קטת נמקוואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןקטת נמקוואה
2012-namaqua-sandgrouse-female.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: קטאים
משפחה: קטיים
סוג: קטה
מין: קטת נמקוואה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Pterocles namaqua
גמלין, 1789
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קטת נמקוואה (שם מדעי: Pterocles namaqua) היא מין של עוף דמוי-יונה החי במדבריות דרום-מערב אפריקה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטה היא עוף קרקע עגלגל בגווני חום שונים. אורכה עד 28 ס"מ ולזכר גרון בולט בצבע חום-לבן וכנפיים בעלות נקודות צהובות בולטות. קל להתבלבל בין מין זה לקטה מפוספסת (Pterocles bicinctus) או לקטת ברצ'ל (Pterocles burchelli).

הקטה חיה בטבע באנגולה, נמיביה, בוצוואנה, זימבבואה, לסוטו ודרום אפריקה בעיקר באזורים יבשים ומדבריות. היא נפוצה באתרים של חול קשה או רך וכן בין עשבים נמוכים וקוצים. חלק מהאוכלוסיות הצפוניות יציבות, אך הדרומיות נודדות צפונה לעבר נמיביה ובוצוואנה. אלו עופות חברותיים מאוד ששותים מים בקבוצות של עשרות ואף מאות והם עושים זאת בשעות הבוקר המוקדמות. לאחר מכן הם מתפזרים לחיפוש מזון בקבוצות קטנות.

הקטיים הם עופות מדבריים להקניים, הידועים במעופם למרחקים בחיפוש אחר מקווי מים. הם נוהגים לשתות כמות רבה של נוזלים, בבוקר או לפנות ערב. הם מתאספים בלהקות ליד מקווי המים, כאשר בכל להקה מספר תצפיתנים שתפקידם להרתיע מפני אויבים, בשעה שהיתר מרווים את צמאונם. הם גם טובלים את חזם במים. נוצות החזה מסוגלות לקלוט כ־20 מ"ל נוזלים, כמות שנשמרת עבור האפרוחים. אסטרטגייה זו של גידול צאצאים מבטיחה את הישרדותם בתנאי המדבר הקשים. משפחה ייחודית זו נפוצה רק ב"עולם הישן" - אפריקה ואירואסיה. את עיקר מזונם מוצאים על האדמה.

המין הגדול ביותר הוא קטה גדולה (Pterocles orientalis) שמשקלה עד 615 גרם.

הקטות מלקטות מזון באמצעות המקור וגם מרימות סלעים לשם כך. הן ניזונות בעיקר מאבקה וגם מזרעים, עלים, פרחים, פירות קטנים, רכיכות וחרקים.

הן מפורסמות עקב חזה הזכרים היכול לשאוב מים ולעוף עם כמות המים לעבר האפרוחים שישתו מנוצות החזה. האפרוחים גדלים במהירות, תוך שלושה שבועות הם מגדלים נוצות מלאות, ולאחר שלושה שבועות נוספים הם מסוגלים לעוף.

טורפי הקטות העיקריים הם עופות דורסים כמו בז נודד, נץ אפור או עיט גמדי וכן תנים, חתולים ונחשים. הקטנים נטרפים בעיקר על ידי נמיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קטת נמקוואה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קטת נמקוואה באתר הרשימה האדומה של IUCN