קטיה בנוביץ'
 | |
| לידה |
1972 (בת 54 בערך)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב |
  | |
קטיה בנוביץ' (נולדה ב-23 במרץ 1972) היא עורכת ומתרגמת ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית דרכה עסקה בנוביץ' במוזיקה, ולמדה בבית הספר לאמנויות תלמה ילין. בשנות ה-90 של המאה ה-20 השלימה תואר ראשון בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. לאחר שסיימה את שירותה הצבאי החלה לעבוד כעורכת בהוצאת מפה, זמן מה עבדה בעריכה גם בהוצאת חרגול.
ב-2002 קיבלה עבודת תרגום ראשונה ומאז תרגמה עשרות רבות של ספרים לעברית. בנוביץ' עובדת כפרילנסרית ותרגומיה רואים אור בהוצאות הספרים הגדולות בישראל.
בנוביץ' היא בתו של האמן אלישע בנוביץ'.
מבחר תרגומים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "החוחית" מאת דונה טארט, הוצאת מודן, 2014[1]
- "המצאת הכנפיים" מאת סו מונק קיד, הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 2015[2]
- "הנני" מאת ג'ונתן ספרן פויר, הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 2015[3]
- "חלון פנורמי" מאת ריצ'רד ייטס, הוצאת אחוזת בית, 2008[4]
- "כל כללי הטקס" מאת אלן בנט, הוצאת אחוזת בית, 2006
- "ללכת בדרכך" (2014)[5], ו"החיים אחריך" (2016) מאת ג'וג'ו מויס[6]
- "מה ידעה מייזי" מאת הנרי ג'יימס, תרגום חדש בהוצאת תמיר, 2016.[7]
- "מורשת של מרגלים" מאת ג'ון לה קארה, הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 2020.[8]
- "סרפינה" מאת רייצ'ל הרטמן, הוצאת מודן, 2014.[9]
- "על היופי" מאת זיידי סמית', הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 2006[10]
- "ילדה אהובה" מאת מריאנה פרדריקסון, הוצאת כנרת, 2006.
- "אנשים נורמלים" (2019)[11], ו"שיחות עם חברים" (2021) מאת סאלי רוני, הוצאת מודן[12]
- "העדויות" מאת מרגרט אטווד, הוצאת מחברות לספרות, 2020[13]
- "המולת הזמן" מאת ג'וליאן בארנס, הוצאת כתר, 2018[14]
- "גאווה ודעה קדומה" מאת ג'יין אוסטן, הוצאת אהבות וספרים בעלמא, 2024.
- "מסלולים" מאת סמנתה הארווי, הוצאת כתר, 2025.
- " השד של מקסוול", סטיבן הול, הוצאת כנרת זמורה דביר, 2026.
ועוד מספריהם של סלמאן רושדי, ג'ודי פיקו, לי צ'יילד, הרלן קובן וסופרים נודעים אחרים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטיה בנוביץ', ברשת החברתית פייסבוק- מידע על קטיה בנוביץ' בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים בתרגומה של קטיה בנוביץ' באתר "סימניה"
- ריאיון עם קטיה בנוביץ', במגזין המקוון 'קורא בספרים'
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑
עלית קרפ, האם דונה טארט היא צ'רלס דיקנס של המאה ה-21, באתר הארץ, 2 ביוני 2015 - ↑ ספרים חדשים, באתר הארץ, 1 במאי 2015
- ↑ איתמר זהר, כשהאגו מנצח את מייקל שייבון וג'ונתן ספרן פויר, באתר הארץ, 1 בינואר 2017
- ↑ עמרי הרצוג, פוליטיקה אנושית במלוא מורכבותה, באתר הארץ, 27 במאי 2008
- ↑ עלית קרפ, ללכת בדרכך: גם ציניקנים מושבעים ימחו דמעה בסוף, באתר הארץ, 10 ביולי 2014
- ↑ עלית קרפ, "החיים אחריך": מה עלה בגורלה של לואיזה קלרק, באתר הארץ, 29 ביוני 2016
- ↑ אבנר שפירא, תרגומים חדשים לקלאסיקות של הנרי ג'יימס ותומאס מאן, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2016
- ↑ אדם רז, "מורשת של מרגלים" של ג'ון לה קארה מזכיר שהעולם אינו באמת מתחלק לטובים ורעים, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2020
- ↑ מאשה צור-גלוזמן, איך מתחזקים שלום קר (בין בני האדם לדרקונים), באתר הארץ, 29 ביולי 2014
- ↑ יערה שחורי, כוחה של האמנות להיטיב וליצור יופי, אמת ואפילו צדק, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2006
- ↑ דוד רפ, "אנשים נורמלים": הציפייה להציץ לחיי המילניאלס עושה עוול לסופרת המוכשרת, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2019
- ↑ סהר שלו, "שיחות עם חברים": יצירה נפלאה של כוכבת ספרות עולה, באתר הארץ, 6 במאי 2021
- ↑ צליל אברהם, "העדויות" של מרגרט אטווד: יצירה שמכוונת לצופים לא פחות מאשר לקוראים, באתר הארץ, 18 במרץ 2020
- ↑ אמיר מנדל, "המולת הזמן": ג'וליאן בארנס נכשל בניסיונו להבין את שוסטקוביץ' ויצירתו, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2018
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
|