לדלג לתוכן

קורספונדנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קוֹרֶסְפּוֹנְדֶּנְט (נקרא גם: בַּנְק כָּתַב או בַּנְק מְתַווךְ או בַּנְק מְקַשֵּׁר) הוא מונח בבנקאות המתאר בנק הנותן שירות לבנקים ומוסדות פיננסים אחרים. אחד השירותים העיקריים הוא סליקת תשלומים במטבע חוץ במדינה בה הבנק יושב, לרוב בהעברה בנקאית או המחאת מט"ח. למעשה, הקורספונדנט פועל כבנק "מתווך". הקורספונדנט מחזיק בחשבונות נוסטרו שהוקמו כדי לקבל הפקדות, לבצע תשלומים או לטפל בעסקאות פיננסיות עבור בנק מוסד פיננסי אחר. חשבונות אלה נוצרים באמצעות הסכמים דו-צדדיים בין שני הבנקים. כך שבאמצעות בנקאות קורספונדנטית, יכול בנק בחו"ל לנהל עסקים ולספק שירותים שאינו מציע ישירות במקומות בהם אין לו נוכחות פיזית[1], ועבור השירות גובה הקרוספונדנט עמלה.

הבנק המתווך הוא זה שמשמש כמנחה בהעברה בנקאית חוצה גבולות. לרוב מדובר בגופים פיננסיים בעלי נוכחות גדולה ברחבי העולם. הודות לבנקים מתווכים, כל אדם או ישות משפטית יכולים לבצע העברה בנקאית מחשבונו לחשבון אחר במדינה אחרת, מבלי שהבנק שלו יהיה מוסדר במדינת היעד. בנקים מתווכים מנהלים חשבונות על שם חברות פיננסיות אחרות. בדרך זו הם מבצעים הנחות ותשלומים על פי דרישות לקוחותיהם.

קורספונדנציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורוספונדנציה היא התשתית המאפשרת לבנקים ברחבי העולם לתקשר, לסלוק ולהעביר כספים זה עבור זה, והיא קריטית לתפקוד הפיננסי הגלובלי. במסגרת שירותים אלה בנק קורספונדנט מספק שירותים לבנק אחר, במיוחד כשאין לבנק הלקוח נוכחות פיזית או רישיון לפעול באותה מדינה או אזור. השירותים העיקריים שבנק קורספונדנט מספק כוללים: ביצוע תשלומים בינלאומיים והעברות כספים, שירותי סליקה, מסמכים לגבייה (Documentary Collections) ומסמכי אשראי (Letters of Credit) בעסקאות סחר בינלאומיות וניהול חשבונות במטבעות זרים. יחסי קורספונדנציה הם אבן יסוד במערכת הפיננסית הגלובלית. הם מאפשרים לבנקים לבצע פעולות חוצות גבולות ביעילות, ללא צורך בהקמת סניפים בכל מדינה. זה חיוני לסחר בינלאומי, להשקעות זרות ולהעברות כספים אישיות.

בדרך כלל, חשבונות קורספונדנט הם חשבונות של בנקים זרים הדורשים יכולת לשלם ולקבל את המטבע המקומי. בנק ידרוש בדרך כלל חשבונות בבנק קורספונדנט עבור החזקת מטבעות מחוץ לתחומי שיפוט שבהם יש לו סניף או שלוחה. הסיבה לכך היא שרוב מערכות ההסדר של הבנקים המרכזיים אינן רושמות פיקדונות, או מעבירות כספים לבנקים, שאינם מוסדרים במדינותיהם. למעט יוצאים מן הכלל, הכספים בפועל מוחזקים בכל חשבון מטבע חוץ (בין אם עבור בנק או עבור הלקוח שלו) מוחזקים בחשבון קורספונדנט של הבנק במדינת הולדתו של אותו מטבע. גם כאשר לבנק יש סניפים או שלוחות במספר תחומי שיפוט, יתרות בחשבון מטבע חוץ בשטח שיפוט אחד מוחזקות בחשבון קורספונדנט בסניף, או שלוחה של אותו בנק במדינה הזרה, או במוסד אחר. לדוגמה חברת HSBC הבריטית מקבלת דולרים אמריקאים בסניפיה בארצות הברית, בעוד בנק DBS הסינגפורי, מקבל דולרים בארצות הברית בג'יי פי מורגן צ'ייס.

לדוגמה, חברה הולנדית, לקוחה של בנק ING באמסטרדם, מבקשת לשלם בדולרים לחברה שווייצרית שמנהלת חשבון בבנק בקרדיט סוויס. ל-ING יש חשבון דולרים בבנק אוף אמריקה; לקרדיט סוויס יש חשבון דולרים בבנק אוף ניו יורק מלון. כאשר מועבר התשלום, קרדיט סוויס מחייב את חשבון החברה השווייצרית ומורה לבנק אוף ניו יורק מלון להעביר דולרים לבנק אוף אמריקה. לאחר קבלת הכספים, ING מזכה את חשבון הלקוחה ההולנדית בדולרים. כלומר, ההעברה עצמה מתבצעת בפועל בין שני בנקים אמריקאים (בנק אוף אמריקה ובנק אוף ניו יורק מלון) באמצעות חשבונות הקורספונדנט, אך היא מייצגת עסקה בין שני בנקים אירופיים, כך שחיוב וזיכוי החשבונות מתבצע בחשבונותיהם המקוריים של החברות באירופה.

בין ישראל והרשות הפלסטינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הסדר היחסים הכלכליים בין ישראל והרשות הפלסטינית מפרוטוקול פריז, שעוגן בהסכמי אוסלו ב', שני הצדדים מאפשרים יחסים קורספונדנטים בין הבנקים. למעשה, הקשרים הבנקאיים בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית מתבססים על בנקאות קורספונדנטית, המבוצעת על ידי בנק הפועלים ובנק דיסקונט לישראל. בשנת 2016 הודיעו הבנקים כי בכוונתם להפסיק לספק שירותים אלו לבנקים הפלסטינים, על רקע עלייה בסיכונים[2]. הפסקת קשרי התשלומים מהווה סיכון לכלכלה הפלסטינית, הנשענת על הכלכלה הישראלית, ועושה שימוש בשקל החדש כמטבע עיקרי. התשתית הבנקאית הישראלית תומכת בקשרי המסחר והתעסוקה בין הצדדים, ופועלת במניעת מימון טרור והלבנת הון. בעקבות הצהרת הבנקים, העניקה הממשלה חסינות לבנקים מהעמדה לדין בישראל, ושיפוי על תביעות העלולות להיות מוגשות נגדם בחו"ל, בחשד למעורבות במימון טרור[3].

בספטמבר 2018 אימץ הקבינט המדיני-ביטחוני החלטה להקים את חברת "שירותי קורספונדנציה בע"מ", חברה ממשלתית שתייצג את מערכת הבנקאות הפלסטינית – באמצעות הרשות המוניטרית הפלסטינית – במערך התשלומים בישראל[4][5].

סיכוני ציות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלל האופי הבינלאומי של פעולות אלו, יחסי בנקאות קורספונדנטית נחשבים לרגישים לסיכוני הלבנת הון ומימון טרור. רגולטורים ברחבי העולם (כמו ה-FATF) דורשים מבנקים לנקוט בצעדים מחמירים של "הכר את הלקוח" ו"הכר את הבנק" גם ביחס לבנקים הקורספונדנטים שלהם, כדי לוודא שהם לא מנוצלים לפעילות בלתי חוקית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]