קטרינוף
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך הקמה |
1711  |
| מיקום | |
| מדינה |
 רוסיה |
| מיקום |
סנקט פטרבורג |
| קואורדינטות | 59°54′11″N 30°15′36″E / 59.903°N 30.26°E |
  | |
קטרינוף (ברוסית: Екатеринго́ф; מגרמנית: Katharinenhof, "חצר קטרינה") הוא פארק היסטורי הממוקם על אי, שהחל את דרכו במאה ה-18 כאחוזה קיסרית בדרום-מערב סנקט פטרבורג שברוסיה. שמו של המקום ניתן לו בשנת 1711, כאשר פיוטר הגדול העניק את האי ואת האדמות הסמוכות לו, לאורך נהר היקטרינגופקה לאשתו יקטרינה, שעל שמה הם קרויים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קטרינוף הוקמה כאחוזה הקיסרית הראשונה על הדרך המחברת בין הבירה לבין מעון הקיץ פטרהוף. האחוזה תוכננה כפרויקט אישי של פיוטר הגדול, אולם לאחר מותו ננטשה. בתקופת שלטונה של הקיסרית אנה (1730–1740) נוספו לארמון שני אגפים, אך אלו נהרסו בשנת 1779. עם העדפתם של המונרכים הבאים את צארסקויה סלו כמעון קיץ חלופי, הוזנח האתר עד שבשנת 1800 העניק אותו הקיסר פאבל לאנה גגארינה.
בשנת 1804 עברה האחוזה לבעלות העיר סנקט פטרבורג והפכה לפארק שעשועים עירוני. בשטח נבנו ביתני גן ומתחם "ווקסהול" (Vauxhall) להופעות מוזיקליות, ובארמון הראשי הוקמו ספרייה ומוזיאון המוקדש לפיוטר הראשון. הפארק הורחב וזכה לפופולריות בקרב תושבי העיר; אזכורים לפארק מופיעים בזיכרונותיו של ג'קומו קזנובה וביצירותיו של פיודור דוסטויבסקי.[1]
בעקבות המהפכה התעשייתית הפכה סביבת הפארק לפרוור תעשייתי. בשנת 1924 נהרס הארמון בשריפה והפארק הוזנח. בהמשך הודיעה קרן פרטית על כוונתה לשקם את מבנה הארמון.[2]
בשנת 1948 שוקם הפארק ושמו שונה כדי לציין 30 שנה לארגון הקומסומול. בשנת 1955 הוצב בפארק פסל המנציח את חברי מחתרת "המשמרת הצעירה" שפעלה בקרסנודון נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה,[3] פעילות שתוארה ברומנו של אלכסנדר פדייב.
כנסיית סנט קטרינה הוקמה באתר בשנת 1703. על פי מסורת מקומית, במקום זה נערכה חתונתם הסודית של פיוטר הראשון ויקטרינה ב-1707. במהלך המאה ה-19 החליף האדריכל קונסטנטין תון את המבנה הישן בכנסייה רחבת ממדים בסגנון נאו-ביזנטי. המבנה שופץ בשנות ה-90 של המאה ה-19, ונהרס על ידי השלטון הסובייטי בשנת 1929.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "זמן קצר לפני עזיבתי, ערכתי מסיבה בקטרינוף לכל חבריי וסיפקתי תצוגת זיקוקים מצוינת ללא עלות מצדי. הם היו מתנה מחברי מליסינו. אך ארוחת הערב שלי, בשולחן ערוך לשלושים איש, הייתה מעולה והנשף שלי היה מזהיר". — Giacomo Casanova. The Story of My Life. Penguin Classics, 2001. עמ' 401.
- ↑ Губерנтор Петербурга Валентина Матвиенко одобрила Концепцию развития территории парка Екатерингоф, באתר www.spbgid.ru
- ↑ "Энциклопедия Санкт-Петербурга". encspb.ru.