קזינו רויאל (ספר)
 | |
| עטיפת הספר בעברית בהוצאת ידיעות ספרים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
איאן פלמינג  |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | מתח, רומן |
| מקום התרחשות |
Royale-les-Eaux |
| הוצאה | |
| הוצאה |
ג'ונתן קייפ |
| תאריך הוצאה | 1953 |
| מספר עמודים | 198 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | זמורה-ביתן, הוצאת ידיעות ספרים |
| תאריך | 2006 |
| תרגום | יואב כ"ץ |
| סדרה | |
| הספר הבא |
חיה ותן למות |
  | |
קזינו רויאל (באנגלית: Casino Royal) הוא הספר הראשון מאת הסופר איאן פלמינג שיצא לאור בשנת 1953, העוסק בעלילותיו של סוכן הריגול ג'יימס בונד.
הסיפור מגולל את קורותיו של הסוכן החשאי הבריטי ג'יימס בונד, המהמר בקזינו ברויאל-לה-אוס כדי לגרום לפשיטת רגל של לה שיפר, גזבר צרפתי ואיש השירות החשאי הסובייטי. בונד נתמך במאמציו על ידי וספר לינד, חברה בשירותו שלו, כמו גם פליקס לייטר מה-CIA ורנה מתיס מהמשרד השני הצרפתי. פלמינג השתמש בחוויותיו בזמן מלחמת העולם השנייה כחבר באגף המודיעין הימי ובאנשים שפגש במהלך עבודתו, כדי לספק אלמנטים עלילתיים; דמותו של בונד שיקפה גם רבות מטעמיו האישיים של פלמינג. פלמינג כתב את הטיוטה בתחילת 1952 באחוזתו גולדן איי שבג'מייקה בזמן שחיכה לנישואיו. בתחילה לא היה בטוח אם היצירה מתאימה לפרסום, אך הובטח על ידי חברו, הסופר ויליאם פלומר, כי זהו רומן מבטיח.
בתוך עלילת הריגול, קזינו רויאל עוסק בנושאים הנוגעים למיקומה של בריטניה בעולם, במיוחד ביחסיה עם ארצות הברית לאור עריקות לברית המועצות של הסוכנים הבריטים גאי בורג'ס ודונלד מקלין. הספר זכה לביקורות חיוביות נרחבות על ידי המבקרים באותו זמן ונמכר תוך פחות מחודש לאחר יציאתו בבריטניה ב-13 באפריל 1953, אם כי המכירות בארצות הברית שנה לאחר מכן היו איטיות בהרבה.
מאז פרסומו, קזינו רויאל הופיע כסדרה בדיילי אקספרס, ועובד למסך שלוש פעמים: כפרק משנת 1954 בסדרת הטלוויזיה CBS Climax! עם בארי נלסון כבונד אמריקאי, גרסה קולנועית מ-1967 עם דייוויד ניבן שגילם את "סר ג'יימס בונד" וסרט משנת 2006 בסדרת הסרטים של Eon Productions בכיכובו של דניאל קרייג כג'יימס בונד. באותה שנה (2006) תורגם הספר מחדש על ידי יואב כ"ץ ויצא לאור על ידי הוצאת ידיעות ספרים.
