קזחסטן

רפובליקת קזחסטן
Қазақстан Республикасы (קזחית)
Республика Казахстан (רוסית)

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אין
המנון לאומי	המנון רפובליקת קזחסטן המנון
ממשל
משטר	רפובליקה בעלת מאפיינים סמכותנים
ראש המדינה	נשיא קזחסטן
נשיא קזחסטן	קאסים-ג'ומארט טוקאייב
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת קזחסטן
ראש ממשלת קזחסטן	אולז'אס בקטנוב
שפה רשמית	קזחית, רוסית
עיר בירה	אסטנה 51°10′N 71°30′E
רשות מחוקקת	הפרלמנט של קזחסטן
גאוגרפיה
יבשת	אירואסיה
העיר הגדולה ביותר	אלמטי
שטח יבשתי	2,724,900 קמ"ר (10 בעולם)
אחוז שטח המים	1.7%
אזור זמן	UTC +5 עד +6
היסטוריה
הקמה
פירוק ברית המועצות	16 בדצמבר 1991
ישות קודמת	חברה בברית המועצות
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בספטמבר 2026)	21,141,497 נפש (65 בעולם)
צפיפות	7.76 נפש לקמ"ר (222 בעולם)
דת	אסלאם 70% נצרות 24%(הקישור אינו פעיל)
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 80 בגיל 0–14 29.37% בגיל 15–24 13.67% בגיל 25–54 38.94% בגיל 55–64 9.36% בגיל 65 ומעלה 8.65%
כלכלה
תמ"ג (2025)	306.24 מיליארד דולר (49 בעולם)
תמ"ג לנפש	14,485 דולר (91 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2023)	0.837 (60 בעולם)
מדד ג'יני	27.8 (נכון ל־2018)
מטבע	טנגה‏ (KZT)
בנק מרכזי	הבנק הלאומי של קזחסטן
שונות
סיומת אינטרנט	kz
קידומת בין־לאומית	7
www.gov.kz
(למפת קזחסטן מוגדלת)   אסטנה אלמטי שימקנט קראגנדי טראז פבלודר אוסקמן סמיי אקטובה אורל רוסיה רוסיה אזר. טורקמניסטן אוזבקיסטן קירגיזסטן סין הים הכס. קזחסטן (למפת קזחסטן רגילה)   אסטנה אלמטי שימקנט קראגנדי טראז פבלודר אוסקמן סמיי אקטובה אורל רוסיה רוסיה אזר. טורקמניסטן אוזבקיסטן קירגיזסטן סין הים הכס. קזחסטן

רפובליקת קָזַחְסְטָן (בקזחית: Қазақстан Республикасы, בליטון: Qazaqstan Respublikasy; ברוסית: Республика Казахстан, בליטון : Respublika Kazakhstan) ובקיצור קזחסטן (בקזחית: Қазақстан,‏ Qazaqstan, [qɑzɑqsˈtɑn]; ברוסית: Казахстан,‏ Kazakhstan, [kəzɐxˈstan]) היא מדינה שחלקה הגדול נמצא במרכז אסיה וחלקה הקטן — במזרח אירופה. קזחסטן גובלת ברוסיה בצפון ובמערב, ברפובליקה העממית של סין במזרח, בקירגיזסטן ובאוזבקיסטן בדרום, בטורקמניסטן בדרום-מערב, בים הכספי במערב וכמעט במונגוליה במזרח אולם רוסיה והרפובליקה העממית של סין מפרידות את קזחסטן ממונגוליה. שטחה של העיר בייקונור וסביבתה (כולל מתקן החלל) נמצא בשליטה ומינהל של רוסיה ששכרה את השטח עד לשנת 2050.

רוב תושבי קזחסטן הם מוסלמים והמדינה חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.

השפה הרשמית של קזחסטן היא קזחית, שפה ממשפחת השפות הטורקיות. השפה הרוסית משותפת לכלל חלקי האוכלוסייה הקזחית ונפצה בקזחסטן.

קזחסטן היא המדינה הגדולה ביותר באזור מרכז אסיה, המדינה התשיעית בגודלה בעולם מבחינת השטח, והמדינה הגדולה ביותר בשטחה ללא מוצא לים.

