קורס מקוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תלם - אתר למידה מרחוק של האוניברסיטה הפתוחה, מכיל מגוון רב של קורסים מקוונים

קורס מקווןאנגלית: fully online course) הוא קורס שייוחדו מתבטא בכך שהוא נלמד מהבית, מהמחשב האישי, מהמכשיר האלקטרוני, דרך האינטרנט ומשולב בתוכו תקשורת א-סינכרונית ותקשורת סינכרונית. נוסף לכך, קורס מקוון הוא אחד האפשריות ליישם למידה מקוונת. ובשל כך, נחשב כהזדמנות לשנות את צורת ההוראה במוסדות אקדמיים ובבתי הספר.

למידה סינכרונית ולמידה אי-סינכרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקורס המקוון ובעיית הריחוק הפיזי

הקורס המקוון משלב בתוכו שני סוגים של למידה, למידה סינכרונית ולמידה אי-סינכרונית. הלמידה הסינכרונית (באנגלית: real time), היא הלמידה המתבססת על מפגשים מרחוק בין המורה והתלמיד בזמן אמת. הדבר המאפשר אינטראקציה מגוונת ועשירה בקול ובנתונים. לעומת זאת, בלמידה האי-סינכרונית (באנגלית: time delayed), התלמיד והמורה מתחברים בזמנם החופשי הדבר המאפשר גמישות בזמן. לרשות הלומדים עומדים חומרי הלמידה, התרגול וההעשרה המוקלטים והמוכנים מראש, וכן היכולת לקיים קשר עם המורה ועם לומדים אחרים באמצעות קבוצת דיון, דואר אלקטרוני וכל צורת תקשורת אחרת שאין בה תיאום זמן בין השותפים לשיחה. הדבר המצדיק משמעות המושג אי-סינכרוני, לא מתוזמן.

יתרונות הקורסים המקוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למידה מקוונת מאפשרת לתלמיד להתחבר למאגרים עדכניים.

הקורס המקוון לא בא לפתור את בעיית הריחוק הפיזי, אלא גם בעיית לחץ הזמן בו מצוי האדם המודרני. אדם כזה יכול לנצל את הזמן ביעילות רבה יותר אם לא יידרש לנסוע למקום לימודים מסוים. האדם הזה יכול לקבל מענה דרך הקורס המקוון, מכיוון שהקורס המקוון מאפשר גמישות בלמידה בזמן ובמקום. הסטודנטים בקורס המקוון יכולים לתרגל את חומר הקורס בזמן ובמקום החופשי שלהם. כמו כן, הסטודנטים יכולים להגיע למספר מצומצם של פגישות כדי לדון בחומר, אך עיקר הלימודים הם לימודים באינטרנט מהבית. הדבר המאפשר נגישות מקסימלית לתכני הקורס. כך שזמינות חומרי הקורס מקדמת את שביעת רצונם של הלומדים ומקלה על השתלבותם בלמידה המקוונת. יתרה מזו, נגישות חומרי הלמידה לסטודנט משחררים את הסטודנט מהמתח של "הפסד החומר" המוכר מהיעדרות מקורסים פנים אל פנים[1].

כמו כן, הקורס המקוון מאפשר התאמה אישית ללמידה, כך שהסטודנט יכול ללמוד בקצב שלו ולחזור על החומר מספר פעמים עד להבנתו המליאה. זה בנוסף שהקורס המקוון מאפשר ומחייב לשנות את דרכי ההוראה המסורתיות ומאפשר דרכים חדשות, שיתאימו לשינוי המהותי הנדרש במעבר בין תפקיד המורה בלמידה המסורתית לבין תפקידו בסביבה הלימודית המקוונת.

