קורנל נוישלוס
 | |
| לוח זיכרון בבודפשט ליום הולדתו ה-150 | |
| לידה |
17 ביוני 1864 בודה, הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
26 במרץ 1935 (בגיל 70) בודפשט |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט  |
| לאום | הונגרי |
| מקום לימודים |
המכון הטכנולוגי של ציריך |
| תחום יצירה | אדריכלות |
  | |
קורנל נוישלוס (בהונגרית: Neuschloss Kornél; בודה, 17 ביוני 1864 – בודפשט, 26 במרץ 1935) היה אדריכל והיסטוריון לאמנות הונגרי-יהודי. קורנל נוישלוס היה אחד מצאצאי משפחת נוישלוס.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את התואר באדריכלות קיבל מאוניברסיטה הטכנולוגית בציריך. בהמשך קיבל תואר דוקטור למדעי הרוח והיסטוריה באוניברסיטה למדעים של בודפשט, שם היה, בין היתר סטודנט של דיולה פסטיינר (מבקר אומנות, היסטוריון של האומנות וחבר האקדמיה ההונגרית למדעים). הוא נסע להשתלם בפריז ועבד במשרדו של אמיל בוזווילוולד, אדריכל בסגנון נאו-גותי, שם השתתף בשיקום ובשחזור של טירות צרפתיות. משנת 1893 הועסק במשרד האדריכלות הממלכתי של מחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון. בשנת 1897 פתח משרד משלו.
הוא שירת לאורך כל מלחמת העולם הראשונה כמפקד פלוגה (מילואים) של הגדוד הרביעי בחיל הרגלים האוסטרו-הונגרי באורדיאה וזכה באותות הצטיינות רבים. לאחר מלחמת העולם הראשונה (משנת 1921) היה מורה להנדסת מבנים באקדמיית לודוביקה ((אנ'), המוסד שהעניק את ההשכלה הגבוהה לקציני הצבא ההונגרי בהונגריה לפני 1945). אחרי 1924 היה לו משרד משותף עם לאיוש דיינש (אדריכל יהודי ידוע בעצמו שנרצח בשנת 1944 על ידי אנשי צלב החץ). קורנל נוישלוס עבד גם כארכאולוג. בנוסף לתפקידיו הציבוריים הרבים, הוא היה נשיא האגודה ההונגרית לארכיטקטורה (1914-1912) ועוד. לאחר מותו הוקם לזכרו פרס אמנות, והונפקה מדליית ארד נוישלוס-קניסלי.
יחד עם לימודיו האוניברסיטאיים בילה שבע שנים בשווייץ, צרפת ואיטליה. אשתו, לואיזה קניסלי, עברה להונגריה משווייץ. במשפחת נוישלוס היו הרבה קבלני בניין שהמשמעותיים שבהם היו אודון נוישלוס ומרסל, שבנו את רוב תערוכת המילניום. אביו, מיקשה נוישלוס, היה יצרן הפרקטים, וגיסו אישטוואן תומאן היה מורה לפסנתר. ילדים: קונראד ופטר. צאצאיו גרים בגואטמלה, פוארטו ריקו, ספרד וארצות הברית.[1]
יצירותיו המפורסמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המנהלה לשעבר של רכבת גיור-שופרון-אבנפורט בכיכר סילג'י דז'ה 1, כיום בניין המשרדים של "ארמון נוישלוס".
- שכונת מגורים של פקידי הדואר ברובע זוגלו (אנ') בבודפשט ברחובות גיארמט וגרוואי (1911–1912)
- השער הראשי של גן החיות של בודפשט (אנ') ובית הפילים. (הוא היה המנהל האדריכלי של שחזור גן החיות של בודפשט בשנים 1910–1912. על פי הצעתו, קארוי קוש ודז'ה זרומצ'קי הופקדו על התכנון של הבניינים החדשים.
- בניית המכון המטאורולוגי הלאומי (1910).
- עבודתו עם לאיוש דיינש היא מה שמכונה בית משפט בתלן איסטוון בשדרות אטילה בבודפשט (1924).
- עבודות גז בודפשט, סדנה מרכזית ובניית מחסן של תחנת אחסון דלק Lipótváros (1914, בודפשט. רובע 13.
- בניין דירות ברחוב Batthyány 4, בודפשט, רובע 1 (1912)
- בית המגורים של לאיוש קיש בבודה.
- תחרות עיצוב בית העירייה במזטור (1914)
- בית העירייה הישן של שורוקשאר (חלק מבודפשט המודרנית).[2]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Mtdaportal.extra.hu 308. oldal.
- Neuschloss Kornél. Brunelleschi és Alberti. 1903. Magyar Könyvészet
- 150A שנה להולדתו של קורנל נוישלוס. Budapesti Városvédő Egyesület megemlékezése Neuschloss Kornélról