קזחסטן הוקמה ב־1936 כרפובליקה בברית המועצות, וב-16 בדצמבר 1991, בעקבות התפרקות ברית המועצות, הפכה למדינה עצמאית. חלק מארסנל הנשק הגרעיני של ברית המועצות הוחזק בקזחסטן. עם פירוקה של ברית המועצות ב-1991 הועבר הארסנל הזה לידי רוסיה, וקזחסטן חתמה על האמנה הבינלאומית למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT).

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חסר מידע על ההיסטוריה לפני המאה ה־18.

סמל האוטונומיה הקזחית של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית שלפני הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקזחית

קזחסטן הייתה בעבר חלק מהקיסרות הצארית הרוסית. היא סופחה לאימפריה במהלך המאה ה-18-המאה ה-19. בעקבות המהפכה הקומוניסטית היא הוכרזה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקזחית, אחת מ-15 הרפובליקות שהרכיבו את ברית המועצות. במהלך תקופת שלטונו של סטלין הייתה ידועה בעיקר בשל מתקני הענישה שבה. אליה נשלחו עמים מגורשים.

מאוחר יותר התנהלו על אדמת קזחסטן מספר פרויקטים סובייטים שאפתניים. החשוב שבהם הייתה תוכנית החלל הסובייטית שהתנהלה מקוסמודרום בייקונור שנמצאת מזרחית לימת אראל בדרום קזחסטן. מבסיס זה שוגר לחלל ספוטניק הלוויין הראשון בעולם בשנת 1957, וממנו יצא יורי גאגרין למסע הראשון של אדם בחלל בשנת 1961.

קזחסטן הכריזה על עצמאות בשנות התשעים המוקדמות, מיד לאחר התפרקות ברית המועצות, והחלה כהונתו של הנשיא נורסולטן נזרבייב. ב-10 בדצמבר 1997 העבירה קזחסטן את בירתה מאלמטי לאק-מולה, שמאוחר יותר שונה שמה לאסטנה. לאחר הכרזתה כעיר הבירה עברה העיר תנופת בנייה מרשימה של מבני ציבור.

בבחירות שנערכו בשנת 1999, שנתיים לפני מועדן המקורי, ניצח נזרבייב בהפרש גדול והמשיך את כהונתו הארוכה. ב-2007 נערכו בחירות יחסיות לבית הנבחרים לראשונה בתולדות המדינה, ומפלגת השלטון נוּר-אוֹטַאן זכתה בניצחון גורף עם 88% מן הקולות. בבחירות הבאות, שהתקיימו ב-2011, עמדו אחוזי ההצבעה על 89.9%, מתוכם גרפה המפלגה 95.54% מהקולות. ב-2015 נבחר נזרבייב פעם נוספת, ורבים האשימו אותו בזיוף ובנקיטת אמצעים לא הוגנים לקידום מועמדותו. במרץ 2019 הודיע נזרבייב על התפטרותו, וסימן את יושב ראש הסנאט הקזחי, קאסים-ג'ומארט טוקאייב כיורשו, שאליו הועברו סמכויות הנשיא.

בעשור השני והשלישי של המאה ה-21 פרצו מהומות מחאה כנגד השלטון. במהומות של סוף שנת 2021, שפרצו על רקע שינויים במחירי הדלק, הגדיר השלטון את המוחים כ"טרוריסטים", ביקש וקיבל סיוע צבאי מרוסיה, והנחה את החיילים לפתוח באש חיה על המפגינים. על פי הערכות שפורסמו בכלי בתקשורת, לאחר 9 ימים של מהומות נפצעו כ-1,000 מפגינים ונעצרו כ-8,000. לאחר המהומות, הוצע לשנות את חוקת המדינה. ביוני 2022 אושרו שינויים בחוקה.

פוליטיקה

הפרלמנט של קזחסטן הוא הרשות המחוקקת של רפובליקת קזחסטן מאז שנת 1995. החל מאותה שנה בראש המערכת המשפטית עומד בית המשפט העליון של קזחסטן.

נשיאותו של נורסולטן נזרבייב החלה בשנת 1990, לאחר צאתה של קזחסטן לעצמאות עם התפרקות ברית המועצות, ונגמרה עם התפטרותו ב-2019, לאחר 29 שנות שלטון אוטוריטרי למדי. נזרבייב המשיך להחזיק בהשפעה מתוקף תפקידו כיו"ר מועצת הביטחון ו"מנהיג האומה", תואר המקנה לו סמכויות נרחבות וחסינות מהעמדה לדין. כהונתו כיו"ר נקבעה ככהונה לכל החיים, אך בעקבות המהומות בקזחסטן בשנת 2022, הוא הוחלף בטוקאייב.

