קטליריה איווליניאנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןקטליריה איווליניאנה
קטליריה איווליניאנה בגן הבוטני בקונמינג
קטליריה איווליניאנה בגן הבוטני בקונמינג
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: צמחים וסקולריים
מחלקה: מחטניים
סדרה: מחטיים
משפחה: אורניים
סוג: קטליריה
מין: קטליריה איווליניאנה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Keteleeria evelyniana
Masters
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גזע העץ
מחטים
קבוצת אצטרובלים זכריים של קטליריה איווליניאנה
ענף עם מקבצים של אצטרובלים זכריים
זרעים

קטליריה איווליניאנה (שם מדעי: Keteleeria evelyniana, בסינית: 云南油杉, בפין-יין: Yúnnán yóushān, בווייטנאמית: Du sam) הוא מין של עץ מחטני ירוק-עד השייך לסוג קטליריה במשפחת האורניים, שתפוצתו מוגבלת לדרום-מזרח אסיה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטליריה איווליניאנה הוא עץ מחטני ירוק-עד היכול להגיע עד לגובה בין 30 ל-40 מטרים וקוטר בגובה חזה שבין מטר ל-1.5 מטר. לעץ יש מיקוריזה (מוטואליזם (הדדיוּת) בין תפטיר של פטרייה ובין שורשי העץ) עם לפחות 26 מיני פטריות מהסוגים רוסולה (Russula), נטופה (Lactarius), סיבית (Inocybe) ועוד.[2] הגזע ישר, קליפת הגזע של עצים בוגרים היא בגוון אפור-חום כהה, דקה, מחוספסת, ומפוצלת לאורך לקשקשים. הענפים ארוכים ונטויים, ענפים קרוב לצמרת פונים כלפי מעלה. נוף העץ הוא חרוט רחב והופך בלתי סדיר בעצים עתיקים. הענפים דקים, מוצקים. גונם חום אדמדם או חום צהבהב והופכים אחר כל לאדמוניים. לענפים צעירים יש מעט פלומה. צלקות של הענפים קטנים ועגולים. הניצנים חסרי שרף סגלגלים או כדוריים באורך 4 עד 6 מילימטרים וקוטרם 3 עד 4 מילימטרים. הקשקשים של הניצנים, משולשים בגוון חום. הם נשמרים למשך כמה שנים.

אורך החיים של העץ כ-400 שנים.[3]

מחטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלים הם מחטים רכות ישרות, מעט חרמשיות מפותלות מעט קרוב לבסיסן. אורכן בין 2 ל-8, בדרך כלל 3 עד 6.5 סנטימטרים ורוחבן בין 2 ל-4 מילימטרים. הקצה חד, לעיתים נדירות קהה בצמחים צעירים. החלק העליון של העלה הוא בגוון ירוק בהיר או כהה עם כמה שורות של פיוניות סמוך למרכז. בצד התחתון יש שתי שורות לבנות-ירקרקות של פיוניות המופרדות על יד העורק המרכזי.

אצטרובלים וזרעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטליריה איווליניאנה הוא עץ חד-ביתי, דו-מיני. האצטרובלים הזכריים (אצטרובלי האבקה) מקובצים בסוככים,[א] בקבוצה של 4 עד 8 ואורכם בין 1 ל-1.5 סנטימטרים. גונם צהוב עם קשקשים חומים. אצטרובלי הזרע המפותחים באורך בין 9 ל-20 סנטימטרים (לעיתים רחוקות בין 4 ל-25 סנטימטרים), כשהקשקשים הפתוחים בהם בקוטר 4 עד 6.5 סנטימטרים (לעיתים רחוקות מ-3 עד 9 סנטימטרים). האצטרובלים גליליים, הקצה שלהם קהה וגונם כשהם מבשילים חום בהיר עד חום, לעיתים קרובות מבריק. קשקשי הזרעים הם באורך 3 עד 4 סנטימטרים ורוחבם 2.5 עד 3 סנטימטרים, בערך בצורת לב-מלבן וקצה מתכנס ובסיס קעור פחות או יותר עם שוליים משוננים. קשקשי החפה הם באורך 1 עד 1.5 סנטימטרים, ישרים, דמויי לשון או כף עם קצה חד.

הזרעים מלבניים אורכם 9 עד 14 מילימטרים ורוחבם 5 עד 7 מילימטרים בגוון חום עמום. אורך הכנף של הזרע בין 20 ל-30 מילימטרים, וברוחב 12 עד 15 מילימטרים, וצבעה חום צהבהב מבריק.

ההאבקה מתבצעת באמצעות הרוח, ומתרחשת באפריל ובמאי. האצטרובלים מבשילים באוקטובר.

