוטל של עובדים. קורנליוס פלוריס פעל בעיקר כמארגן ומתכנן. תלמידיו ועוזריו נסעו למקומות השונים (בדרך כלל בצפון אירופה), שם היו אמורים להתקין את האנדרטאות שתוכנן על ידי פלוריס. רבים מהם נשארו לחיות ולעבוד בצפון אירופה, שם הקימו סדנאות משלהם. הם הסתמכו על קשריו של פלוריס כדי למצוא את המשימות שלהם, ולעיתים קרובות המשיכו לסייע בביצוע עיצובים לפלוריס ממקום מגוריהם. חלק מהאמנים האלה, כמו וילם ואן דן בלוקה וגרט ואן אגן, הפכו לאמנים שעבדו בחצר מלוכה מקומית וסייעו להתפשטות סגנון אומנותו פלוריס בצפון אירופה.[6]
ארכיטקטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסוף שנות ה-50 של המאה ה-16 פעל קורנליוס פלוריס כמתכנן מבנים. הוא מופיע בין היתר כאדריכל בית העירייה באנטוורפן. ישנן השקפות שונות בדבר תפקידו המדויק של קורנליוס פלוריס בעיצוב הבניין ובנייתו, מכיוון שהיה זה מבצע משותף אשר כלל מספר רב של אדריכלים ופסלים, כולל, בין השאר, וילם ואן דן ברוק, האנס הנדריק, ויאן דאמס. תרומתו לא הוגבלה לשיתופי פעולה בעיצוב. נראה שהיה לו גם תפקיד חשוב בביצוע המעשי.[4] הוא ביקר במחצבות לבחירת האבן ובאותה עת החזיק בית מלאכה גדול ברחוב אוורדיג' ובו תריסר עוזרים שהיו עסוקים בעיקר בעבודות שקשורות לבניית בית העירייה. פעילותם התמקדה ככל הנראה בפסלים של הפנים והחזית.
בית העירייה באנטוורפן הפך לדוגמה ראשונה של סגנון הרנסאנס החדש באדריכלות בהולנד. אולמות בתי העירייה של פליסינגן והאג בהולנד ובעיצוב בניין העירייה אמדן. כמו כן השפיע על עיצוב בית העירייה בקלן (1557) בגרמניה, והשער הירוק בגדנסק שבפולין. שניהם קיבלו השראה מהסגנון החדש הזה.
קורנליוס פלוריס עיצב באנטוורפן את בניין הגילדה, ואת בית אחיו פרנס (1562–1565). שני הבניינים כבר לא קיימים.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורנליס פלוריס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 Carl Van de Velde. "Cornelis Floris II." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press. Web. 15 Jan. 2017
- ^ 1 2 Carl Van de Velde. "Floris." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press. Web. 15 Jan. 2017
- ^ 1 2 Biographical details at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
- ^ 1 2 3 4 Rutger Tijs, Renaissance- en barokarchitectuur in België’, Lannoo Uitgeverij, 1999 (in Dutch)
- ^ C. Osiecki, 'Rediscovered Cornelis Floris bust in The Pushkin Museum Moscow'
- ^ C. Osiecki, 'Forgotten Netherlandish Artists in the Baltic Region: the migration of Dutch and Flemish sculptors to the Baltic region in the second half of the sixteenth century', CODART eZine 2, Spring 2013