מקובל לחשוב שקזחסטן היא דמוקרטית יחסית^{[דרוש מקור]} לשאר מדינות מרכז אסיה. עם זאת, הקהילה הבינלאומית וארגונים לא ממשלתיים מעלים האשמות על הפרת זכויות אדם מצד השלטון. התקשורת מוחזקת על ידי קרוביו של הנשיא, והם מגבילים את זמן המרקע שניתן למתנגדיו. רמת השחיתות השלטונית במדינה גבוהה מאוד (בשנת 2004 קזחסטן הייתה במקום 122 מ-146 מדינות ובשנת 2017 במקום 122 מ-180 מדינות). לצורך המלחמה בשחיתות הוקמה הלשכה הלאומית למלחמה בשחיתות.

השירות החשאי של קזחסטן הוא סוכנות הביון הקזחית "ברלאו", שהחליפה בשנת 1991 את האגף הקזחי של הקג"ב הסובייטי. "ברלאו" פועלת כמחלקת המודיעין של ק.נ.ב, הוועדה לביטחון לאומי של קזחסטן, האחראית לביטחון פנים.

יחסי חוץ

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בקתדרלה אורתודוקסית באסטנה

מדיניות החוץ של קזחסטן נקבעת על ידי הנשיא והפרלמנט של המדינה, ומיושמת על ידי משרד החוץ.

הרפובליקה של קזחסטן מקיימת יחסים דיפלומטיים עם כל מדינות האו"ם. השותפים הגאופוליטיים העיקריים של קזחסטן הם רוסיה, האיחוד האירופי, סין, יפן, ארצות הברית והנמרים האסיאתיים. כמו כן, מאז שנת 2005 קזחסטן החלה בתהליכי אינטגרציה תרבותית וכלכלית עם מדינות ומחוזות טורקיות בפדרציה הרוסית (יקוטיה, אלטאי, טובה, חקסיה, אויגוריה וכולי).

קזחסטן היא חברה בארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, בארגון שיתוף הפעולה מרכז אסיה, מועצת המדינות דוברות טורקית, חבר העמים, ארגון האמנה לביטחון משותף, תוכנית השותפות הפרטית עם נאט"ו (מאז 1994), האיחוד הכלכלי האירואסייתי, ארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה, פורום התייעצות לשיתוף פעולה באסיה, ארגון הסחר העולמי (מאז 2015) וכולי.

הנשיא נזרבייב קיים פעילות בינלאומית בנושאי דת, הכוללת קיום ועידה בין דתית תלת-שנתית בארמון השלום וההתפייסות בבירה אסטנה. השלטון מנסה לקדם ערכים של רב-תרבותיות והבנה בין בני הדתות השונות בגלל אופייה הפלורליסטי של החברה הקזחית.

יחסים עם ישראל

ביתן מדינת ישראל בתערוכה הגלובלית אקספו 2017 שהתקיימה באסטנה בירת קזחסטן

ערך מורחב – יחסי ישראל–קזחסטן

ב-10 באפריל 1992 מוסדו יחסים בין המדינות בתחילה ברמת קונסוליות. באוגוסט 1992 הוקמה שגרירות ישראל בקזחסטן ובמאי 1996 הוקמה שגרירות קזחסטן בתל אביב. ישראל ראתה חשיבות מיוחדת בכינון יחסים עם מדינה שרוב אוכלוסייתה מוסלמית.

בשנים 1995 ו-2000 נערכו ביקורים רשמיים של נשיא קזחסטן נורסולטאן נזרבייב בישראל. באוקטובר 2006 הגיעה משלחת רשמית לישראל בראשות סגן ראש הממשלה מקסימוב. בשנים 1995 (כשר חוץ) ו-2002 (כסגן ראש ממשלה) ביקר שמעון פרס בקזחסטן.

