קושאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קושהאדיגית: кушъэ) היא עריסה לתינוק בתרבות הצ'רקסית.

בתרבות הצ'רקסית, הקושה מסמלת תהליך הגדילה של הילד.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקושה נועדה להרדים את התינוק. היו קושרים את ידיו בשמיכה עם שרוכים כדי שהתינוק לא יזוז באמצע השינה ויהיה לו קר.

קושרים שרוך לידית של העריסה, ומי שמרדים את התינוק מחזיק אותו וכך מניע אותו מצד לצד והתינוק נרדם ברוגע ולפעמים שרים לו שירים בצ'רקסית כדי שיירדם יותר מהר.

בעבר היו עושים חור באמצע הקושה כדי שהתינוק ייעשה את צרכיו מבלי להתעורר ומבלי להפריע לו. בזמן שהוא ישן, ובהיותו קשור, האב יכל לעבוד בשדה זמן רב והאם יכלה לפנות זמן לעיסוקיה, ולא נדרשה שמירה צמודה על התינוק.

בעת אירועים משפחתיים, שהאורחים הגיעו לבית המשפחה בו נמצא התינוק, נהגו לשים את התינוק בקושה כדי שהאורחים יוכלו להביט עליו במקום להשכיב אותו על הרצפה ולמנוע אי נוחות לתינוק.