קורפוס הלנדווהר
 | |
| סמל מפקדת קורפוס בצבא הקיסרי הגרמני | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 האימפריה הגרמנית |
| שיוך |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| סוג | קורפוס |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 2 באוגוסט 1914 – אוגוסט 1919 (כ־5 שנים) |
| מלחמות | מלחמת העולם הראשונה |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | רגלים |
| פיקוד | |
| מפקדים | ראו בהמשך |
קורפוס הלנדווהר (בגרמנית: Landwehrkorps) היה קורפוס של צבא הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה.
הקמת הקורפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורפוס הלנדווהר הוקם עם פרוץ המלחמה באוגוסט 1914 [1] כחלק מגיוס הצבא. בתחילה פיקד עליו גנרל חיל הרגלים רמוס פון ווירש, שהוחזר מפרישה. [2] הקורפוס נותר פעיל עד סוף המלחמה.
עם היווצרותו, באוגוסט 1914, הורכב קורפוס הלנדווהר משתי דיוויזיות, שהיו מורכבות מיחידות קו שלישי. דיוויזיית הלנדווהר ה-3 הוקמה מיחידות שנלקחו ממחוז הקורפוס ה-5 (מחוז פוזן ושלזיה התחתית) ודיוויזיית הלנדווהר ה-4 הוקמה מיחידות שנלקחו ממחוז הקורפוס ה-6 (מחוז שלזיה, במיוחד שלזיה עילית). הוא כלל 34 גדודי חי"ר (הרבה יותר מהנורמה), רק ארבע כיתות מקלעים (שמונה מקלעים), תשעה גדודי פרשים, ארבע סוללות ארטילריה שדה (24 תותחים) ושתי פלוגות הנדסה.
פעילות הקורפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הגיוס, קורפוס הלנדווהר הוצב תחת פיקוד הארמייה השמינית בחזית המזרחית. בעוד הארמייה השמינית רוכזה בפרוסיה המזרחית, קורפוס הלנדווהר הוצב בשלזיה עילית. ב-4 בספטמבר 1914, הוא עבר תחת פיקודה של הארמייה האוסטרו-הונגרית הראשונה.[3] עקב אבדות שספגה דיוויזיית הלנדווהר ה-4 בקרב טרנווקה (7–9 בספטמבר 1914), צומצמו רגימנט הרגלים ה-11 וה-51 של הלנדווהר לגדוד בודד כל אחד; רגימנט הרגלים ה-22 וה-23 של הלנדווהר צומצמו לשני גדודים כל אחד.
ב-14 בספטמבר 1914 פורקו גדודי התחלופה של חטיבת התחלופה ה-21 וכוח האדם שלהם שימש להחליף אבדות קרב בגדודים הבאים:
- גדוד התחלופה של חטיבה 21 נקלט בגדוד ה-2, רגימנט הרגלים ה-51 של הלנדווהר
- גדוד התחלופה של חטיבה 22 נקלט בגדוד ה-2, רגימנט הרגלים ה-11 של הלנדווהר
- גדוד התחלופה של חטיבה 23 נקלט בגדוד ה-2, רגימנט הרגלים ה-51 של הלנדווהר
- גדוד התחלופה של חטיבה 24 נקלט בגדוד ה-2, רגימנט הרגלים ה-11 של הלנדווהר
- גדוד התחלופה של חטיבה 78 נקלט בגדוד ה-2, רגימנט הרגלים ה-78 של הלנדווהר
ב-25 בספטמבר 1914 פורקו גם גדודי התחלופה של חטיבת התחלופה ה-17:
- גדוד התחלופה של חטיבה 17 נקלט בגדוד ה-3, רגימנט הרגלים ה-23 של הלנדווהר
- גדוד התחלופה של חטיבה 18 נקלט בגדוד ה-3, רגימנט הרגלים ה-51 של הלנדווהר
- גדוד התחלופה של חטיבה 19 נקלט בגדוד ה-3, רגימנט הרגלים ה-22 של הלנדווהר
- גדוד התחלופה של חטיבה 20 נקלט בגדוד ה-3, רגימנט הרגלים ה-22 של הלנדווהר
- גדוד התחלופה של חטיבה 77 נקלט בגדוד ה-3, רגימנט הרגלים ה-11 של הלנדווהר [4]
קורפוס הלנדווהר הצטרף לארמייה התשיעית ב-24 בספטמבר 1914, כמה לחמה במהלך הקרב על הוויסלה.[3] בשנת 1915 לחמה הקורפוס בקרבות שונים בחזית המזרחית, ובקיץ 1916 הגנה בגבורה נגד מתקפת ברוסילוב הרוסית. לאחר הסכם ברסט ליטובסק נותר הקורפוס כחיל כיבוש באוקראינה, ולאחר מכן בליטא ובבלארוס, ובאוגוסט 1919 פורק הקורפוס.
מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקורפוס הלנדווהר היו המפקדים הבאים במהלך קיומו: [5]
- רמוס פון ווירש [6] (2 באוגוסט 1914–3 בדצמבר 1914)
- גץ פון קניג (3 בדצמבר 1914–23 בספטמבר 1916)[7]
- גינטר פון קירכבך (23 בספטמבר 1916–23 באפריל 1917)
- ארתור פון ברייצקה (23 באפריל 1917–אוגוסט 1919)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Cron 2002, p. 88
- ^ The Prussian Machine Accessed: 23 March 2012
- ^ 1 2 Cron 2002, p. 52
- ^ Busche 1998, p. 131
- ^ German War History Accessed: 13 April 2012
- ^ The Prussian Machine Accessed: 13 April 2012
- ^ Cron 2002, p. 400