על פי מכון היצוא הישראלי היקף הסחר של ישראל מול קזחסטן הסתכם בשנת 2010 בכ-63 מיליון דולר (לא כולל חומרי אנרגיה), עלייה של כ־8.5% לעומת תקופה מקבילה אשתקד. יצוא הסחורות בשנה זו הסתכם בכ-62 מיליון דולר, עלייה של כ-10% בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד, עם זאת נרשמת ירידה בהיקפי היצוא בהשוואה לשנים 2008 ו-2007. יבוא הסחורות של ישראל מקזחסטן נמצא בירידה מתמדת משנת 2008. בשנת 2010 הסתכם בכ-300 אלף דולר, ירידה של כ-66% בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד.

בדצמבר 2016 הגיע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לביקור ראשון של ראש ממשלה ישראלי במדינה.

בינואר 2017 החליטה קזחסטן על ביטול הצורך בוויזה לתיירים ישראליים.

ב-6 בנובמבר 2025 הודיע נציג נשיא ארצות הברית למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, על הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם.

כלכלה

כלי רכב תעשייתי כבד מעמיס סלעים במכרה בפבלודר

שק מלח תוצאת חברת ארלטוז הקזחית

תעשיית קזחסטן מושתתת על בניית מכשירים ומכונות לחקלאות, ציוד מכני הנדסי וציוד צבאי ועל כריית מינרלים ועיבודם. בקזחסטן 493 מרבצים המכילים 1225 סוגים של חומרי גלם מינרליים.

פירוק ברית המועצות והצניחה בדרישה למוצרים הכבדים שייצרה קזחסטן הביאו להתכווצות חדה בכלכלתה מאז 1991 מחד ונפתחו אפשרויות חדשות למסחר בינלאומי של מדינת קזחסטן העצמאית קמה מאידך.

בשנים 1995-1997 ביצעה ממשלת קזחסטן רפורמות - מרבית הנכסים בבעלות ממשלתית הופרטו במהירות ועברו לידיים פרטיות.

באוגוסט 1998 החל משבר כלכלי ברוסיה - "משבר הרובל" - והמשבר פגע גם בכלכלת קזחסטן. פיחות במטבע בשנת 1999 תרם ליציאה מהמשבר.

בשנים 2000-2007 נהנתה כלכלת קזחסטן מקצב צמיחה גבוה יחסית - התוצר של קזחסטן גדל בשיעור שנתי ממוצע של כ-10%. יצוא הסחורות עלה בשיעור שנתי ממוצע של 23% כשבתוך ארבע שנים בלבד הכפיל את עצמו פי 2.5.

בסוף 2008, עם הירידה במחירי הנפט והסחורות והמשבר הכלכלי העולמי חלה ירידה בהיקף היצוא וירידה חדה יותר בהיקף התמורה לייצוא.

בשנת 2010 נאמד היקף התוצר המקומי גולמי של כלכלת קזחסטן בכ-137 מיליארד דולר, כאשר התוצר במונחי כוח קנייה נאמד בכ-194 מיליארד דולר - בשנה זו צמחה הכלכלה בשיעור של 7% בהשוואה לשנת 2009.

בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לפתח גם את תעשיית התיירות בקזחסטן. הוקמו מלונות חדשים ונערכו הקלות בתנאי קבלת ויזת ביקור למדינה.

אנרגיה

בפרק זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי, וכן הוטל ספק בנכונות חלק מהמידע שהיה בפרק ובינתיים הוסר. אנא שקלו לשפר את אמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורת הערות שוליים. (30 באפריל 2025)

הכור הגרעיני ומתקן ההתפלה שֶׁבְצֶ'נְקוֹ BN-350 בתחנת הכוח הגרעינית מנגישלק בשֶׁבְצֶ'נְקוֹ

מפה של שדות נפט וגז טבעי בקזחסטן

קזחסטן אחת היצואניות הגדולות בעולם של נפט, גז טבעי ואלומיניום. בהתאם להערכות בשטח קזחסטן נמצאים כ-3% מעתודות הנפט העולמי. בהפקת נפט מעורבות מספר חברות מקומיות, חברות בינלאומיות גדולות מארצות הברית ואירופה אך גם חברות קטנות יחסית דוגמת קבוצת אסקום ממולדובה.

בשנת 1996 נחתם חוזה להקמת צינור נפט משדה טנגיז שבמערב קזחסטן לים השחור, וכך הבטיחה הממשלה יצוא נפט קבוע לשנים הקרובות.