חסרונות הקורסים המקוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההוראה האקדמית המקובלת מאפשרת דיאלוג בין מרצה לסטודנט, לעומת הלמידה המקוונת רבת-המשתתפים נעדר המפגש פנים אל פנים עם מרצים וסטודנטים. על-פי עמדה זו, לימודים אקדמיים במיטבם משמעם לא רק העברת ידע ולמידה אלא קיום קהילה אינטלקטואלית ו"שקיעה בעולם אקדמי". האינטראקציה האקדמית עם מרצים ועם סטודנטים אחרים, השהות בספריית הקמפוס ועוד, יוצרים חוויית למידה ייחודית ושונה במהותה מהחוויה האפשרית באמצעות לימודים מקוונים שנעשים מן הבית.

כמו כן, בלמידה המקוונת רבת-המשתתפים נדרשת עבודה עצמית מול מחשב ומשמעת רבה לסטודנטים לצורך עיון בחומר וביצוע המטלות. הדבר המעמיס על הסטודנט ועל המנחה כך שנוצר העדר גבולות של השקעה בהוראה משני הצדדים: הסטודנט והמרצה. יתרה מזו, לקורס המקוון תלות רבה בטכנולוגיה[2]. והבעיות הטכנולוגיות עדיין מהוות מכשול ללמידה מרחוק. כך כאשר הסטודנטים לומדים, הם צריכים להתרכז בחומר הנלמד וכל מגבלה טכנולוגית עשויה להיסב את תשומת לבם ולגרום להם לאבד את קצב השיעור, לדוגמה: איכות הקול בלמידה הסינכרונית, התמונה והשידור בסרטונים מקוטעים ולא ברורים, כל זה נובע מאיכות ירודה של המערכות הטכנולוגיות. זה לא אומר שמערכות טכנולוגיות מאיכות גבוהה לא קיימות, הם כן קיימות אך לא לכל מוסד לימודי יש המשאבים לאפשר את השימוש בהם.

תפקיד המורה בהוראה מקוונת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המורה הוא המרכיב החשוב ביותר להבטחת למידה מקוונת מוצלחת. לא הטכנולוגיה עצמה אלא אופן יישומה על ידי המורה היא הקובעת את אפקטיביות הלמידה. בשל כך, על המורה לגשר בין חידושי הטכנולוגיה לבין המתודה החדשנית של הלמידה מרחוק. עליו להבין שמתודת האי-לרנינג, אין פירושה שימוש בטכנולוגיות בלבד, אלא ניצולן הנכון לקידום הלמידה בכוח הפדגוגיה החדשה[3].

משום שהפדגוגיה של ההוראה המקוונת שונה במהותה מזו של ההוראה המסורתית. כך גם, תפקיד המורה בהוראה המקוונת השתנה מההוראה המסורתית להוראה המבוססת על הבנות חדשות בנוגע לתהליכי הלמידה בסביבה המקוונת. זאת אומרת, שחל שינוי גדול בהגדרת תפקידו של המורה, ממעביר ידע למנחה ומתווך בתהליך הבניית הידע והלמידה העצמאית המושכלת של הסטודנט (הבנייה פעילה של הידע). דבר זה, דורש מהמורים המלמדים בהוראה מקוונת להיות מודעים לכך שהוראה מקוונת דורשת ידע טכנולוגי והשקעת זמן רבה יותר מזו שדורשת הוראה מסורתית. נוסף לכך, שימוש במגוון דרכי הוראה, כגון שמיעה והנחיה אישית, קריאה וביצוע משימות והרצאות סינכרוניות אשר עשויות להיות פתרון מתאים ללמידה באמצעות שמיעה. מצד ראשון, הן מאפשרות קיום 'שיעור' במליאה, שיחה עם הסטודנטים ב'זמן אמת'. ומצד שני, הן מאפשרות שמיעה חוזרת של ההרצאות המוקלטות לטובת הסטודנטים שחלקם מעדיפים האזנה וחומר ויזואלי על פני קריאת טקסט.

תכונות המנבאות הצלחה של לומדים בקורסים מקוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכונות המנבאות הצלחה של לומדים בקורסים מקוונים הן בגרות ומשמעת עצמית גבוהה, מוטיבציה גבוהה, מיומנות ארגון זמן וניהול בסביבות למידה מקוונת, יכולת למידה עצמית ויכולת התבטאות טובה בכתב. עוד נמצא קשר בין סגנון החשיבה והלמידה של הלומד, המעיד על אופן ביצוע ולאו דווקא על מידת אינטליגנציה, לבין מידת הצלחתו בקורס מקוון[1].

