קו נייעס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קו נַייעס (נהגה "נַיֶיס"; יידיש: חדשות) הוא קו מידע קולי טלפוני, המבוסס על מערכת מענה קולי, המשמש כערוץ חדשות במגזר החרדי.

קווי נייעס נועדו לציבור החרדי שאינו צורך טלוויזיה ואינטרנט ובדרך כלל גם לא רדיו, ומאפשרים למאזינים לקבל מידע עדכני שאינו כפוף לתקשורת החרדית הממוסדת (בעיקר עיתונות כתובה כמו "יתד נאמן" או "המודיע", שעליה ישנה שליטה וצנזורה מצד מנהיגי המגזר החרדי ועסקניו). קווים אלה מתעדכנים בתדירות גבוהה וכוללים מבזקי חדשות קצרים, שידורים חוזרים מכלי תקשורת אחרים, וראיונות אקטואליים עם אישי ציבור ופרשנים.

בשונה מרוב כלי התקשורת, הפריים טיים בקווים אלו הוא בשעות הלילה המאוחרות, לאחר שבחורי הישיבות מסיימים את לימודם. מהדורת החדשות המרכזית היא "מהדורת חצות", הכוללת ראיונות שקיימו מפעילי הקו. במהלך היום מוקראות בדרך כלל חדשות מכלי תקשורת אחרים.

הקווים זוכים לרייטינג גבוה בקרב הציבור החרדי, בעיקר בקרב צעירים. הפרשן יעקב ריבלין העריך כי ללא פעילותם של קווי הנייעס אשר חשפו הקלטות פנים חרדיות, היה מאיר פרוש מביס את ניר ברקת בבחירות המקומיות 2008 וזוכה בתפקיד ראש עיריית ירושלים[1].

התנגדות הרבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבנים ועסקנים חרדיים אינם רואים בעין יפה את פעילות קווי הנייעס, בנימוק שהתכנים בהם אינם הולמים ושרבים מתמכרים להם וכך נגרם ביטול תורה. כתוצאה מכך, פרסמו מועצות גדולי התורה מכתב האוסר להאזין ולסייע לקווים אלו[2]. במהלך השנים פורסמו מכתבים דומים מרבנים נוספים[3]

טלפון כשר. ממכשיר זה אין גישה לרוב המספרים של קווי הנייעס.

בעקבות כך, מתנהל מאבק בין ועדת הרבנים לענייני תקשורת לבין מפעילי קווי הנייעס. בכל פעם שנציגי ועדת הרבנים מאתרים מספר של קו נייעס, הם מורים לחברות התקשורת לחסום את האפשרות להתקשר למספר זה מטלפונים כשרים, בהם משתמש חלק ניכר מהציבור החרדי. בתגובה, מפרסמים המפעילים מספרי גישה נוספים שטרם נחסמו. ועדת הרבנים לענייני תקשורת מפעילה קו "מלשינון" שבו אפשר לדווח על מספרי תוכן שלדעת המדווח צריכים להיחסם. בתגובה מפרסמים המפעילים את המספרים החדשים על ידי צינתוק למאזינים הקבועים, וכך הם יכולים להחליף את המספר כמעט מדי יום. קווים רבים מפעילים אפשרות של 'מספר אישי' המוקצה לקבוצה סגורה של מאזינים קבועים המזוהים על ידי שיחה מזוהה, וכך מקשים על האפשרות לגלות את מספרי הגישה. עסקני הציבור החרדי פתחו גם קו חדשות, שמוצג כ"כשר" ובאישור הרבנים, כתחליף לקווים אלו, ובו משמיעים את כותרות העיתונים הממסדיים מדי יום ומבזקי חדשות בסיסיים.

מודל כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית קווי הנייעס פועלים במספרי טלפון רגילים, שתעריף הגישה אליהם הוא תעריף רגיל לדקת שיחה. בגין כל שיחה נכנסת לכל קו טלפון שאינו באותה רשת תקשורת משלם המפעיל ממנו יוצאת השיחה למפעיל היעד דמי קישור גומלין (אנ'), בגין השימוש ברשת התקשורת של מפעיל היעד. מפעילי הקווים חתומים בהסכמי חלוקת הכנסות עם רשתות התקשורת השונות לחלוקת ההכנסות המגיעות לחברות בגין דמי קישור הגומלין. מכיוון שתפוצת הקווים גבוהה, מספיקה חלוקת הכנסות אלה לתפעול הסדיר של הקווים. בנוסף עוסקים חלק מהקווים בצורה מצומצמת בפרסומות. בשנת 2015, ביצע משרד התקשורת רגולציה הקובעת כי מאוגוסט 2015 חל איסור על הפעלת קווי מידע קולי במספרים בעלי קידומת 05. מאחר שדמי קישור הגומלין על מספרים נייחים קטנים בהרבה, חלק מקווי הנייעס נסגרו אך מיעוטם המשיכו לפעול במתכונת הקודמת על ידי מספרי גישה נייחים או בקידומת 1900.

קווי מידע וקהילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף קיימים מאות קווי מידע קהילתיים של חצרות רבנים או חסידויות, וכן קווים המיועדים לנושא מסוים, כדוגמת "קו ההגנה" העוסק בהתנגדות ל'גזירת הגיוס', "קו ברסלב" העוסק במאבק נגד הרב אליעזר ברלנד וקו "קול חינוך הטהור" המציג את עמדת העדה החרדית במאבק מול פלגים קיצוניים בחסידות סאטמר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]