לתנודות בשערי הנפט ישנה השפעה מתמשכת על כלכלת קזחסטן. בשנת 1998 מחירי הנפט ירדו וכלכלת קזחסטן נפגעה גם מכך. בשנת 1999 עלו מחירי הנפט.

בתחילת 2009, על פי British Petroleum (BP), היקף עתודות הנפט המוכחות היה 39.6 מיליארד חביות או 6.5 מיליארד טון, המהווה 3.2% של עתודות הנפט בעולם. עתודות הנפט המוערכות בשדות הממוקמים באזור הים הכספי מהצד הקזחי בלבד מסתכמות ביותר מ-17 מיליארד טון. חברות הפקת נפט העיקריות בקזחסטן הן NK Kazmunaygas, Tengizchevroil, CNPC-Aktobemunaygas, Karachaganak Petroleum Operating ואחרות.

עתודות הגז בקזחסטן בתחילת 2009 מסתכמות ב-1.82 טריליון מ"ק (לפי הערכות BP), המהווה 1.7% מייתרות העולם. החברות הגדולות לייצור גז בקזחסטן הן Karachaganak Petroleum Operating, NC Kazmunaygaz, CNPC-Aktobemunaygaz ואחרות. המרבצים המרכזיים של הגז בקזחסטן הם Karashyganak, Zhanazhol, Kyzyloy ואחרים.

מרבצי האורניום של קזחסטן אשר התגלו עד כה מסתכמים ב-1.69 מיליון טון, המהווים 21% של עתודות האורניום בעולם (מקום שני בעולם בשנת 2005). החברה בבעלות המדינה Kazatomprom, שנוסדה בשנת 1997, אחראית על המסחר באורניום במדינה. בשנת 2005, החברה מדורגת במקום השלישי בעולם בכריית אורניום (לאחר Cameco הקנדית ו החברה הצרפתית Cogema). בשנת 2009 קזחסטן הגיעה למקום הראשון בעולם באספקה של אורניום מרוכז לשוק העולמי - הופקו 13.5 אלף טון בשנה, והנתון הזה הקדים את קנדה, אשר הייתה במשך 17 שנים במקום הראשון בתחום. בשנת 2010 היקף כריית האורניום על ידי NAC Kazatomprom הסתכם ב-17,803 טון. מהומות 2022 בקזחסטן הביאו לעליה עולמית במחירי האורניום.

תחבורה

נמל התעופה הבינלאומי אלמטי

במדינה יש מערכת של מסילות ברזל ורכבות המובילות לערים ראשיות. נמלי התעופה הבינלאומיים הראשיים של קזחסטן הם נמל התעופה אלמטי ונמל התעופה אסטנה.

חברת התעופה הלאומית של קזחסטן היא אייר אסטנה, בעבר פעלה גם חברת אייר קזחסטן, אך הממשלה סגרה אותה.

תקשורת

שירותי תקשורת טלפון ואינטרנט מסופקים על ידי קזחטלקום שהיא חברה ממשלתית ונכללת בין החברות הגדולות במדינה.

גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של קזחסטן

ערפל באלמטי, העיר הגדולה ביותר בקזחסטן

קזחסטן היא המדינה התשיעית בגודלה בעולם מבחינת שטח, והייתה המדינה השנייה בגודלה בברית המועצות. שטחה הכולל הוא 2,717,300 קמ"ר, מתוכם 2,669,800 קמ"ר אדמה ורק 47,500 קמ"ר מים. עם שטח של מעל שני מיליון קמ"ר, השווה ערך בגודלו לרוב מערב אירופה - קזחסטן היא המדינה התשיעית בגודלה בעולם. והיא המדינה מוקפת היבשה (ללא מוצא לים) הגדולה בעולם.

קזחסטן גובלת ברוסיה (גבול באורך 6,467 ק"מ), סין (1,460 ק"מ), קירגיזסטן (980 ק"מ), טורקמניסטן (380 ק"מ) ואוזבקיסטן (2,300 ק"מ). בדרומה היא גובלת בים הכספי, שהוא האגם הגדול בעולם, ואין ממנו מוצא למקור מים אחר.

