קו סוקולניצ'סקאיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
קו סוקולניצ'סקאיה
Соко́льническая линния
Moskwa Metro Line 1.svg
Line 1 (Moscow).svg
מדינה רוסיה
עיר מוסקבה
שם המערכת הרכבת התחתית של מוסקבה
מפעיל Московский Метрополитен
מידע על ההקמה
פתיחת הקו 15 במאי 1935
מידע על הקו
תחילת הקו בולבאר רוקוסובסקובו
סיום הקו קומונארקה
סוג הקו תחתי, לפעמים עילי
אורך הקו 44.5 ק"מ
רוחב המסילה 1520 מ"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
צבע על המפה אדום
מספר התחנות 26
רשימת התחנות
בולבאר רוקוסובסקובו,

צ'רקיזובסקאיה, פאוברז'נסקאיה פלושאד, סוקלוניקי, קרסנוסלסקאיה, קומסומולסקאיה, קראסנייה וורוטי, צ'יסטיה פרודי, לוביאנקה, אוחוטני ריאד, ביבלאוטקה אימני לנינה, קרופוטקינסקאיה, פארק קולטורי, פרונזנסקאיה, ספורטיבנאיה, וורובייבי גורי, אוניברסיטת, פרוספקט ברנדסקובו, יוגו-זפדנאיה, טרופאריובו, רומיאנצבו, סלאריבו, פילאטוב לוג, פרוקשינו, אולחוביה,

קומונרקה
קווים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קו סוקולנצ'סקאיהרוסית: Соко́льническая линния; קו מס' 1, הקו האדום) הוא קו רכבת תחתית ברכבת התחתית של מוסקבה.

הקו נפתח בשנת 1935 והוא הקו הישן ביותר במערכת. על הקו פרוסות כיום 26 תחנות נכון ל-2019 אורך הקו הוא כ-44.5 קילומטרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שהקו הזה הוא הראשון במערכת, היסטוריית הפיתוח שלו חופפת עם היסטוריית הרכבת התחתית במוסקבה. הקו התחיל בפארק סוקולניקי, והמשיך דרך כיכר קומסומולסקאיה, ואחר כך דרך צמתות התנועה במרכז העיר: צומת השער האדום, קירובסקאיה, הלוביאנקה וכיכר מנז'. משם התחילה הסתעפות חדשה דרך רחוב ארבאט, ומאוחר יותר תחנת הרכבת קייבסקי. ב-1938 ההסתעפות הזאת נקראה כקו חדש: קו ארבטסקו פוקרובסקאיה. ואחר כך ב-1958, קו פיליובסקאיה. החלק שנשאר מהסתעפות פרונזנסקאיה המשך לכיוון החומה המערבית של הקרמלין ליד מוזיאון המדינה הרוסית ליד אתר הבנייה המוכנן של ארמון הסובייטים על גדת נהר המוסקבה ליד פארק גורקי.

אף על פי שהמטרו המוסקבאי מתגאה בעצמו בזכות הארכיטקטורה הסטליניסטית הטובה ביותר והניסיונות המוקדמים של הארט דקו, התחנות הראשונות היו מאוד רחוקות מכך. במקום זאת יש להן טעם מאוד קלאסי, שמשתלב בצורה נחמדה עם האווירה הנאו קלאסית של אמצע שנות השלושים. מה שעוד נכון זה שכול עבודות התכנון והעיצוב של התחנות הראשונות הללו, נתנו לתחנות של שנות הארבעים והחמישים להתפתח מהן. רוב התחנות הללו נחשבות כיום כמורשת ארכיטקטורית.

התפתחות נוספת נראתה בסוף שנות החמישים בזמן הבנייה של מקטע פרונזנסקי. הקו הורחב לתוך מחוז חמובניקי ובשנת 1957 לאצטדיון לוז'ניקי ואחר כך בשנת 1959 הקו הגיע לאוניברסיטת מוסקבה הנמצאת על גבעת הדרור. כדי להגיע לשם היה צורך לחצות את נהר המוסקבה על גשר גם לכלי רכב וגם לרכבת התחתית, בנוסף לכך נבנתה תחנה על הגשר. למרות זאת, בגלל הצורך בבניה מחדש של הגשר ב-1984, נסגרה התחנה והיא נפתחה מחדש בשנת 2002. מקטע פרונזנסקי נשלם בשנת 1964 וההרחבה האחרונה שלו נעשתה לתוך ערי שינה חדשות לאורך שדרות ורנדסקי בדרום מערב מוסקבה.

בקצה ההפוך, היו שתי הרחבות: אחת ב-1965 ברחבי נהר היאוזה (דרך גשר) לכיכר פראוברז'נסקאיה והשנייה ב-1990 לתוך מחוז בוגורודסקאיה.

התפתחויות אחרונות ותוכניות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לעכשיו הקו כולל את התחנות העתיקות ביותר בשימוש, וכך מספר שיפוצים בוצעו באופן שיטתי. השינויים האחרונים כוללים כניסה שנייה לקרופוטקינסקאיה. ב-1998, שיפורי תאורה גדולים ל- תחנת אוחוטני ריאד וקרופוטקינסאיה.