תקציר עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
M, ראש השירות החשאי הבריטי שבעברו שירת כקצין בכיר בצי המלכותי, מייעד לקומנדר ג'יימס בונד, 007, איש מבצעים הטוב ביותר בשירות החשאי הבריטי,[1] לחסל את "לה שיפר", מנהל חשבונות בחברה בבעלותה של סוכנות סמרש. במלחמת העולם השנייה שירת בונד כקצין בצי הבריטי וטיפס עד לדרגת קומנדר ושירת ביחידת "הקומנדו ה-30".[2] מספרו של בונד מורכב מהקידומת "00", המסמנת רישיון להרוג תוך כדי עבודה,[3] ומהספרה 7, שנלקחה ממספר קו האוטובוס שהוביל למשרדו של פלמינג. בונד עצמו זכה לקידומת במהלך מלחמת העולם השנייה לאחר שני חיסולים שביצע. בראשון, בניו יורק, הרג בצליפה מומחה צופן יפני שפיצח צפנים של בעלות־הברית, ובשני הרג בסטוקהולם, בסכין, סוכן נורווגי שריגל עבור הגרמנים.[4]
בונד נשלח לצרפת לשחק באקרה על סכומים גבוהים בקזינו רויאל-לה-אוק. על בונד להביסו במשחק באופן שירושש אותו לחלוטין, כך שיבקש לערוק למערב על מנת להציל את חייו. אם יסרב יוצא להורג בידי הרוסים, שיניחו שהוא עשוי לערוק בשל הפסדיו.[5] כחלק מכיסוי של בונד כפלייבוי עשיר מג'מייקה, M מצרף כשותפתו את וספר לינד, עוזרת אישי לראש אגף S (ברית המועצות). גם ה-CIA והמשרד השני הצרפתי שולחים סוכנים כמשקיפים. המשחק הופך עד מהרה לעימות אינטנסיבי בין לה שיפר לבונד; לה שיפר מנצח בסיבוב הראשון, ומרוקן את בונד מכל כספיו. כאשר בונד שוקל את האפשרות לדווח ל-M על כך, סוכן ה-CIA, פליקס לייטר, נותן לו מעטפת כסף ופתק: "סיוע מרשל. 32 מיליון פרנק. עם מחמאות מארצות הברית". המשחק נמשך, למרות ניסיונותיו של אחד ממדעניו של לה שיפר להרוג את בונד. בונד מנצח בסופו של דבר, כשהוא לוקח מלה שיפר שמונים מיליון פרנק השייכים למעשה לסוכנות סמרש.
לה שיפר נואש לגבות את הכסף חזרה, חוטף את לינד ומענה את בונד ומאיים להרוג את שניהם אם לא יקבל את הכסף בחזרה. במהלך העינויים נכנס מתנקש של הסמרש שהורג את לה שיפר כעונש על אובדן הכסף. הסוכן אינו הורג את בונד ואומר שאין לו פקודות לעשות זאת, אך חותך 'Ш' קירילית עבור шпион (שפיון = מרגל ברוסית) לידו של בונד, כך שסוכני סמרש בעתיד יוכלו לזהותו ככזה. לינד מבקרת את בונד מדי יום כשהוא מתאושש בבית החולים והוא מבין בהדרגה שהוא אוהב אותה; הוא אפילו שוקל לעזוב את השירות החשאי כדי לגור איתה. כשהוא משתחרר מבית החולים הם מבלים יחד בבית הארחה שקט ובסופו של דבר הופכים לאוהבים. יום אחד הם רואים אדם מסתורי בשם גטלר עוקב אחר תנועותיהם, מה שמציק מאוד ללינד. למחרת בבוקר, בונד מגלה שהתאבדה. היא משאירה אחריה פתק המסביר כי עבדה כסוכנת כפולה טריה במשרד הפנים הסובייטי. סמרש חטפה את אהובה, טייס חיל האוויר המלכותי הפולני, שחשף עליה מידע בעינויים; סמרש השתמשו אז במידע זה כדי לסחוט אותה לסייע להם לערער את משימתו של בונד, כולל חטיפה מזויפת שלה. היא ניסתה להתחיל חיים חדשים עם בונד, אך כשראתה את גטלר - סוכן של הסמרש - הבינה שלעולם לא תשתחרר ממעניה, וכי חיה עם בונד רק תסכן אותו. בונד מודיע לשירות שלו על עבודתה הכפולה של לינד ואומר בקרירות בפני איש הקשר שלו: "הכלבה מתה עכשיו".
עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – קזינו רויאל (סרט, 1967), קזינו רויאל (סרט, 2006)
בשנת 1954 שילמה CBS לאיאן פלמינג 1,000 דולר כדי לעבד את קזינו רויאל לפרק טלוויזיה באורך שעה במסגרת התכנית CBS Climax!. הפרק שודר בשידור חי ב-21 באוקטובר 1954 וכיכב בה בארי נלסון כסוכן החשאי "כרטיס חוש" ג'יימס 'ג'ימי' בונד ופיטר לורה בתפקיד לה שיפר. הדרכה קצרה על משחק הבאקרה ניתנת בתחילת הפרק על ידי מגיש התוכנית, ויליאם לונדיגן, כדי לאפשר לצופים להבין משחק שלא היה פופולרי באותה תקופה באמריקה. לגרסה אמריקנית זו של הסיפור, בונד הוא סוכן אמריקאי, המתואר כעובד עבור סוכנות מודיעין משולבת, בעוד שהדמות לייטר מהרומן המקורי היא בריטית ושמה שונה ל"קלרנס לייטר". לדמות הנשית המובילה ניתן השם ולרי מאטיס במקום וספר לינד.
