קטר חשמלי
קטר חשמלי הוא קטר רכבת בעל הנעה חשמלית. אספקת החשמל לקטר יכולה להיות באמצעות קווים עיליים, מסילה שלישית או אחסון אנרגיה בקטר או ברכבת, באמצעים כגון סוללה או תא דלק. כמו כן קיימים קטרים אשר פועלים באמצעות דלק, דיזל או גז, אשר מפיקים חשמל באמצעות גנרטור שנמצא ברכבת, וחשמל זה מזין מנוע חשמלי אשר יוצר את תנועת הרכבת. השימוש בקטר חשמלי מפחית את פליטת העשן מהקטר ומנצל את היעילות הגבוהה של מנועים חשמליים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקטר החשמלי הידוע הראשון נבנה בשנת 1837 על ידי הכימאי רוברט דייווידסון של אברדין, והיה מופעל על ידי תאים גלווניים (סוללות). מאוחר יותר בנה דוידסון קטר גדול יותר בשם גלוואני, שהוצג בתערוכת החברה המלכותית לאמנות סקוואית בשנת 1841. קטר זה שקל שבע טון וכלל שני מנועים, עם אלקטרומגנטים קבועים הפועלים על מוטות ברזל המחוברים לצילינדר עץ על כל סרן, וקומוטטורים פשוטים. הוא גרר מטען של שישה טון בארבע מייל לשעה (6 קמ"ש) למרחק של מייל וחצי (2.4 ק"מ). בספטמבר שלאחר מכן הקטר נבדק ברכבת של אדינבורו וגלאזגו, אבל מגבלת הכוח של הקטר, שנבעה מקיבולת הסוללות, התבררה כחסרון שלא מצדיק שימוש נרחב בקטר. הוא נהרס על ידי עובדי הרכבת, שראו בו איום על ביטחונם התעסוקתי.
קטרים חשמליים בשירות רכבת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלק מפרויקט חשמול מסילות הרכבת בישראל, ב-5 באוגוסט 2015 זכתה חברת בומברדייה טרנספורטישן במכרז להספקת 62 (עם אופציה להספקת 32 נוספים) קטרים חשמליים לרכבת ישראל בשווי כ-1.3 מיליארד שקל. דגם הקטר הוא P160 AC3 מסדרת בומברדייה טראקס. ב-30 באוגוסט 2017 הקטר החשמלי הראשון מס' 3003 הגיע לישראל ונפרק בנמל חיפה. לקטרים אלו הספק חשמלי רציף של עד 6 מגה-וואט (8,000 כוח סוס) והספק מרבי של 6.4 מגה-וואט (8,600 כוח סוס).