תפוצה ואקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום התפוצה של קטליריה איווליניאנה הוא במחוזות סין העממית: האינאן, בדרום-מערב סצ'ואן וביונאן, וכן בלאוס ובווייטנאם (שבה הוא גדל דרומה עד רמת לנגביאן (Langbian) סמוך לדה לאט). במקומות אלו הוא גדל באזורים הררים מגובה 700 עד 2,700 מטרים מעל גובה פני הים, אם כי לעיתים נדירות הוא גדל מעל ל-2,000 מטרים מעל פני הים. הוא גדל בדרך כלל על טרה רוסה (סין ולאוס). האקלים הוא טרופי עד ממוזג במקומות הגבוהים, לעיתים קרובות עם כמות משקעים מעל ל-2,000 מילימטרים, אם כי ייתכנו שישה חודשים ללא גשם. הטמפרטורות השנתיות הממוצעות הן סביב 18°C עד 24°C. הצמח אינו חסין לקור, אם כי הוא מסוגל לספוג תקופות קצרות שבהן הטמפרטורות יורדות ל-5°C-.[4] ביונאן ובצפון לאוס, המין גדל יחד עם Cunninghamia lanceolate (משפחת הברושיים), כמה מינים של פודוקרפוס (משפחת הפודוקרפיים), Cephalotaxus fortunei (משפחת הטקסיים), ונציגים שונים של משפחת האלוניים, של משפחת העריים ושל משפחת המגנוליים. קטליריה איווליניאנה הוא בין המינים הבודדים של משפחת האורניים הגדל בסביבה כמעט טרופית.

ברשימה האדומה של ארגון ה-IUCN מסווג הקטליריה איווליניאנה במצב שימור פגיע (Vulnerable). ההערכה של מצב השימור של מין זה בסין ובווייטנאם דומה מאוד, ובשניהם הוא מוגדר פגיע בעקבות כריתה להפקת עץ או לפינוי שטחים לחקלאות, אם כי בסין עדיין יש שטחים נרחבים ביונאן ובסצ'ואן. המצב בלאוס פחות ברור, אך כנראה מדובר בירידה דומה. תחום התפוצה מוערך בפחות מ-2,000 קילומטרים רבועים, אך יותר מ-500 קילומטרים רבועים. זוהי ירידה מתמשכת באזורים רבים בעולם ובאזורים רבים, קיימות אוכלוסיות מבודדות.[5]

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטליריה איווליניאנה הוא מין בסוג קטליריה שבמשפחת האורניים. בסוג זה קיימים עוד שני מינים. התיאור הראשון של המין נעשה בשנת 1903 על ידי הרופא והבוטנאי האנגלי מקסוול ט. מאסטרס (Maxwell T. Masters‏; 1833–1907) בכתב העת Gardener's Chronicle. האפיתט evelyniana מנציח את הגנן, האדריכל והסופר האנגלי ג'ון אוולין (John Evelyn‏; 1620–1706). לא קיימים למין זנים.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השרף משמש בלאוס לתרופה. מהזרעים אפשר להפיק שמן. הוא משמש בשריפת קטורת ובייצור סבון. העץ הוא קל ונחשב איכותי יותר מעץ אורן ועמיד יחסית לחרקים. משמש בתחום התפוצה לבנייה, כעמודים לבתים, לוחות ורעפי עץ, רהיטים, ובבניית גשרים. בלאוס מגלפים מהעץ תופים. העץ גם משמש להסקה.[4]

קטליריה איווליניאנה הובאה לאנגליה על ידי הבוטנאי הסקוטי ג'ורג' פורסט (George Forrest‏; 1873–1932), ולארצות הברית על ידי הבוטנאי האמריקאי יליד אוסטריה ג'וזף רוק (Joseph Rock‏; 1884–1962), ולמרות זאת הוא נדיר בארבורטומים ובגנים בוטניים. משום כך גנבה של הפרט הבודד של העץ מארבורטום במדינת וושינגטון, ככל הנראה לשימוש כעץ חג מולד, עוררה רעש רב.[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Farjon, A. 2010. Conifer Database (June 2008). In: Species 2000 & ITIS Catalogue of Life: 2010 Annual Checklist (Bisby F.A., Roskov Y.R., Orrell T.M., Nicolson D., Paglinawan L.E., Bailly N., Kirk P.M., Bourgoin T., Baillargeon G., eds).
  • Farjon, A. 2010. A Handbook of the World's Conifers. Koninklijke Brill, Leiden.
  • Lehmann, L., Greijmans, M. and Shenman, D. 2003. Forests and trees of the central highlands of Xieng Khouang, Lao PDR: a field guide. Lao Tree Seed Project and DANIDA, Vientiane.
  • Nguyen, T.H., Phan, K.L., Nguyen, D.T.L.,Thomas, P.I., Farjon, A., Averyanov, L. and Regalado Jr., J. 2004. Vietnam Conifers: Conservation Status Review 2004. Fauna & Flora International, Vietnam, Hanoi.
  • Wang, S. and Xie, Y. 2004. China Species Red List. Vol. 1 Red List. Higher Education Press, Beijing, China.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ umbel, תפרחת על ציר ראשי קצר המסתיים במפרק יחיד ממנו יוצאים עוקצים הנושאים את האצטרובלים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]