בדרום, התקיימה הרחבה של הקו מתחנת יוגו-זפאדנאיה ב-2016, נוספו התחנות: טרופאריובו בדצמבר 2014, רומיאנצבו בינואר 2016 וסלאריבו בפברואר אותה השנה.

בנוסף לכך, ב-20 ביוני 2019 נוספה הרחבה חדשה באורך של 11.6 קילומטרים ליישוב קומונארקה. ארבע תחנות נוספו: פילאטוב לוג, פרוקשינו,אולחובאיה, וקומונרקה. בעתיד תהיה אפשרות למעבר משם דרך הסתעפות סטולבובו לקו הטבעתי הגדול.

הרחבות מתוכננות בצפון מופרעות על ידי המיקום של התחנות צ'רקיזובסקאיה ובולוואר רוקוסובסקובו שנבנו במחשבה להיות חלק מהקו הטבעתי השני שנמצא בתכנון משנות ה-60. במנהרות של תחנת צ'רקיזובסקאיה יש הכנה לעוד תחנה שתתחבר עם הקו הטבעתי הגדול. מה שיאפשר לקו להגיע מזרחה לכיוון מחוז גוליאנובו ולהצטלב עם קו ארבטסקו-פוקרובסקאיה בתחנת שיולקובסקאיה. ההרחבה הזאת למרות הכול, לא מתוכננת להיבנות בקרוב.

ציר זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע תאריך הפתיחה אורך
סוקולניקי - פארק קולטורי 15 במאי 1935 8.4   קמ
פארק קולטורי - ספורטיבנאיה 1 במאי 1957 2.4   קמ
ספורטיבנאיה - אוניברסיטת 1 בדצמבר 1959 4.5   קמ
אוניברסיטת - יוגו-זאפדנאיה 30 בדצמבר 1963 4.5   קמ
סוקולניקי - פראוברז'נסקאיה פלושאד 31 בדצמבר 1965 2.5   קמ
פראוברז'נסקאיה פלושאד - בולבאר רוקוסובסוקובו 3 באוגוסט 1990 3.8   קמ
וורובווי גורי (לאחר השחזור) 14 בדצמבר 2002 לא ידוע
יוגו-זאפדנאיה - טרופריובו 8 בדצמבר 2014 2.1   קמ
טרופריובו - רומיאנטסבו 18 בינואר 2016 2.5   קמ
רומיאנטסבו - סלארייבו 15 בפברואר 2016 1.8   קמ
סלאריבו - קומונארקה 20 ביוני 2019 11,6   קמ
סה"כ 26 תחנות 44,5   קמ
תחנה שמות קודמים) שנים
קרסניה וורוטה קרסניה וורוטה 1935–1962
לרמונטובסקאיה 1962–1986
צ'יסטי פרודי קירובסקאיה 1935–1990
לובינקה דזרז'ינסקאיה 1935–1990
אוקותני ריאד אחותני ריאד 1935–1955
אימני לאזר קגנוביצ'ה 1955–1957
אוקותני ריאד 1957–1965
פרוספקט מרקסה 1965–1990
קרופוטקינסקאיה דבורץ סובטוב 1935–1957
פארק קולטורי צנטרלני פארק קולטרי אי אוטדיחה אימני גורקובו 1935–1980
וורוביובי גורי לנינסקי גורי 1957–2002
בולוואר רוקוסובסקוגו אוליצה פודלסקוגו 1990–2014

העברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר ל ב
קו זמוסקבורצקאיה (2) אוחוטני ריאד
קו ארבטסקו-פוקרובסקאיה (3) ביבלאוטקה אימני לנינה
קו פיליובסקאיה (4) ביבלאוטקה אימני לנינה
קו קולצבאיה (5) קומסומולסקאיה, פארק קולטורי
קו קאלוז'סקו-ריז'סקאיה (6) צ'יסטייה פרודי
קו טגאנסקו-קרסנופרסנסקאיה (7) לוביאנקה
קו סרפוכובסקו-טימיריזבסקאיה (9) ביבלאוטקה אימני לנינה
קו ליובלינסקו-דמיטרובסקאיה (10) צ'יסטייה פרודי

סוג רכבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני דפו יש לקו, הראשון סברנויה והשני צ'רקיזובו.

משנת 1997 שני הדפו שודרגו לקרונות החדשים 81-717.5M/714.5M. כול הקרונות מסוג EF,EF1,EM-508,EM509 יצאו משימוש.

עם פתיחת הקו בשנת 1935, הרכבות כללה ארבעה קרונות בלבד. באמצע המאה העשרים התרחב מספר הקרונות לשבעה קרונות. בשנת 2018 מתכננת ברכבת התחתית להרחיב את כל הרכבות בקו לשמונה קרונות. מהלך זה יוסיף לקיבולת של הרכבת יותר מ-186,000 אנשים כול יום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קו סוקולניצ'סקאיה בוויקישיתוף