קזחסטן משתרעת על פני שני הצדדים של נהר אוראל, שערוצו נחשב כקו המפריד בין יבשת אירופה ליבשת אסיה. לכן, לקזחסטן יש שטח בשתי יבשות: אירופה ואסיה. קזחהפארק הלאומי קאטון-קרגאיסטן ממוקמת במרכז אסיה, אולם כעשירית משטחה נמצא ממערב להרי אורל, בשטח אירופה. הבירה אסטנה ממוקמת במרכז המדינה. מבחינה גאוגרפית היא מהווה חלק מהערבה האירואסייתית. רוב שטחה של קזחסטן מורכב ממדבריות וערבות. עם זאת, במדינה ישנם 8,500 נחלים ונהרות, שבעה מתוכם באורך למעלה מ-1,000 ק"מ. 48,000 אגמים, רובם קטנים, פזורים בכל רחבי המדינה.

האקלים במדינה משתנה בין העונות ונוטה להיות קיצוני. כמו מדינות אחרות באזור מרכז אסיה, החורף הוא קר מאוד ובקיץ חם מאוד.

קזחסטן מחולקת ל-14 אזורים ו-159 מחוזות.

במזרח המדינה בשנת 2001 הוקם הפארק הלאומי קאטון-קרגאי, פארק לאומי הגדול במדינה.

דמוגרפיה

קזחים ממוצא פולני ומהדת הנוצרית בצפון קזחסטן

מוסלמים מתפללים במסגד חזרט סולטאן באסטנה

בית כנסת בפֶּטרוֹפָּבלוֹבְסק/פֶּטְרוֹפָּבְל, 1912

בקזחסטן חיים 19,398,331 תושבים (נכון לשנת 2022), כאשר יש יותר נשים מגברים (48.3% גברים, 51.7% נשים). תוחלת החיים במדינה היא 73.76 שנים. שיעור הפריון עומד על כשלושה ילדים בממוצע באישה.

חלוקה אתנית

הקבוצה האתנית הראשית במדינה היא הקזחים אשר מהווים כ-70.4% מהאוכלוסייה, ואחריהם רוסים - 15.5%, אוזבקים - 3.2%, אוקראינים - 2%, אויגורים - 1.5%, גרמנים - 1.2% וטטרים - 1.1%.

שפות

השפות המדוברות בקזחסטן הן קזחית ורוסית. בשנים האחרונות^{[דרושה הבהרה]} גדל העניין במדינה בלימוד השפה האנגלית.

ממשלת קזחסטן מעוניינת ברומאניזציה/לטיניזציה של השפה ומשום כך החליטה כי בשנת 2025 האותיות הקיריליות בהן נכתבת השפה הקזחית יוחלפו באותיות הלטיניות.

דתות

על פי מפקד האוכלוסין של 2021, 69.3% מהאוכלוסייה בקזחסטן הם מוסלמים, ברובם סונים, 17.2% הם נוצרים, 13.3% חסרי דת או בחרו לא לענות על השאלה ו-0.2% דתות אחרות - בעיקר בודהיזם ויהדות.

יהדות קזחסטן

ערך מורחב – יהדות קזחסטן

בקזחסטן יש גם קהילה יהודית. יש המעריכים כי יהודים ישבו באזור קזחסטן כבר לאחר גלות בבל וכחלק מפיזור היהודים באימפריה הפרסית. יהודים סוחרים נדדו גם באזורים כמו קזחסטן בדרכם מרוסיה להודו וסין. כמו רוב הקהילות היהודיות במרכז אסיה, לא מנתה הקהילה יהודים רבים. בקזחסטן גרים כיום כ-2,500 יהודים. רובם הם יהודים אשכנזים שהגיעו לאזור ממזרח אירופה בתקופת השלטון הסובייטי.

ראו גם

• מרכז אסיה
• נורסולטן נזרבייב
• יהדות קזחסטן

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של קזחסטן (בקזחית, ברוסית ובאנגלית)
• קזחסטן, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• קזחסטן, מאת יהודית מצקל באתר מט"ח
• ישראל- קזחסטן: יחסי סחר, באתר מכון היצוא הישראלי
• רוני קרצנר, מעצמה כלכלית בהתהוות: היעד הבא – קזחסטן, באתר "פורבס ישראל", 3 בדצמבר 2018
• רועי אלמן, "הרגשתי כאילו אני בשווייץ - אבל בעצם הייתי בקזחסטן", באתר ynet, 9 בנובמבר 2025
• קזחסטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מידע על קזחסטן בקטלוג הספרייה הלאומית