הוראה-למידה-הערכה בקורס מקוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקורס המקוון שונה מהקורס הרגיל וההוראה בקורס המקוון שונה מההוראה בקורס הרגיל, בכך שההוראה והלמידה המקוונת מחייבת לשנות את דרכי ההוראה המסורתיות ולחפש דרכים חדשות שיתאימו לשינוי המהותי הנדרש במעבר בין תפקיד המורה בלמידה המסורתית לבין תפקידו בלמידה המקוונת. כלומר, הוראה מקוונת שונה מהוראה מסורתית בתחומים אחידים, ביניהם תפקיד המנחה והסטודנטים, דרכי התקשורת, יחסי הגומלין בין סטודנט לסטודנט ובין סטודנט למורה וגמישות הלמידה. יתרה מזו, הסטודנט ממוקם במרכז הדינמיקה של הלמידה מרחוק אשר מעודדת את התפתחותו כלומד בעל הכוונה עצמית[4].
ההערכה בקורס המקוון כוללת שימוש בכלים המעודדים שיח בין הלומדים והערכת עמיתים: למשל, קבוצות דיון, שאלוני משוב, שאלות אינטראקטיביות, מבחנים ממוחשבים לצורך תרגול עצמי של הלומדים בנושאים ספציפיים, מטלות ביצוע ושימוש במערכת לניהול למידה לצורך מעקב אחרי הגשת פרויקטים. כלומר, הקורס המקוון מאפשר שימוש בטכנולוגיה. הדבר המעצים את יכולות ההוראה וההערכה של המנחים ומאפשר להם לבצע הערכה הוליסטית, המהווה חלק בלתי נפרד מתהליכי ההוראה והלמידה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניר גל, ע', נור, ט', גלברט, ר' וריינגולד, ר'(2006). תפקיד המורה בלמידה המקוונת: בחינת היישום על פי מאפייני קורסים מקוונים. שבילי מחקר, 13, 66-72.
  • כהן, ה'(2011, ינואר).כלי לבחינת מידת הטעמתן של האסטרטגיות הפדגוגיות בסביבה הווירטואלית של הקורס האקדמי המקוון. הרצאה בכנס צ'ייס השנתי למחקרי טכנולוגיות למידה. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
  • רונן,א', שיינפלד, מ'(2007). הוראה-למידה מקוונות.שבילי מחקר,14, 85-92.
  • חוסין, ר', ברק, מ', יהודית, ד' (2012, ינואר). למידה לאורך החיים בטכניון: תפיסות כלפי למידה מרחוק וחוויות לימודיות של סטודנטים. הרצאה בכנס צ'ייס השנתי למחקרי טכנולוגיות למידה. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 כהן, ה'(2011, ינואר).כלי לבחינת מידת הטעמתן של האסטרטגיות הפדגוגיות בסביבה הווירטואלית של הקורס האקדמי המקוון. הרצאה בכנס צ'ייס השנתי למחקרי טכנולוגיות למידה. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה
  2. ^ חוסין, ר', ברק, מ', יהודית, ד' (2012, ינואר). למידה לאורך החיים בטכניון: תפיסות כלפי למידה מרחוק וחוויות לימודיות של סטודנטים. הרצאה בכנס צ'ייס השנתי למחקרי טכנולוגיות למידה. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה
  3. ^ ניר גל, ע', נור, ט', גלברט, ר' וריינגולד, ר'(2006). תפקיד המורה בלמידה המקוונת: בחינת היישום על פי מאפייני קורסים מקוונים. שבילי מחקר, 13, 66-72
  4. ^ רונן,א', שיינפלד, מ'(2007). הוראה-למידה מקוונות.שבילי מחקר,14, 85-92