במרץ 1955 מכר איאן פלמינג את זכויות העיבוד לקולנוע של קזינו רויאל למפיק גרגורי רטוף תמורת 6,000 דולר (61,120 דולר במונחים של 2021). לאחר מותו של רטוף, המפיק צ'ארלס קיי פלדמן ייצג את אלמנתו של רטוף והשיג את הזכויות לעיבוד גרסה קולנועית. פלדמן החליט שהדרך הטובה ביותר להרוויח מזכויות הקולנוע היא יצירת גרסה סאטירית, שהופקה והופצה בשנת 1967 על ידי סרטי קולומביה. הסרט, שבו דייוויד ניבן גילם את בונד, נעשה עם חמישה במאים בעלי זכויות יוצרים (פלוס אחד ללא קרדיט בכתוביות הסיום) וצוות שחקנים שכלל את פיטר סלרס, אורסולה אנדרס, אורסון וולס ווודי אלן. הגרסה משנת 1967 תוארה על ידי מכון הקולנוע הבריטי כ"קומדיה לא מרשימה של כוכבים".
לאחר העיבוד של 1967, זכויות העיבוד הקולנועי נשארו אצל סרטי קולומביה עד 1989 כאשר האולפן והזכויות על תיק הקניין הרוחני נרכשו על ידי סרטי סוני היפנית. בשנת 1999, במסגרת תביעה משפטית בין Sony Pictures Entertainment וחברת MGM/UA, מכרה סוני את הזכויות לקזינו רויאל בשל זכויות חלקיות של MGM על ספיידרמן. זה הוביל לכך שחברת EON הפקות יצרה את הסרט קזינו רויאל משנת 2006. בסרט מככבים דניאל קרייג בתפקיד בונד, עם אווה גרין בתור וספר לינד ומאדס מיקלסן בתפקיד לה שיפר; ג'ודי דנץ' חזרה לסרט בונד החמישי שלה כדי לגלם את M, אף על פי שקזינו רויאל הוא אתחול מחדש, המציג את בונד בתחילת הקריירה שלו כסוכן 00 ובסך הכל העלילה נשארה נאמנה לרומן המקורי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הספר "קזינו רויאל", באתר "סימניה"
- אמנון ז'קונט, העתיד של ג'יימס בונד נראה ורוד מתמיד, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2006
- קזינו רויאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ איאן פלמינג, "קזינו רויאל", ידיעות ספרים, 2006, עמוד 15, "הוא היה סוכן חשאי, ועדיין היה בחיים הודות לתשומת הלב המדויקת שלו לפרטי המקצוע. אמצעי זהירות שגרתיים היו הגיוניים מבחינתו בדיוק כפי שהיו הגיוניים לצוללן, טייס ניסוי או כל מי שהתפרנס מעבודה מסוכנת".
- ^ איאן פלמינג, "קזינו רויאל", ידיעות ספרים, 2006, עמוד 195.
- ^ איאן פלמינג, "קזינו רויאל", ידיעות ספרים, 2006, עמוד 69, "לא כל כך קשה לקבל קידומת אפס־אפס אם אתה מוכן להרוג אנשים".
- ^ איאן פלמינג, "קזינו רויאל", ידיעות ספרים, 2006, עמוד 147, ""הפעם הבאה, בסטוקהולם, כבר לא הייתה נחמדה כל כך. הייתי צריך להרוג נורווגי, סוכן כפול שריגל עבור הגרמנים. הוא הצליח להסגיר שניים מאנשינו – מן הסתם חיסלו אותם, עד כמה שאני יודע. זאת הייתה חייבת להיות משימה חשאית לחלוטין מכל מיני סיבות. בחרתי בחדר השינה של הדירה שלו ובסכין. אלא שהוא לא מת כל כך מהר"".
- ^ גל פרל פינקל, לא מנוער ולא מעורבב, באתר זמן ישראל, 18 בדצמבר 2020.
| בקרת זהויות |
|
|---|