קורפוס הפאנצר אס אס השלישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קורפוס הפאנצר אס אס השלישי
III. SS-Panzerkorps
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
שיוך אס אסאס אס ואפן אס אס
סוג קורפוס
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 15 באפריל 1943
מקים היחידה פליקס שטיינר
פירוק היחידה 4 במאי 1945
מלחמות מלחמת העולם השנייה
פיקוד
מפקדים מפקדים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורפוס הפאנצר אס אס השלישיגרמנית: III. SS-Panzerkorps) היה קורפוס משוריין של הוואפן אס אס שלחם במלחמת העולם השנייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקורפוס הוקם ב-15 באפריל 1943 כמפקדה עבור דיוויזיית האס אס ה-5 ודיוויזיית האס אס ה-11, והועמד תחת פיקוד פליקס שטיינר. הקורפוס לחם כחלק מהארמייה ה-18 במסגרת קבוצת ארמיות צפון, ובקיץ 1944 נסוג לכיס קורלנד. בינואר 1945 פונה הקורפוס מ"כיס קורלנד" דרך הים, כדי לעזור בהגנת ברלין.

הקורפוס שהיה חלק מקבוצת ארמיות ויסלה בפיקודו של גנרל גוטהרד היינריצי, הוצב בין ארמיית הפאנצר השלישית בפיקודו של האסו פון מנטויפל ובין הארמייה התשיעית בפיקודו של תאודור בוסה.

המתקפה הרוסית החלה ב-16 באפריל 1945. לאחר כישלון ראשון ברמת זלוב הצליח ז'וקוב לפרוץ את קווי ההגנה הגרמנים באותה גזרה. היינריצי העביר מהקורפוס של שטיינר את דיוויזיות האס אס נורדלנד ונדרלנד לטובת הארמייה התשיעית. שטיינר נשאר עם שלושה בטליונים ומספר טנקים. תוך זמן קצר יצר ז'וקוב מבלט גדול שבסיסו נהר אודר וקדקדו מכוון לברלין.

היטלר התבונן בפיהררבונקר במפה וראה שמצפון למבלט יש דגלון ועליו כתוב "שטיינר". הוא וגבלס העריכו מאד את שטיינר כלוחם ובעיקר כאיש אס אס שיודע לבצע פקודות ללא ערעור. היטלר התקשר לשטיינר והורה לו לצאת להתקפה הוא התעלם ממחאותיו של שטיינר שחייליו אינם מנוסים ואין לו נשק כבד. היטלר הורה להעמיד את כל אנשי הלופטוואפה באזור הצפוני ולהעמידם לפקודת שטיינר. הוא קרא לכוח של שטיינר בשם "פְּלַגָת[1] ארמית שטיינר" (Armeeabteilung Steiner). למקורביו אמר היטלר: "הרוסים ינחלו את המפלה עקובת הדמים ביותר בהיסטוריה שלהם, בשערי העיר ברלין"[דרוש מקור].

הוא שלח לשטיינר פקודת התקפה שהסתיימה במלים: "גורל בירת הרייך תלוי בהצלחת שליחותך - אדולף היטלר"[דרוש מקור].

שטיינר ידע שאין לו אפשרות לצאת להתקפה וכי זאת משימת התאבדות. הוא סירב גם לבקשותיהם של היינריצי, הנס קרבס, וילהלם קייטל ואלפרד יודל.

ב-22 באפריל 1945 נערכה ישיבה בפיהררבונקר. כשנודע להיטלר ששטיינר מסרב לתקוף הוא החל לצרוח על הבגידות נגדו, על הגנרלים הבוגדים, המושחתים והשקרנים. לאחר שנרגע אמר (בפעם הראשונה) שהמלחמה אבודה אבל הוא יישאר בברלין עד הסוף[2].

הקורפוס נסוג לעבר האלבה, ושם נכנע ב-4 במאי 1945 לכוחות האמריקניים.

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר הכוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

11 במרץ 1945[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 במרץ 1945 כלל הקורפוס את היחידות הבאות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פלגה-יחידה צבאית בגודל בלתי קבוע שהורכבה לשם ביצוע משימה מיוחדת (Detachment)
  2. ^ הסצנה של התפרצות היטלר כשנודע לו ששטיינר מסרב לתקוף תוארה בסרט הנפילה. ראו: התפרצות היטלר בעקבות סירובו של שטיינר לתקוף, מתוך הסרט "הנפילה" באתר יוטיוב.